בתשובה להאייל האלמוני, 10/05/05 23:06
ניחומים 299698
הנה משהו שגם מתקשר ליום זה וסופר לנו בתחילת קורס בפילוסופיה של המרחב-זמן. מדובר בהוגה חשוב בתחוםזה, שבתקופת מלח"ע I נידב את שרותיו לצבא ( - הבריטי נדמה לי). הוא בחר באחד התפקידים הקשים בעורף - הודעה למשפחות השכולות על מות יקיריהם. הרעיון שלו היה להציג ליתומים, האלמנות וההורים השכולים את התפיסה הפיסיקלית של הזמן, דהיינו ציר מתמטי שלאורכו מתקיימים עצמים, ובני אדם בכלל זאת. כפי שכל אחד מאיתנו תופס תחום מרחבי מוגבל ולמרות זאת אין הדבר נתפס כטראגי, כך גם צריך לנהוג במימד הזמן. כלומר יקירים שמתו, לא חדלו להתקיים, אלא ממשיכים להתקיים שם - בתחום הזמן שלהם.
לאחר זמן קצר ויתר הצבא על שירותיו של האיש.
ניחומים 299700
''לאחר זמן קצר ויתר הצבא על שירותיו של האיש.''
כמה מפתיע.
ניחומים 300028
שירותו של האיש בצבא תופס מרחב קטן למדי במימד הזמן.
ניחומים 300044
השאלה היא אם בעולם של 11 מימדים זה באמת כל כך משנה.
ניחומים 301196
לבילי פליגרים השיטה הזו דווקא עבדה היטב.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים