בתשובה לתובל, 02/05/05 23:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האלמוני טען שבשל "חשש קל שבקלים" ש"בודדים יבצעו רצח" אנחנו מונעים פרנסה מאוכלוסייה שלמה(ובמשתמע תמימה), אני באתי להראות שלא מדובר בבודדים שמבצעים ומסייעים לפיגועים, וציינתי שלדעתי בהינתן תנאים מתאימים רוב הפלסטינים ישמחו לתמוך בטרור, ובכל מקרה לא מדובר באוכלוסייה תמימה אלא עויינת. בסקר מצויין שהם טוענים ש"כרגע"1, לא נכון יהיה לבצע פעולת התאבדות, זה יכול לנבוע מהרבה גורמים, כמו ההתנתקות הקרבה הרצון לשחרר אסירים ועוד, הם לא נשאלו למשל: "האם במקרה שההתנתקות לא תבוצע והסדר מדיני לא יקודם בחודשים הקרובים, האם תתמוך בפיגועי התאבדות"? בכל אופן אני מסכים לפסקה האחרונה שלך, אם בעיר אין(למיטב ידיעתנו) רשתות טרור פעילות הרי שיש לפתוח את הסגר, בעיר שידוע שיש בה מפעל לייצור חגורות נפץ, לדעתי יש לאפשר סגר, כמובן שיש מקרי ביינים וכל אחד ראוי לשיקול. אני סבור שהאוכלוסייה הפלסטינית היא אוכלוסיית אויב, וככה צריך להתייחס אליה, כאשר האוכלוסייה שומרת את הדעות בבטן ומרסנת את המפגעים שבה, ולא אכפת לי למה אם זה בגלל פחד מתגובת צה"ל או צפייה להטבות צריך להקל עליה את החיים ככל שניתן, אם יוצאים ממנה מפגעים, יד קשה וזרוע נטויה, וכרגיל יש מקרי ביניים, וכל מקרה לגופו ושאר אמרות שפר. 1 ובכל מקרה 41 אחוז(מאות אלפים) שתומכים בטרור לא בדיוק גורמים לי להיות רגוע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני באתי להראות שלא מדובר בבודדים שמבצעים ומסייעים לפיגועים"- אבל אתה הבאת נתונים לגבי העמדות של הפלסטינאים, לא לגבי מספר הפלסטינאים שמעורבים בפיגועים. לכן אני מסכים עם האלמוני לגבי כך שהסגרים פוגעים בעיקר באוכלוסיה תמימה . האם הסגרים מוצדקים או לא- זאת כבר שאלה אחרת ואני מסכים לגבי כך שצריך לדון בכל מקרה לגופו. אבל צריך להכיר בכך שהמצב הוא מצב שאוכלוסיה גדולה של אזרחים חפים מפשע נפגעת בגלל חשדות לגבי קומץ של מפגעים. "בסקר מצויין שהם טוענים ש"כרגע"1, לא נכון יהיה לבצע פעולת התאבדות, זה יכול לנבוע מהרבה גורמים, כמו ההתנתקות הקרבה הרצון לשחרר אסירים ועוד" - הסקר שהבאתי נערך לפני כמעט חצי שנה, מאז ירד אחוז הפלסטינאים שתומך בטרור (לפי הנתונים שאני מכיר לפחות). הפער בין הנתונים בסקרים כיום לבין הסקר שאתה הבאת יכול לנבוע מכך שבזמן 2002 הייתה לחימה אינטנסיבית וכרגע יש מצב של רגיעה ובאופן טבעי העמדות של הפלסטינאים (כמו אלה של הישראלים אגב) התמתנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השורה הראשונה מתייחסת לבודדים אצל האלמוני לעומת אלפים שבבתי הכלא, ועשרות האלפים המשוערים שביצעו\סייעו לפעולות טרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מדובר על גניבה או רצח, הפושע עובד בסביבה עוינת. הוא יכול להניח שכל אדם שיודע על מעלליו ידווח עליהם לרשויות ויביע שאט נפש ממעשיו. לעומת זאת, יכול כל מחבל להניח שלמעט משת''פים בודדים אשר מסכנים את חייהם כדי להגן על החיים שלך, המחבל יכול לעשות את מעשיו לעיני כל, שכן האוכלוסיה לא רק תומכת בעמדות, היא גם לא מדווחת לרשויות. בעצם, מחבל יכול די בניחותא לפנות אל אוכלוסיה ולבקש עזרה בלי חשש רב שיסגירו אותו ועם הנחה די סבירה שהוא ימצא מי שיסייע לו די מהר. זהו אויב. ונגד אויב יש להלחם כאויב והאוכלוסיה של האויב צריכה לשלם מחיר. בלי שהאויב משלם מחיר אין נצחון ולא יכול להיות נצחון. אני מניח שהאלמוני לא מעוניין בנצחון שלנו ולכן הוא מדבר על אוכלוסיה חפה מפשע שסובלת. אבל אסור שהוא יבלבל את האחרים. הברירה במקרה זה היא חדה כתער או אנחנו או הם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |