 |
נכון שאריאל ברבים משיריו הנמיך את עצמו, אבל בנוגע לזולת, לדעתי הוא לא הפגין רגישות מרשימה. ספציפית בנוגע ל"ארול", דנתי בכך באריכות מה בדיון 1720. גם ב"שיר כאב": הוא אמנם נותן לערבי את תפקיד הווינר, אבל אין בשיר שום ניסיון לראות את הסיטואציה דרך עיניו (במקרה זה אין בכך פגם: מדובר במשולש אהבה שלכל צלעותיו תפקיד שווה בסיפור, ואם המספר הוא אחד מהם, טבעי שנקודת המבט תהיה שלו; ב"ארול", שבו ארול הוא דמות דומיננטית בשיר והמספר מבליח רק בסופו, זה יותר צורם בעיני). כך גם "בצהרי היום": אריאל אמנם מנמיך את עצמו (ואת שותפיו הנסתרים ל"אנחנו"), אבל המקומית הירוחמית היא רק מכשיר רגעי לשם כך, ולא דמות של ממש.
איך לקשר לשיר בשירונט, עם אקספלורר: בחלון הפופ-אפ עם המילים, לחץ על קונטרול-N. עותק של החלון ייפתח בחלון אקספלורר חדש, אבל מלא - עם שורת הכתובת. העתק, עטר במעט פטרוזיליה קצוצה דק והגש חם.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש