 |
טענתי היתה ונותרה:
ככלל, הדתיים והחרדים הם "כשרים וזכאים" בנקודה זו. כפרט, תמיד יש יוצאים מן הכלל, ואין לך חברה אנושית בעולם שאין בה עשבים שוטים הצומחים בשולי מחניה.
מי שמכליל את תושבי בני ברק (החרדית ברובה המוחלט) כבני זונות הפוקדים זונות יומם וליל – הוא שעוסק בספקולציות זולות ומזנות, שכביכול מסתמכות על עדויות כלשהן. סביר יותר להניח שאינטרסנטים-אידיאליסטים שכתבו את מה שהינך מביא באתר של המכון "תודעה", מדברים אל ליבו של הישראלי בכוונה לשכנעו בצדקת דרכם האידיאולוגית. והישראלי המציא לעצמו סטיגמה סותמת הגולל על המצב (כפי שהוא בעיני האידיאולוגים מתודעה) לפיו "הערבים הם הלקוחות של הזונות". ברור שלשם הפרכת המיתוס והסטיגמה הזאת, גם אם היא נכונה באחוזים מסוימים, עליהם היה להקצין את מידת הכחשתה ולהעמיד את הערבים בתחתית הסולם המדורג בידיהם עצמם (אם גם ניקח בחשבון שלערבים עצמם לא חסרים מקומות בילוי ושעשועים מעין אלה, חרף איסורי האיסלם ושליטיו). כך שלא קיים כל סיכוי סביר שאחוז הדתיים/החרדים המשתמשים בשירותי זנות הוא גדול *משמעותית* מאחוזם בכלל האוכלוסייה.
נוסף על כך, סביר בהחלט שהזונות המפרנסות עצמן באמצעות הזנות חפצות להגדיל את קהלי יעד לקוחותיהם באמצעי הפצה של עדויות כוזבות במירבותם של לקוחות דתיים/חרדים, על מנת שחלושי הדעת מבין אלה (הדתיים) שאך ישמעו על כך ברדיו או יקראו בעיתון או באייל, יחדלו להתבייש מסביבתם המוסרית-הקפדנית בענייני צניעות ויהפכו ללקוחותיהן מן המניין. וכך, גם ירוויחו הסרסורים וזנותיהן המסכנות, וגם תתקבע ותאושש הסטיגמה בשיח הציבורי הפנים-ישראלי.
מוטב גם היה לשאול, אם זה את הזונות עצמן ואם זה את מפיצי העלילות-שווא, מהי מידת אמונתם הדתית של הפוקדים הדתיים-החרדים שהם מוגדרים ככאלה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש