 |
|
 |
||
|
||||
 |
בימים אלה יצא לאור גיליון מספר 14 של המגזין הספרותי "עמדה"החוגג 10 שנים לקיומו ומתבלט זה מכבר כאחד המגזינים הספרותיים החשובים ביותר כיום . מאמר "עמדת הפתיחה " של הגיליון המייצג את המערכת כותב : בחלל היסטורי דיאלקטי וביקורתי בזיקה עמוקה למודרניזם העילי בכלל ולמודרניזם העברי בפרט שהתגבש מעל במות כ"התקופה " "המעורר " "הדים" "כתובים " ו"עכשיו " בזיקה לצילם של ענקים כפרישמן ,ברנר ,ברש וקורצוויל ,וכן בצילם החי של מוקד ונבות משייטת ספינת "עמדה" מאז 1995 ,תוך ניגוד חריף לציניות הכוחנית הגסה הנטולת ממדים רוחניים כלשהם ומלאה בעצמה ,האופיינית לרובם המוחלט של אנשי הספרות משנות התשעים ועד ימינו. סופרים בחצי –גרוש כרתו ברית במשקל נוצה עם חברים עורכים עיתונאים לכאורה ,לעיתים אף בחסות אקדמית מפוקפקת בגיבוי מסעות יחסי ציבור עתירי ממון וקשרים אישיים ,במאמץ בלתי מתפשר להוליד ספרות ללא עבר ,ללא ממדים רוחניים ,ספרות "הכאילו " הגודשת בצווחות את אוזני הקוראים/ות. ספינת "עמדה " דנה את עצמה מראש ,אם כן לבדידות מסוימת גאה ואמיצה בלב אופל מתגבר ,נאמנה כתמיד לקוראי הספרות העברית שלא נואשו עדיין מלמצוא עומקים של ממש ,עולם ולשון ,מקוריות וחידוש ,ביצירתה ספרות הנכתבות בעברית כאן ועכשיו. מודעות זאת אינה מרפה את ידינו.להפך ,ניתוח זה מעמיד את חבורת "עמדה " במרכזה של עשייה משמעותית ביותר : יצורו וגיבושו של אוונגרד מודרניסטי עברי תקף בשירה בסיפורת ,מסה ודרמה ,קיבוצם וטיפוחם של סופרים מוכרים בעלי משקל לצד סופרים חדשים העושים צעדים ראשונים מבטיחים ,הצבתה של חוליה חשובה הקושרת בין עבר להווה ומסרבת ליטול חלק בהזיות מדיאליות ריקות על גדולתם של אגי משאול ,יצחק לאור ודומיהם. הכישרון הספרותי הצרוף אינו תלוי ביחסי הציבור או בקשרים טובים במדיה ,וערוות סופרי הפלסטיק נחשפת בכל מילה שהם כותבים ומאפילה על דיוקנותיהם הניבטים בחשיבות ובשביעות עצמית אין סופית מכל ערוץ תקשורת.כך למשל ההתרגשות שאחזה בנו למקרא מופע החרזנות העילג של כתב העת החדש "הו " ,מובעת בפתח "ניכוש עשבים " בגיליון זה. שוב אנו עדים לכך שיחסי ציבור משומנים אינם תחליף לכישרון ספרותי . כישרון ספרותי צרוף זה הוא שעומד במרכז "עמדה " והוא אמת המידה היחידה שלנו בשיפוט טקסטים.זהו מצרך נדיר מאוד תמיד ויותר בתקופה זו של משבר ,וכאן תפקידו המהותי של כתב עת ספרותי לשמש לקוראים/ות ומעבדת ניסויים משוכללת שבה נצרפים ונשקלים טקסטים בדרך לקביעת מעמדם ומשקלם הממשיים. אין לדעתנו תחליף לתפקידו של כתב –עת בגיבושם ועיצובם של מהלכים פואטיים מרכזיים הניצבים בחזית העשייה הספרותית. אנו מאמינים שהגיליון הנוכחי ממלא בנאמנות כקודמיו שליחות זאת . אכן תחושת שליחות מלווה אותנו בעשיית "עמדה". בגיליון הנוכחי ניתן למצוא בין שאר יצירות מעניינות שיירם יפים של אריק א. ויחזקאל נפשי סיפור של רן יגיל בשם "הרביניסט " פואמה של עודד פלד,פרקים מהפואמה של עמוס אדלהייט "איגרצ מפלסטינה "ציורים של סמדר צמח , תרגומים של הסופר היווני אנדראס לסוקראטוס ( בידי פרופסור יוחנן גלוקר ) מטה ואריאציות חדשות של גבריאל מוקד. תרגום של רומן וטר של שירו הסובייטי הידוע של אלכסנדר קוצ'טקוב "הבלדה על הקרון האפוף עשן ". תרגום של קטע מספרו הידוע של ניל סטיבנסון "קריפטונומיקון ".התקפה אכזרית של ירון אביטוב על "ספרות הדגדגן" הנשית של רומן וטר על תרגום שאינו משפת המקור ושל אבשלום לניאדון על תרגום הסטירות של יובנאליס מלטינית . ומסות מעניינות של נורית גוברין על שופמן והספרות הרוסית , של אריק גלסנר על הרומנים ההיסטוריים של משה שמיר ומסה על הסופר החשוב והנשכר יוסף אריכא. המגזין "עמדה" מייצג ספרות עברית חדשה מסוג שדומה שכבר נעלם ,ספרות איכותית לוחמת שאינה מתרפסת לתקשורת ולאיקונים מודרניים שונים . |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלוואי והיה מגבה את הצהרת הכוונות הלוחמנית שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם המגזין שלו. אני מבין שאלה מוצא אותו משעמם אבל מה לעשות על מנת להבין ולהיהנות מהחומרים שבמגזין יש צורך ברמה אינטלקטואלית מסויימת מאחר שאלו במכוון חומרים ''כבדים'' יותר מאלו שמוגשים בכל מגזין ספרותי אחר כיום בעברית . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר בינך לבין המגזין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הכל אצלך הוא "יותר מכל דבר אחר", "הכי חשוב כיום", ידה ידה ידה? למה כל דבר שאתה נוגע בו הופך לפתע למרכז העולם? לא למדת אחרי הפארסה של אוקפי? גם לא צריך להתנשא. קראתי את גיליונות עמדה שיצאו, לא התרשמתי. מה הקשר לרמה האינטלקטואלית שלי? אולי פשוט לא התרשמתי מעמדה? תן לי את ההנאה שבספק, בן אדם. אחרת אני אצטרך להזכיר את הפוסטים עמוסי שגיאות הכתיב שלך, ואתהה בקול אם זו הרמה הדרושה כדי להבין את גדולתו של עמדה ככתב עת פורץ דרך? בכל מקרה, עמדה משעמם, לדעתי. תבע אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודעתי היא שונה מה תעשה ,תתבע אותי ? ואגב טענתך לגבי עמדה היא מה לעשות לא שווה הרבה ללא ניתוח פרטני בסך הכל עוד טענה של אנונימי שאולי קרא ואולי לא קרא ותו לא. אם אתה רוצה שיקחו את טענתך ברצינות עליך לבסס אותה ביותר מהצהרה ש"זה משעמם אותי". . נכון שגם אני לא עשיתי זאת אבל זאת גם לא הייתה המטרה של ההודעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם צוחק. ואני לא חייב לך שום דבר, בטח שלא ניתוח פרטני. אני אנונימי שקרא את עמדה ועמדה שעמם אותו. לא ממש איכפת לי אם אתה לוקח אותי ברצינות. אבל בכל זאת, אם לא הבנת: "בחלל היסטורי דיאלקטי וביקורתי בזיקה עמוקה למודרניזם העילי בכלל ולמודרניזם העברי בפרט שהתגבש מעל במות כ"התקופה " "המעורר " "הדים" "כתובים " ו"עכשיו " בזיקה לצילם של ענקים כפרישמן ,ברנר ,ברש וקורצוויל ,וכן בצילם החי של מוקד ונבות משייטת ספינת "עמדה" מאז 1995 ,תוך ניגוד חריף לציניות הכוחנית הגסה הנטולת ממדים רוחניים כלשהם ומלאה בעצמה ,האופיינית לרובם המוחלט של אנשי הספרות משנות התשעים ועד ימינו" איי רסט מיי קייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ? אין לך שום קייז אנונימי. אנשי עמדה החליטו לכתוב דווקא בצורה כזאת גם כדי להראות בכך את הבוז שלהם לסגנון הדליל הקיים כיום בספרות וחוסר הידע הקיים כלפי דמויות של עברה של הספרות העברית ולהראות כבר בעמוד הראשון שאצלהם זה אחרת . בברור במקרה שלך ושל אחרים זה נפל על אוזניים חרשות אבל בעניין הזה אין מה לעשות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני רואה משפט כמו "בחלל היסטורי דיאלקטי וביקורתי בזיקה עמוקה למודרניזם העילי בכלל ולמודרניזם העברי בפרט שהתגבש מעל במות כ"התקופה " "המעורר " "הדים" "כתובים " ו"עכשיו " בזיקה לצילם של ענקים כפרישמן ,ברנר ,ברש וקורצוויל ,וכן בצילם החי של מוקד ונבות משייטת ספינת "עמדה" מאז 1995 ,תוך ניגוד חריף לציניות הכוחנית הגסה הנטולת ממדים רוחניים כלשהם ומלאה בעצמה ,האופיינית לרובם המוחלט של אנשי הספרות משנות התשעים ועד ימינו" אין סיבה שאעניש את עצמי עם שאר המאמר, אלא אם אני בחדר המתנה של רופא שיניים, והטיפול המיועד יהווה אתנחתא נעימה לאחר הקריע/אה. ואגב- אגי משעול, ולא כפי שאויית לעיל. והיא דווקא כותבת יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק! תגידי לי רגע, ומה לדעתך עשה להם יצחק לאור שהם קוטלים אותו? משורר מצוין לדעתי (בשיריו האישיים יותר מאשר באלה הפוליטיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
12-13 של עמדה ובאופן ספציפי את המאמר שמובא שם במדור "ניכוש עשבים " של עמוס אדלהייט בשם "עט כנוס ועט זמר -על פנקס שבתאי ולאור " ששם מובא ניתוח והתקפה פרטנית מאוד על שירת לאור ביחד עם שירת שבתאי לעומת שירת פנקס שאותו דווקא מעריכים מאוד ב"עמדה". אם תקראי את המאמר תביני מה יש להם נגד לאור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא אהבתי את השיר. הוא נשמע לי די בנאלי ומוכר.. 2. אבל כן אהבתי את השיר שהופיע באחת התגובות מעלי, הוא הרבה יותר מוצלח לטעמי. 3. חבל שאוקפי הלך. הוא היה דוקא יופי, אוקפי שלנו 4. ש"ש לכולם |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |