בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 18/05/05 17:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שחושד בכולם ומניח שכולם רמאים, לא יוכל להגיש לך תמונה מציאותית של העולם. הוא ידגיש את הרע, ויעלים את הטוב. במקום לפגוע בפוליטיקאים המושחתים ולקדם את הישרים, הוא יעלים את הישרים מהמפה הפוליטית (כי זה לא שהוא ישר, זה שפשוט עוד לא חשפנו את השחיתות שלו), ואילו המושחת יקבל כותרות יומם וליל. במקרה הטוב, אם כך, תהיה לך בחירה בין הגרועים ביותר. הציבור גם הוא חושד בכולם. הציניות הזאת, אכן, מביאה לאפאתיות, או לפניה לערוצים חוץ פרלמנטריים שמטפלים בסופו של דבר בסימפטומים ולא בבעיות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אם כי אני לא בטוח שאני מבין למה הציני מעלים את הישרים ונותן כותרות (ואיזה כותרות?) למושחת יומם וליל. אני גם חושב שכשאתה משתמש במילה "ציני" אתה מכוון למשהו קיצוני למדי ("חושד בכולם" כבר נשמע פרנואיד יותר מאשר ציני). אבל מכיוון שזה בעיקרו ויכוח סמנטי - אפשר להפסיק כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציניות איננה מפוכחת יותר מהנאיביות. הרציניות אולי. ולדעתי הבעיה עם התקשורת איננה אף אחת מהן, אלא היעדרו המוחלט של איזה בדל מחשבה מאחורי הגרפומניה. וכמובן, הקשר שלטון-תקשורת, שהשבוע הגיעו אפשרויותיו המשחיתות לשיא חדש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |