 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה הקשה ביותר בשיחזור מינים שניכחדו היא לא השגת DNA שלהם ( שאולי תהיה אפשרית כאשר ימצאו רצף משומר בצורה טובה ) אלא השגת ביצית של אותו זן . מסתבר ש DNA בלבד אינו מספיק כדי לשחזר זן אפילו הוא במצב מושלם ... אם לדוגמא ימצאו DNA של דינוזאור כלשהו ויכניסו אותו לביצית של תנין לא יגדל דינוזאור ( וגם לא תנין ) אלא עיוות כלשו . ביציות מכילות מידע ( באמצעות מפל ריכוזים של חלבונים מסויימים ) לגבי מבנה הגוף של הפרט ובלעדיהן אי אפשר לשחזר את אותו זן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אצל רוב בעלי החיים הרב תאיים המנגנון הכללי הוא דומה למדי, בייחוד אם מדובר בבעלי חיים מאותה מחלקה/סדרה. אני מאמין שמחקר מעמיק ( מאוד מאוד) על הפקטורים הפעילים בביצית ובזיגוטה (כלומר הביצית המופרית) על פני מגוון רחב של מינים ממחלקות וסדרות שונות יאפשר לנו למצוא מה משותף לכולם, מה מייחד מחלקות/ סדרות ומינים שונים ומתוך זה לנסות להסיק לגבי דינוזאור. ואז מתחילים בניסוי וטעיה, עד שמצליחים. אם יש לנו גנום מלא, נוכל לסנטז את החלבונים המקוריים, שאנו חושבים שהם ההומולוגים המתאימים לחלבונים בזיגוטה. כמובן, זה המון המון המון עבודה וכסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל מקרה, אם הביציות גם חשובות, ואם דיברתם קודם על הקפאת חומר גנטי, או אפילו ביציות, של שימפנזים/ות וגורילות, לא קשה לנחש מי יצטרך ללדת אותם. אפשר יהיה לקחת המון המון ביציות, ופשוט, כשיבוא היום בו סביבת מחיה מתאימה תווצר (אולי ביל גייטס ישפוך שם מיליארד דולר) פשוט לייצר את אלפי הגורילות והשימפנזים בשביל השמורה. נו, בחורות יקרות, בשביל מיליון דולר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייל יקר, אתה זקוק לטיפול דחוף!! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, את השניה שאומרת לי את זה מעל דפי האייל, בהפרש של יום אחד: (רצוי שתקראי את התגובות המקדימות כדי להבין על מה הוא מדבר) אולי יש דברים בגו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, הפסקנו להסתתר בשעה טובה? :-)) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא המפורסמת ביותר לביצוע של מבצע כזה הוא, כמובן, השיבוט של הכיבשה "דולי". אבל ככל שאני הבנתי, המדענים מתקשים יותר להסביר כיצד המבצע הצליח במקרה של דולי, מאשר להסביר מדוע הוא לא הצליח במאות (!) הניסיונות שנכשלו. הכשלונות נבעו כפי הנראה מסימון של הDNA עצמו, המתבצע באופן טבעי כחלק מהעיבוד של החומר הגנטי לאחר שהוא משתכפל. סימון זה משנה את הפעילות שלו, מה שנקרא השפעה "אפי-גנטית", דהיינו 'מעל לרמה של מה שכתוב בDNA'. אם אין התאמה בין הזיגוטה המסוימת לבין הסימון שמגיע יחד עם הDNA שאותו משתילים בזיגוטה ,לא יכול להתפתח גוף שלם מהחומר הגנטי. עדיין לא כל-כך ידוע מה הם הדברים המופלאים המתרחשים בחלוקות הראשונות של הזיגוטה לאחר ההפריה ובוודאי לא בבני אדם וזאת מכיוון שקשה מאוד לראות מה מתרחש שם בפנים. ככל שידוע לי המולקולות אותם הזכרת מוכרות היטב בחרקים, אבל עדיין רחוקות מלהיות מפוענחות בחיות "עיליות" יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, גם המנגנונים של מחזור התא הרגיל, לאו דווקא בזיגוטה, רחוקים מלהיות מובנים עד תומם, לא רק בבעלי חיים עילאיים אלא גם ביצורים פשוטים כמו שמרים. הסימון האפיגנטי הוא אכן מרכיב מרכזי, כפי שעולה ממחקרים בשנים האחרונות, לא רק להתפתחות עוברית אלא גם בתהליכים תאיים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הבנתי שהעסק הצליח רק לאחר שהחדירו את תא העטין של הכבשה לתוך ביצית בשלב מחזור מאוד מסוים (שלב G1), שבו הביצית היתה מסוגלת לדכא את החומר התורשתי המתמחה בתא הכבשה (במקרה זה התמחות לתא עטין) ובכך היתה אפשרות ליצור מתא העטין המקובע כבר, התחלקות חדשה להתפתחות כבשה שלמה ובוגרת. גם כאן עדיין היו כשלונות בהצלחת הניסוי אבל בהרבה פחות. כך שאולי זה נכשל במאות פעמים, אבל עכשיו לפחות יודעים לעשות את התהליך כך שיכשל רק בעשרות פעמים. והעובדה היא כל השיבוטים החדשים שצצו לאחר מקרה דולי. כנראה שלפעמים גם הבנה חלקית בתהליך ביולוגי מספיקה להצלחה, פשוט מכיוון שהחיים דואגים לעשות חלק מהעבודה של המדען. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |