בתשובה לעוזי ו., 04/12/02 21:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"תוכנית יום העצמאות של יהורם גאון עשויה להתבטל בשל פרסום סמוי". ברקע - נעימתו החרישית של צופר ערפל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר הסבר להערה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם יכולים להגדיר מחדש ''סמוי'' (''התוכנית ... צולמה במתחם של אל על בשדה התעופה בן גוריון. האמנים שמתארחים בה ... מתקבלים ... ברדתם ממטוס ג'מבו של אל על'', ''נתניהו ... בתוך כורסת אל-על''), אני יכול להגדיר מחדש ''חרישי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שזו דוגמא למשהו שיכול להפוך את "השפה" למתחרה מן השורה בסקר (דיון 2329) על דברים מעצבנים. מרגע ש"פרסום" השתלט על "סמוי" והפך אותו לחלק התיאורי בצמד מולחם, המלה "סמוי" מאבדת את המשמעות המקורית שלה. "פרסום סמוי" הוא כבר לא פרסום סמוי, בכלל לא - עכשיו מדובר בפרסומסמוי, שזו חיה חדשה לגמרי. (תרגיל: נסו לדמיין מאכל שהוא מעדן בלי להיות מעדנחלב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או: נסו לדמיין איש ציבור מסיק מסקנות (במיוחד אם זה "אני אסיק את המסקנות"). גם לכם יצא מסקנותישיות? נדמה לי שדורון רוזנבלום רגיש במיוחד לנתיכים האלה, וכותב עליהם מדי פעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדמיין "איש ציבור מסיק מסקנות אישיות"? זה כמעט כמו משולש עם ארבע צלעות... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה זמן ראיתי בסופר ילד שצועק על אמא שלו "אני רוצה מעדנים!". לא יודע, שעשע אותי. אולי זה עניין תרבותי, אבל עבורי, מעדן מתחבר באותה קלות גם למלה "מזרע"... ולגבי פרסום סמוי, אין זה נכון ששתי המילים הולחמו ללא שוב. פרסום סמוי הוא שם (אולי לא מוצלח, אבל בכל זאת) של קטגוריה מאוד ברורה של פרסום: מדובר בפרסום שאינו מובדל מהתוכן הרגיל של שידורי הטלוויזיה. או, במילים אחרות, כל פרסום שלא מתנוסס סמל ה"פ" המוזר הזה בפינתו. אז נכון, שלפעמים מדובר בפרסום מאוד לא סמוי, כמו במקרה דנן, או כמו בקלטות ילדים, שם לפעמים המוצר המפורסם (באופן סמוי!) תופס את מרכז הפריים, למרות שאין בכלל סיבה לעשות כן. בד"כ, הפרסום הסמוי ראוי יותר לשמו, כאשר המוצרים המפורסמים משולבים בטבעיות אל תוך הסביבה של הדמויות. דוגמא ידועה היא קופסאות דגני הבוקר של סיינפלד. לפעמים, הנסיון לשילוב טבעי לא מצליח כל כך. ראיתי ב-ולוג (נו, וידאו בלוג) אחד קטע מתוך הסדרה The OC, שבו אחת הדמויות מספרת למישהו איך היא חיפשה באינטרנט מידע על מישהו אחר. "לחפש באינטרנט" אפשר להגיד בכל מיני אופנים. אפשר להגיד, פשוט, "חיפשתי באינטרנט". יש אנשים שיגידו, בטבעיות ובלי להתכוון לפרסם אף אחד, "גיגלתי". בתוכנית הזאת, הבחורה אמרה "I A9 dot com'ed his name". נשמע מוזר? A9.com הוא שמו של מנוע החיפוש החדש של אמאזון. אמאזון אמנם הכחישו, אבל סביר להניח שכחלק מהמלחמה בגוגל, הם ניסו לעשות את מה שגוגל עשו: להכנס לשפה היומיומית. הבעיה היא שזה נשמע אדיוטי, ולא אמין, ולא טבעי, והפרסום הסמוי נחשף שלא בטובתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנגלים לא אוכלים טורקים, למשל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם אוכלים טורקי-בעברית (Turkey) ולא טורקים (Turkishmen). אבל הטייה של משמעות קיימת מן הסתם גם בשפות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעברית הם אוכלים תרנגול הודו ושותים תורכי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מילא. פעם כמעט ונגרמה תקרית דיפלומטית, כאשר מנחם בגין (שכיהן אז כראש ממשלה) השיב על שאלה לגבי תכניות הממשלה להמשך במשפט ''נהרוג תורכי וננוח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שבגין המנוח היה פולני מדי כדי להרוג תורכים, אני נוטה להניח שהתבלבלת באדם או העללת עליו. פוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז תגובה 290856 אני לא מוכן להתחייב לשום דבר המתבסס על זכרוני המתעתע, אבל נדמה לי שכן, בגין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |