וטוב שלא! 29917
אל תשכח, קרייטון כתב ספר זה בעיקר על-מנת להזהיר מפני הסכנה, הטמונה במשחקים כאלה... אל תשכח, הספר לא בדיוק נגמר טוב.
לא בהכרח 29918
קצת פשטני לטעון את זה. אפשר לטעון באותה מידה שקרייטון רמז שיש בעיה כאשר שיקולים מסחריים מתערבים בשיקולי מחקר, במיוחד כאשר לא מקפידים על אאמצעי הזהירות. או, כמובן, שקרייטון "קרא את המפה" והבין שמותחנים עם הרבה מונחים מדעיים (וקראתי הרבה ממה שהוא כתב) מוכרים. הקו מלווה את כל ספריו, מ"שוד הרכבות הגדול" דרך "איש המסוף" וכלה ב"קו-זמן"

וכן, קראתי את הסבטקסט שלך, אתה בטח קונה ביצים של תרנגולות שגודלו חופשיות, נכון?
מה הקשר לביצים?! 29981
מה הקשר לביצים?! 30081
ניחוש פראי - מר קלטי מתנגד לכל שינוי גנטי במזוננו, ןמעדיף לאכול מפרי עמלן של חיות משק שאכלו מזון טבעי ולא מועשר.
מה הקשר לביצים?! 30097
מה עניין חביתוש אצל קשקשתא?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30104
בתגובתך הראשונה טענת (באורח בלתי מבוסס) כי מייקל קרייטון מתנגד לניסויים בהנדסה גנטית: "...הסכנה הטמונה במשחקים כאלה" ונתת כותרת לתגובה שלא השתעמה לשתי פנים. אם כך, אני מניח שאינך אוכל ביצים (אם אתה אוכל בכלל ביצים, טענת במקום אחר שאתה צמחוני אם אני זוכר נכון) של תרנגולות מלולים תעשיתיים, שם הן מוזנת במזון מועשר חלבונים ויתכן אף בעצמן מהונדסות כדי לתת תפוקה רבה יותר, אלא ביצים של תרנגולות שגודלו בחופשי. אם אינך אוכל ביצים אזי החלף ביצים ותרנגולות בירק החביב עליך (עגבניות למשל).
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30122
לא כ''כ ברור לי הקשר...אני לא אוכל ביצים בכל מקרה. לא כאלה ולא כאלה. ובכל מקרה - גם ירקות הינם מהונדסים. שדה הינו חווה תעשייתית של מלפפונים בעצם...חומר למחשבה
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30131
אז ככה: מייקל קרייטון מתנגד להשתוללות עם הגנטיקה וזה כן מבוסס - קרא את ההקדמה לספר דנן. כעת - אינני יודע, נושא ההנדסה הגנטית הוא שנוי במחלוקת, יש פנים לכאן ולכאן, כשיצא לי לאחרונה לקנות ביצים נטיתי באמת להעדיף "ביצי חופש", פשוט מכיוון שאני בעד להניח לתרנגולות להסתובב כרצונן. לאחרונה לא קניתי - גם מתוך חוסר-נוחות, לתמוך בתעשיית העופות והביצים, וגם מכיוון, שמאז עברתי דירה באביב אין לי תנור וכיריים, ואין לי שום עניין לקנות בחום הזה, כך שמה אעשה עם ביצים. אבל לכל זה אין שום קשר לעניין, זה רק בסוגריים. כעת - כפי שציינתי, ישנם מחקרים, על-פיהם אכילת מזון מהונדס גנטית מגבירה את הסיכון לסרטן. על-פי מקורות אחרים (בעלי-עניין? או שמא דוקא המתנגדים הינם?), כל הרעש מסביב לנושא זה מהווה היסטריה מיותרת. אינני כה מיליונר, שאוכל לקנות מזון אורגני - ירקות אני קונה בשוק, על-פי טריותם לעין ונוחותם לאמצעי הכספיים, ומקוה שהם בסדר... אחרי-הכל, יוצרי מרבית הרעש בנושא הינם החבר'ה של "אינדי-מדיה", "מגמה ירוקה" וחבריהם - כן, אלה מן העוגה - אשר, אצלי לפחות, אינם נתפסים עוד כמקור רציני. אני מכירם טוב מדי.

שלכם, דני.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30146
אין לי כרגע זמן להרחיב אבל הרעיון שמזון מהונדס גנטית
גורם לסרטן נשמע לי ממש מגוחך.
הרעיון הזה נובע מבורות, מתחרות כלכלית, משמרנות .
לא ממחקר מדעי, ככל הידוע לי.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30151
טוב, ציינתי שהם אינם בדיוק מקור אמין... גם לי זה נשמע מופרך, מצד שני אינני יודע, לא חקרתי.
מזון מהונדס גנטית לא גורם לסרטן 30155
אז זהו, שיש סברה שקטעי RNA מסוגלים לעבור את מערכת העיכול, להיכנס לתאים ולשעתק את עצמם לDNA של התא. אל תשאל אותי איך, אתה הביולוג. בכל אופן, יש לקבוצה הזו אפילו שם (ששכחתי). מישהו יודע יותר ויכול להרחיב?
אני לא יודע לגבי עמידות ה­RNA 30164
במערכת העיכול, אבל קטעי RNA אינם נכנסים סתם לתאים
ובוודאי שאינם עוברים שעתוק הפוך.
שעתוק הפוך קיים בוירוסי RNA כגון איידס.
אכן, וירוסי RNA ידועים כמסרטנים.
אבל מה הקשר ביניהם למזון מהונדס?ייתכן שכשהנדסו את המזון
השתמשו בוירוס RNA כדי להכניס את הגן הרצוי.
אני באמת לא מכיר את הטכניקות המשמשות ליצירת המזון המהונדס.
בכל אופן, אני סמוך ובטוח שגם במקרה הנ"ל המזון לא יסרטן.
בהזדמנות אחפש על מזון מהונדס וכיצד זה נעשה ואז אוכל לענות
בצורה מדוייקת יותר ובבטחון מלא.
אלא אם כן מישהו מוכן להביא לי מאמרים בנושא?
אני לא יודע לגבי עמידות ה­RNA 30167
הוא שהתכוונתי. החשש הוא שבאותה דרך (רטרו-וירוס) יכנסו וירוסים (אולי מזהמים בתהליך ההנדסה, אולי סתם קטעי RNA תמימים שהוכנסו לפריט המהונדס-גנטית מבלי שהחוקרים ידעו על הפעילות הנוספת שלו, אולי אפילו קטעים מהRNA המשמש לחיתוך והצמדה, לך תדע...) שיהיו עמידים ליכולות הפירוק של מערכת העיכול ויבצעו שיעתוק הפוך לתאים שיתברר כסרטני.

מצטער, אין לי מאמרים לגבות את זה, הכל מהזיכרון.
אוקי, את זה אני מקבל 30169
אם כי למיטב ידיעתי אמורים לבדוק זאת קודם על חיות מעבדה
ואז על קבוצת ניסוי של בני אדם לפני שזה יאושר לשיווק.
אלא אם כן לגבי מזון לא מקפידים כמו לגבי תרופות.
סלח לי על הדקדקנות 30174
אבל האם ייתכן שרטרו-וירוס שכזה יבוא לידי ביטוי רק אצל אדם, ואפילו לא אצל שימפנזים? בכלל, האם ניסויים על בעלי-חיים הם רק שלב ביניים לפני ניסויים על בנ-אדם או שמסתפקים בבעלי-חיים?
זה תלוי כמובן בוירוס 30176
יש וירוסים(ואני לא מתייחס רק לרטרו אלא לכולם) שיכולים לעבור
בין מינים שונים, למשל השפעת.
לעומת זאת ישנם וירוסים ספציפיים מאוד למין מסויים
(אין לי כרגע דוגמאות).

אם מדובר על מזון צמחי מהונדס, אז הסיכוי שוירוס צמחי יתקוף בעל חיים נראה לי קלוש ביותר אם לא אפס.
לעניין שאלתך השניה­ יש המון שלבים באישור תרופות, ואני
כמובן לא מכיר את כולם, אבל בגדול התרופות נבדקות
לקרצינוגניות ו וטוקסיות בחיידקים,
בתרביות תאים של אדם, בבעלי חיים ולבסוף על בני אדם.
לא מסתפקים אף פעם בניסויים על בעלי חיים בלבד.
אם התרופה עברה את שלב בעלי החיים היא נבדקת, בכמה שלבים,
על בני אדם. אני מניח שרופא יוכל לענות לך ביתר פרטנות על התהליך.
זהו תהליך ארוך מאוד, אשר נמשך בדרך כלל כעשר שנים, עד קבלת
אישור של מנהל המזון והתרופות של ארהב.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31711
דבר אחד שכן ידוע על מזון מהונדס גנטית הוא שהוא יכול לגרום לאלרגיות רציניות ביותר.

כאשר הנדסו סויה לקבלת חלבונית עשירים במתיונין (ח. אמינית די נדירה בסויה) קיבלו חלבון שהוא אלרגן חזק מאד.

וכמובן, עיקר הביקורת כנגד מזון מהונדס הוא שהוא מפר את שיווי המשקל בטבע.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31714
כן, אבל אלרגיות הן פשוט מכיוון שמדובר בגוף זר שאינו מוכר לגוף האדם, ולכן הגוף דוחה אותו (זו גם הסיבה שילדים שמנעו מהם לשחק בחוץ ולהתלכלך יפתחו יותר אלרגיות - הם לא נחשפו לחומרים שונים, והגוף שלהם לא התרגל אליהם). מכאן ועד סרטן המרחק הוא אינסופי.
מזון מהונדס כן גורם לאלרגיות 31757
עדיין לא הראת שמזון מהונדס אלרגני יותר מלא מהונדס. דווקא בעזרת הנדסה גנטית סביר שניתן יהיה למנוע היווצרות אלרגנים טבעיים, שממררים חיי כה רבים מאיתנו.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30152
אתה נהנה מהספק כיוון שהעותק שלי של "פארק היורה" הושאל לבלי שוב לפני כמה שנים. אבל בכל אופן, אתה יכול לצטט כמה קטעים מההקדמה?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30154
לצערי גם שלי כבר אינו בידי - אך אני זוכר בבירור, שהוא כותב שם על הסכנה הרבה הטמונה במצב, בו התחום פרוץ וחברות מסחריות משחקות באש. כל הסיפור על הפארק עם הדינוזאורים נכתב בעצם כאזהרה.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30268
אני דווקא בקלות יכול לראות איך מזון מהונדס גנטית יכול להיות מסוכן. מישהו באמת סומך על משהו שבני אדם עשו בצורה עיוורת?! ואפילו אם הוא לא מסוכן, ההשלכות הסביבתיות שלו יכולות להיות לא סימפטיות בכלל. להתערב במהלכם הטבעי של הדבר יכול, כמו דוגמת הפרפר המחורבן בסין, ליצור אפקט מתגלגל בלתי ידוע...
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30272
אבל הרי מרבית המזון שאני אוכלים מזה יובלות (לפחות מימי מנדל) הוא מזון מהונדס, אמנם לא ברמה המולקולרית. התפוז הוא הרכבה עם חושחש, הפרות מוזרעות רק על ידי פרים בעלי תכונות על, פירות שונים כמו אלה הנוצרים משזיף ואפרסק נפוצים כמה עשורים, דגים, שרימפס וצדפות מתרבים בבריכות ובתי גידול מלאכותיים, פטריות כמהין מגודלות במרתפים - הרי כל זה דורש זן שונה מזה המצוי בטבע ומטופל מלאכותית.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30285
דוגמא גרועה, שהרי הפרפר עצמו לא עושה שום דבר ש"מתערב במהלכו הטבעי" של שום דבר. הוא פשוט מתעופף לו.
אגב, מכיוון שבני-אדם הם יצירי הטבע, למה לדעתך משהו מהדברים שאנחנו עושים הוא לא טבעי?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30410
הטענה כאילו מזון שעבר הנדסה גנטית יכול להיות מסוכן לאוכלים אותו נשמעת לי מופרכת מאוד. הפסיכולוג סטיבן פינקר מציין בסיפרו " כיצד פועל הMind" (בטח לא ממקור ראשון, אבל שם אני קראתי את זה) שאף אורגניזם אחר, ובכללם הצמחים, לא רוצה שנאכל אותו (פרט לאלה המנצלים אותנו להעברה של זרעים ממקום למקום) ושהם מכילים חומרים חזקים על מנת למנוע בעדנו מלעשות כן, כל הטעמים המרים בטבע הם למעשה הביטוי החושי של חומרים שמוטב היה לנו אילו היינו נמנעים מהם, ביניהם גם קרצינוגנים, אבל זה לא מונע בעדנו לאכול ברוקולי או שקדים. את ההחדרה של גנים לצמחים מבצעים, ככל הידוע לי, באמצעות חיידק ה Agrobacterium Tumafaciens המסוגל להחדיר מקטעי DNA אל תוך תאים צמחיים ולכן לא נשמע לי סביר שתכנס לעניין המערכת המשמשת וירוסים על מנת להפוך RNA לDNA. עוד דבר, אנחנו אוכלים DNA ו RNA כל הזמן, מכיוון שהם נמצאים בתאים של הארוגניזמים שאנחנו ניזונים מהם (כן, גם בתאים של צמחים). ההתייחסות אל הפרפר בסין, נשמעת לי לא כמו המלצה להימנע מהנדסה גנטית, אלא יותר כמו המלצה לא לנפנפף כל כך הרבה בידיים.
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30812
נו באמת, כולכם יודעים למה התכוונתי...
הפרפר אינו מתערב במהלכם הטבעי של דברים כמובן. נתתי זאת כדוגמה הנצחית לכיצד דבר קטן וחסר משמעות לכאורה (כמו לדוגמה סיוק גן מסוים ממלפפון) יכול ליצור אפקט מתגלגל הרסני ובלתי נצפה.

באשר לנקודה השנייה - בני אדם הם אכן יצירי הטבע. אך כפי שציינתי כבר במקומות אחרים - רוב בני האדם לא רוצים לחיות בעולם שהינו מרוחק לגמרי ממורשתנו הפרימטיבית. בנוסף לכך אנו היחידים בעלי יכולת רצינית לחזות את השפעותינו לטווח ארוך על סביבתנו. בכך אנו נבדלים משאר אחינו האורגניזמים. בתור שכאלה אנו יכולים גם לאפשר לעצמנו לחיות בעולם כזה או אחר, די על פי בחירתנו כגזע. הייתי מעדיף שנשקיע יותר מחשבה, ויותר נתחשב בצרכינו האמיתיים, ולא צרכיהם של אנשי עסקים שגילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי.
כפי שציינתי פעמים רבות, וכפי שאני בטוח שכולכם בסופו של דבר מסכימים - לא כל דבר צריך להמדד רק על פי יכולת הפקת רווח מקסימלית. ישנם גם שיקולים אחרים אשר צריכים להישקל. אחרת, בשביל מה קיימת מסגרת המדינה?
מה עניין שמיטה בתשמיש-מיטה? 30883
אז השאלה היא בעצם מה לעשות עם היכולות שלנו לשנות את המטען הגנטי של אורגניזמים שונים. האם הכלים הטכנולוגיים ישמשו את האינטרסים הצרים של אנשי עסקים בעולם הראשון ש"גילו לפתע שמזון מהונדס הוא דבר די רווחי" או שניתן יהיה להשתמש בכלים האלה לרווחתם של אנשים רבים (דוגמא שנתתי פעם בתגובה למאמר אחר ב"אייל": אורז המייצר כמות גדולה של ויטמין A, בזכות החדרה של גן אל מטענו הגנטי של צמח האורז, ושאם יחולק בחינם בעולם השלישי יוכל להביא לירידה בתמותת התינוקות בעולם השלישי שגורם עיקרי לה הוא חוסר בויטמין A). מכאן שהשאלה היא לא: האם אנחנו צריכים לנצל את היכולת המדעית-הטכנולוגית שלנו אלא _כיצד_ ננצל את היכולת הזו.
סליחה על ההפרעה 30885
באמת צריך באופן דחוף ביותר להביא לירידה בשיעור תמותת תינוקות במדינות העולם השלישי - אבל על ידי אמצעי מניעה והפלות. האורז שלך יביא למוות מרעב של מיליוני אנשים.
סליחה על ההפרעה 31068
את/ה צודק, כמובן, שהיה רצוי שתגדל המודעות בכל העולם לרעיונות של תיכנון המשפחה. השאלה מה עושים לטובת הילדים (בין אם הם נולדו מתוך תיכנון קפדני או שלאו) שכבר נולדו. אני לא יודע אם "עדיף" להציל כמות גדולה של תינוקות על ידי ההפצה של Golden Rice, כפי שהוא נקרא, ובכך לגרום, לפי השקפתך ל"מוות מרעב של מיליוני אנשים" (איך?), קטונתי. אני בסך הכל מנסה להגיד שאנשים נוטים לדחות את הרעיון של מזון שעבר הנדסה גנטית מתוך טיעונים שאינם בהכרח רציונליים. ולא, אני לא טוען שאני יודע מה ההשלכות של ההנדסה הגנטית, אני בסך הכל אומר שהטיעונים "אנחנו לא יודעים למה זה יגרום" וגם "זה ללכת נגד הטבע" הם לא ממש רציונליים.
סליחה על ההפרעה 31079
אלו דווקא הטיעונים הכי רציונליים שיש! הנדסה גנטית היא תחום חדש ובלתי מוכר, שההשלכות שלו יכולות להיות מאוד מרחיקות לכת. הסיכונים האדירים הטמוים בו הם מבחינתי מכריעים בעיכוב השימוש ביישומים המעשיים האפשריים מתחום זה
עץ הדעת הוא תיבת פנדורה 31091
אפשר לעשות מזה סרט, אפשר לנוון עם זה תרבות.

האם נעצור בהנדסה גנטית? מה הקריטריונים? ואיפה היינו אם היינו דבקים בגישה זו במאות השנים האחרונות? ולמה יותר קל לשאול מאשר לענות?
אום שמום 31098
למה לנוון תרבות? הבה ניקח כדוגמה את אנרגיית הגרעין. רעיון מסוכן והרסני, שרבים התנגדו לו מלכתחילה, למרות שהיו מודעים לפוטנציאל החיובי הרב הטמון בו. ומדוע? כי היה ברור שהירושימה, צ'רנוביל (ורמת חובב) ודומיהן הינן אפשרות בעלות פוטנציאל התממשות גבוה לא פחות. אז ייתכן שיש צורך בכ"ז בפיתוח מדע הגרעין לצרכים עתידיים ובלתי מוכרים. אבל עובדה היא שכיום השימוש בנושא הינו מוגבל, ואף אחד לא רוצה תחנת כוח גרעינית אצלו בחצר. כנ"ל לגבי הנדסה גנטית. אולי נלמד מלקחי העבר?
הנדסה גנטית? חדש? 31105
הייתי בטוח שהתחום קיים כבר כמה עשורים טובים.
ובכלל, זנים עורבבו בשיטות שונות ומשונות הרבה לפני גילוי הסליל הכפול.
הנדסה גנטית? חדש? 31114
הנדסה גנטית החלה עם גילוי אנזימי הרסטריקציה (אנזימים שיודעים
לחתוך קטעי DNA ברצפים ספציפיים ), לקראת אמצע­סוף
שנות השבעים. התחום קיבל דחיפה חזקה עם פיתוח שיטת ה­PCR בשנת 1986.
כך שיחסית זהו תחום די חדש.
הנדסה גנטית? חדש? 31116
יחסית למה?
יחסית לתחומים אחרים בביולוגיה 31123
כמובן.
יחסית לתחומים אחרים בביולוגיה 378018
אני היתי נותת מ-‏1עד-‏10 אז אני בוחרת במספר................................................................................................................................................................0

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים