בתשובה להאייל האלמוני, 05/05/05 7:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יפה תגובתו של פאקו איבנז בעניין זה: “...זה שיר עם באסקי שאמי נהגה לשיר לי. האם כעסתי? לא, בכלל לא, להיפך. שמחתי שהשיר עזר במשהו” ... איבנז הביע אתמול צער כששמע שמכתב הווידוי של שמר היה ספוג רגשי אשמה. "חבל. לא היתה לה סיבה להרגיש אשמה. נכון, אני חושב שהיא שמעה את השיר ממני, אבל זה חלק מהחיים. זה גם לא היה סוד. דיברתי על זה עם חברים והזכרתי את זה בשיחות. עם נעמי שמר לא דיברתי מאז, כי לא ראיתי אותה שוב וזה גם לא היה עניין מבחינתי. אם הייתי רואה אותה, בטח הייתי מזכיר את זה, אבל בלי כעס, כמובן". בעבר סיפר איבנז כי את השיר נהגה אמו לשיר לו כשהיה יושב על ברכיה כילד, ולדבריו, מקור השיר הוא עממי. (מתוך http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it...) |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |