בתשובה למיץ פטל, 25/07/01 18:16
אין תוכנית, יש רצון עמום 29746
שרון ובמידה, קצת יותר קטנה, פרס הם מן הסתם האחרונים ששיקולי אחוזי צפיה (אם להתייחס לתגובה שלך במקום אחר) משחקים תפקיד כל כך חשוב בהתנהלותם הפוליטית.

יתרה מכך, וכאן הפער גדול יותר לטובת שרון, הם האחרונים לפני דור הטכנוקראטים ומחשבי ספרי מאזן ורווח ממשיים. שוב, אם להתייחס להערה רודמת שלי, אחד הדברים שעמדו בעוכרי הממשל האמריקאי במלחמת וויאטנם היה מנטליות ה Bean Counters שהנחיל רוברט מק'נמארה. (ניהול מדינאות ומערכה צבאית על פי חישוב מדדי מספר ההרוגים וכמות הנזק)

מה שאני רוצה לאמר הוא ש [אחת] הטעות שפרס הנחיל היא שמלכתחילה הוא העמיד את אביב העמים שהחל באוסלו על בסיס של מאזן רווח והפסד. אבל הוא לא התחיל בזה, ועד כמה שאני זוכר את מדיניות החוץ הישראלית, השאלה הקרדינלית היתה תמיד - מה יוצא לי מזה (כל מה "שזה" לא יהיה) או בצורה שכבר נהפכה נלעגת - מה זה טוב ליהודים.

לחפש רווח מהסדר מדיני הרי זאת חרב פיפיות בורסאית. השאלה הממשית היא כיצד מדינה תופשת את עצמה במרחב הפיזי ומרחב הזמן. אולי הרווח שאילו ניתן לשאוף דומה לרווח שמקבלים מביקור [מונע] אצל רופא השיניים. חיים יותר ארוכים ובריאים ופחות כאבים.

כמובן שבניגוד לטיפול שורש, כאן הבעיה היא דו-צדדית - האחר שנמצא לא לצד ישראל אלא בתוך ישראל. מה אמור להיות היחס אליו, תוך לקיחה בחשבון ש 1948 חלפה לה ועברה והעולם, לפחות המערבי שהוא הוא משאת הנפש הקולקטיבית הישראלית, נמצא כבר בפוסט ליברליזם (מה זה בדיוק, אני לא יודע) של המאה העשרים ואחת וקשה עד בלתי אפשרי לקיים מצב שבו ציבור גדול של אנשים, בגיבוי עולמי נרחב, רוצה להגדיר עצמו כריבון.

והעניין מסתבך משום שאותו ציבור מייחל ומשולל, לפחות מצטייר ולמרבית רוצה, לממש את ריבונותו על חשבון מדינת ישראל.

האם עניתי לשאלה?

אני לא כ"כ חושב, אבל לפחות ניסיתי פעם נוספת להראות שאין פתרונות קסם (גדרות אלכסנדריניות או הפצצות אנשלוביציות) שבמחי פעולה חדה ומהירה יביאו איזה פתרון. זה הפער בן מדיניות ממוצע הליכוד (לא הימין היותר קשה שמודע למורכבות ולכן מציע פתרון בהתאם, אם כי קשה לעיכול ובלתי אפשרי לביצוע) שמציע הזייה קוסמית לא ברורה לבין השמאל הממוצע שאיננו מצליח להעביר (מישהו אמר רייטינג?) את עובדת מורכבות הפתרונות (דבר שאיננו יחודי בהיסטוריה, שלכן בגלל זה אולי החליט האוואנגארד האינטלקטואלי המרקסיסטי להגשים את דעותיו במהפכה אלימה ברוסיה, או בדיבורי נופת צופים חשרי משמעות א לה ג'ורג' בוש ג'וניור)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים