בתשובה לדובי קננגיסר, 01/03/00 10:47
העיתונות והזכות 2982
זכותה של עופרה חזה לתרום לדמוניזציה של המחלה. הרעיון, הנכון כנראה, שחשיפת מחלתה ביוזמתה היה יכול לתרום למודעות ולשיפור יחס הציבור אינו רלוונטי.
אל תכריח אותי לעשות שירות לציבור, אלא כעונש על פשע. על עבריינים נגזר לעיתים לבצע עבודות לתועלת הציבור. מהו חטאה של עופרה חזה?
העיתונות והזכות 160977
אני לא חושבת שמישהו יכול לטעון שהיתה מוטלת על עפרה חזה *חובה* לגלות לציבור שהיא חולה באיידס. קשה מאוד גם לשפוט, מנקודת מבט של אנשים בריאים, את שיקוליו של אדם חולה "למי לספר ולמי לא".

בשנים האחרונות לקו כמה נשים קרובות אליי במחלת הסרטן. חלק מהן מיהרו לספר לכולם, חלק שמרו לעצמן את המחלה, וחלק סיפרו רק לאנשים קרובים במיוחד. למה? כי לכל אחת מהן היו דרכים משלה להתמודד עם המחלה, ולכל אחת מהדרכים האלה התאימה "מדיניות" אחרת לגבי איך לנהוג בחברים ובקרובים.

במקרה הזה, ההתרשמות שלי היא שבבסיס אי הגילוי עמדה, לפחות כגורם נוסף, בושה גדולה. אז לבוא בטענות אולי אי אפשר, אבל אפשר ואפשר לומר שחבל שהזדמנות פז לחנך אנשים להיות פתוחים ורחבי אופקים יותר, הוחמצה, ובגדול.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים