בתשובה לירון, 19/05/05 4:16
הרהורי כפירה 301750
יש כמה פגמים בתיאוריה שלך:
א. התקשורת אינה "ממסד", והיא אפילו לא גוף. היא מספר גופים נפרדים, עם מטרות נפרדות ועמדות נבדלות.
ב. התקשורת אינה מסוגלת להוביל מהלכים פוליטיים, היא אינה מסוגלת ליזום אותם, והיא אינה מסוגלת לבצע אותם.
ג. כל הנתונים מראים שהתקשורת אפילו אינה יכולה להשפיע על עמדותיהם של אנשים בצורה מהותית. לכל היותר, היא יכולה להשפיע על אילו תחומים אנשים יחשבו עליהם, אבל לא איזה עמדות הם ינקטו בתוך אותם תחומים (כלומר, היא יכולה לגרום לאנשים לחשוב על כלכלה במקום על טרור, אבל היא לא יכולה לגרום להם לחשוב שכלכלה חופשית עדיפה על מדינת רווחה או להפך).
ד. הציבור היחיד שמקבל באופן עקבי ציונים נמוכים יותר במדד ההערכה מאשר חברי כנסת, הם עיתונאים.

ה. אם היית פוגש עיתונאי אי פעם, היית יודע שמלבד כמה "כוכבים", רובם הם אנשים שבקושי מצליחים לסגור את החודש, והם רחוקים כרחוק מזרח ממערב משאיפות מגלומניות כמו אלו שתיארת.
הרהורי כפירה 301755
ד. ובל נשכח את הסיסמה שהתנוססה בגאון במשך כמה שנים על כל חלון ראווה של כל חנות ירקות ועל כל פגוש רענן (ועדיין מתנוססת במקומות מסויימים): "העם נגד תקשורת עוינת", שמשמעותה בעברית היא: אנחנו כולנו ליכודניקים, ש"סניקים וכו', ואתם העיתונאים, אתם קומץ נידף ברוח של שמאלנים שנואים ונרביץ לכם אם רק תתקרבו".

ומה שמנסה תגובה 301735 לומר, זה ממש לא חדש, זהו פטנט עתיק ופעם אמרו אותו בהרבה פחות מילים: "להרוג את השליח!!"
הרהורי כפירה 301841
תראה, אנחנו כבר לא בתקופת סלח שבתי, תקופת הנאיביות הסתימה מזמן. אף אחד לא מאמין יותר שהתקשורת היא ראי אוביקטיבי של המציאות. לא בישראל ולא באף מקום בעולם.
הרהורי כפירה 301844
התקשורת הישראלית אכן אינה מעבירה את כל המציאות המזרח תיכונית אלא חלקים זעומים ממנה. התקשורת הזרה - חלקים יותר גדולים, בדרך כלל באמצעות צילום. אם צילום אינו ''ראי'', בעיניך - אנחנו לא מדברים את אותה עברית.
הרהורי כפירה 301871
צילום הוא בהחלט ראי, השאלה רק איזה מין ראי. האפשרויות לשקר באמצעות הראי הזה גדולות מאוד (ואני לא מתכוונת לכל מיני ''פיתוחים'' מיוחדים או טשטושים וכיו''ב, אלא לצילום ''סטרייט'').
הרהורי כפירה 302159
אני רואה שבאגף ה''ליכודניק'' מטעם האו''ם לא חסר מקום.
''התקשורת הזרה האובייקטבית''...
צילום הוא לא ראי. 302179
הזווית, העדשה, מהירות הסגר - הכל משפיע על התוצאה. תן לי עדשה ארוכת-מוקד, וכל הפגנה קטנה הופכת להפגנת המונים. תן לי עדשה רחבת זוית, וכל שני בתים הרוסים נראים כשכונה מופצצת. צילום הוא ייצוג של המציאות. נאמן או לא - תלוי הן בצלם, והן בעורך. למשל, אם ניקח שתי תמונות מפורסמות מוויאטנאם. האם בצילום של מפקד המשטרה הויאטנמית יורה בשבוי יש מידע על פעולותיו של אותו שבוי קודם ומי היה?
והאם העורך שבחר לסלק מהתמונה של הילדה שנפגעה בטעות בהפצצת נאפאלם אמריקאית את החייל האמריקאי המלווה אותה לטיפול, לא שינה את ייצוג המציאות?
הקלות הבלתי נסבלת של הקיטור. 301854
עודף הנאיביות הוחלף בעודף ציניות. גם כן הישג. לא רק התקשורת מעוותת את המציאות - הציבור מחזיק בגירסה מעוותת משלו. מנטרת ה''כולם מושחתים נמאסתם'' איננה ראי אובייקטיבי של המציאות, אלא התנערות של הציבור מאחריותו.

לא תקופת הנאיביות הסתימה. תקופת האחריות האישית וההרגשה שאפשר להשפיע על התנהלות העולם הפוליטי - היא זאת שהסתימה (או יצאה להפסקה, אני מקווה). אף אחד לא מאמין יותר ש... זהו.
הרהורי כפירה 302157
שליח מטעם מי?

בעל ההון ששולט בעיתון?

אגד האינטרסים הפוליטיים שלו?

תעשה לי טובה, גם בארה"ב ישנה תופעה שהליברל'ס השתלטו על מדיה משך שנים, עד שבשנים האחרונות החלה לקום תקשורת-שמרנית אלטרנטיבית.
ולמען הקלה על יכולת השמיעה- לאו דווקא "דתית".
נכון המהפכה התקשורתית מתיחלה לתת אותותיה כבר בימים אלה בישראל.
הרהורי כפירה 301835
דובי, גם אני הגדרתי את דברי בקריצת עיין כתאורית קשר. ברור שהמציאות מורכבת הרבה יותר.

אינני מאמין שיש התארגנות מודעת "לתפוס את השלטון". אבל טבעי שרוצים להשפיע (לטובה, כל אחד על פי עמדותיו).

אין ספק שהתקשורת משתתפת השתתפות אקטיבית במשחק הפוליטי. את המושג "תקשורת לוחמת" לא אני המצאתי. החלשת השחקנים האחרים באמצעות הכפשה גורפת, מחזקת את כוחה היחסי של התקשורת. האם יש כוונה פלילית? לחלק מהעתונאים יש ולחלק אין. בכל מקרה כוונה פלילית קשה להוכחה. (גם במקרה של שחיתות)

א. אני משתמש במושג ממסד ככינוי לקבוצת אנשים בעלי עמדות כח במימשל או בחברה. אני חושב שקבוצת העיתונאים הבכירים בישראל, היא בהחלט ממסד. לא משנה מה תהיה ההגדרה המדויקת של "בכירים". ההגדרה תקבע רק את גודל מעגל הכוח - כך או אחרת מדובר בעשרות אנשים בלבד. ברור שיש תחרות וברור שיש הבדלי עמדות ואינטרסים. זה תמיד כך בכל ממסד. אבל תמיד יש גם מחנה משותף גדול.

ב. "להוביל" בהקשר התקשורתי פרושו להציג את את המציאות על במה כזאת, להשתמש בתפאורה כזאת ולנגן מנגינת רקע כזאת, שאין לאורך זמן לפוליטיקאי ברירה אלא לשחק את התפקיד שהתקשורת מעוניינת שישחק. אוי למי שמסרב (ביבי נתניהו) או למי שהתקשורת הריצה אותו והוא לא סיפק את הסחורה (אהוד ברק)

ג. חה חה חה. אולי כדאי שתשלח את הבדיחה הזאת במייל לברלוסקוני או לפוטין. הם יעשו במכנסיים.

ד. הציבור מבין שהעתונאים הם סוג של פוליטיקאים.

ה. דובי, אני מתיחס רק לכוכבים. למה מגלומניות? אתה לא רוצה להשפיע? למה שעורך מעריב לא ירצה להשפיע? אתה חושב שיש לו רגשי נחיתות מול הפוליטיקאים?
הרהורי כפירה 301847
כולנו רוצים להשפיע. לרצות להשפיע זה לא דבר רע. החלשת השחקנים האחרים באמצעות הכפשה גורפת מחלישה גם אותך, משום שאתה הופך לשחקן בעל כוח הרסני, ולא בעל כוח בונה. קצת קשה לקדם אג'נדה כשאתה לא מסוגל לעשות שום דבר קונסטרוקטיבי.

א+ב. איפה הציבור בכל הסיפור הזה?

ג. וואו. הפלת אותי מהכסא. רוסיה ואיטליה, שתי דמוקרטיות למופת, ממש. טוב שלא הבאת את ברית המועצות כדוגמא לכוחה של התקשורת.

ד. אז הציבור טועה.

ה. הכוכבים מהווים אחוז זוטר מכמות הטקסט שמופיעה בעיתון, וההשפעה שלהם, בסופו של דבר, מועטה.
מגלומניות לא משום שאדם רוצה להשפיע, אלא משום שהוא חושב שהוא לבדו יהיה מסוגל לכלוא את הציבור, למרות שיש חלופות לכלי התקשורת שבידיו.
הרהורי כפירה 301903
אני מבין מתגובתך ששורש המחלוקת ביננו הוא במידת הפלורליזם המיוחס לתקשורת בישראל. אתה תופס אותה כפלורליסטית ונאמנה לאתוס האוביקטיביות, ואני תופס אותה כקוהרנטית ומגויסת לטובת סדר יום פוליטי.

מעניין אם יש מחקרים של מלומדי תקשורת או אנשי מדע המדינה, המציעים שיטות למדידת קוהרנטיות השיח התקשורתי ביחס למגוון עמדות הציבור.

אולי משחו כמו אנטרופיה יחסית.

א. צריך לבצע קוונטיזציה של עמדות הציבור בענינים השנויים במחלוקת פוליטית למספר סופי של עמדות.

ב. לבצע סקר למדידת שעור התמיכה הציבורית בעמדות השונות.

ג. למצא קבוצות של עמדות היוצרות חלוקה של קולות המשתתפים.

ד. אפשר לאחר נורמליזציה לתרגם כל חלוקה כזאת ביחד עם מניין הקולות למרחב הסתברות.

ה. עבור כל חלוקה כזאת ועבור כל נישה תקשורתית צריך "להשיג" מפקד עמדות של כלי התקשורת. (כיצד ניתן לקבוע באופן אוביקטיבי האם מאמר או כתבה או התבטאות או הרמת גבה תומכים או מחזקים עמדה פוליטית באופן מניפולטיבי, או מציגים מציאות אוביקטיבית זאת אינני יודע)

ו. לאחר נורמליזציה של המפקד חישוב האנטרופיה היחסית הוא עניין טכני.

אולי משהו מכיר משהו דומה לזה או נסיון בשיטה אחרת לקבוע את מידת הפלורליזם של התקשורת?
הרהורי כפירה 301910
אני לא צריך לחשוב שהם אובייקטיביים, אני רק צריך לדעת מה המטרה המרכזית של הארגונים הללו: להרוויח כסף.
הרהורי כפירה 301999
אני חושבת שאפשר להדגים את חולשתה של התקשורת בעובדה שעד לפני מספר שנים העברית בתקשורת (כתובה ואלקטרונית) הייתה עברית תקנית.
ההשפעה או החלחול של השפה התקשורתית על הציבור שאפו ל-‏0.
לא זאת אף זאת, בימנו רוב אנשי התקשורת אינם משתמשים בשפה תקנית וחלקם אף לא מכירים אותה
.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים