בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ', 20/05/05 10:55
לנקודה האחרונה שלך: 302418
הרעיון שהצבא הישראלי יעזוב וישאיר את המתנחלים לנפשם נראה לי נורא מבחינה מוסרית. כדי להמלט מהעניין הפוליטי אתן דוגמא מקבילה:
נניח שרוצים לבנות כביש מהיר לרווחת כל הסביבה, אבל תוואי הכביש עובר על שכונת וילות. האם נראה לך מוסרי שהמדינה תחוקק חוק שאם תושבי השכונה הזאת לא יעזבו את ביתם ויקבלו את הפיצויים שהממשלה קבעה, עד תאריך מסויים, הרי הם ורכושם מופקרים- המשטרה לא תעצור ולא תחקור אף אחד שיגנוב, ירצח, יאנוס את מי מתושבי השכונה שלא עזב את השכונה עד התאריך המיועד? לא נראה לי שיהיה מישהו שיענה בחיוב. אני לא רואה את ההבדל המהותי בין זה לבין הפקרת המתנחלים.

אם עזיבת המתנחלים לנפשם היה רק שינוי ריבונות, תוך שמירה על זכויותיהם הבסיסיות, אז עוד ניתן היה להבין את המחשבה הזאת, אבל ברור שמדובר כאן על הפקרה לריבונות עויינת. (אם כי היו מספר מתנחלים שאמרו שהם מעדיפים להשאר בביתם תחת ריבונות פלשתינית כגון אבי פרחן ואמונה אלון).

הציניות של הגישה הזאת מרגיזה יותר, אחרי שברור שתושבי הגוש היו מוכנים לקבל על עצמם את הכרעת הציבור. כלומר הם לא אמרו בשום אופן ופנים לא נסכים לזוז מכאן. הם רק בקשו שיוכיחו להם שזה *באמת* רצון העם, כך שהם לא החזיקו את המדינה ב"גרון". ואפילו את המעט המוסרי הזה- ראש הממשלה וכל מלומדי הדמוקרטיה לא נתנו. יותר דמוקרטי בעיניהם שמדינה תאיים על אזרחיה בהפקרה, כדי שהם יוותרו על ביתם ומפעל חייהם, או שהם יוציאו אותם ויגזלו את רכושם בכפיה, מאשר שהשלטון יוכיח לאלו שרואים עצמם כשליחי המדינה, שבאמת רצונו של העם השתנה, וכעת אין לו חפץ בשליחותם.

לגבי סירוב של חיילים להגן על ההתנחלויות- אין לי בעיה עם סירוב משמאל. אני לא חושבת שזה יפגע בבטחון ההתנחלויות כהוא זה. יש מספיק חיילים ששמחים להגן על אחיהם בכל מקום.
לנקודה האחרונה שלך: 302420
''ברור שתושבי הגוש היו מוכנים לקבל על עצמם את הכרעת הציבור.'' זה ממש לא מדויק. חלק ניכר מאלה הדורשים את משאל העם (ולמיטב הבנתי - את נמנית עליהם) אמרו שמשאל שיניב תוצאות שליליות מבחינתם לא ישנה את דעתם ולא את עמדתם.
לנקודה האחרונה שלך: 302621
בדמוקרטיה, הכרעת הרוב אינה אמורה לשנות את דעתי ועמדתי. היא אמורה לקבוע מה יעשה באופן מעשי. לכן העניין הוא לא מהי דעתי, או דעתך, אלא מה תעשה המדינה עם הכוחות העומדים לרשותה מטעם העם.
מעבר לזה, לרבים מאוד מהמתנחלים, ''רצון העם'' הוא פקטור משמעותי בתוך האידיאולוגיה שלהם. כלומר חלק גדול מהאנרגיות ההתיישבותיות והאחרות שלהם נובעים מהתחושה שהם שליחי העם. אם יהיה ברור להם שהעם אינו רוצה עוד בשליחותם, אז על אף שהם יחשבו שזו טעות והיא נובעת מחולשה של העם, עדיין יהיה לזה משקל משמעותי בהתנהלותם. לכן הפוזה הזאת של יש-לנו-עסק-עם-פנאטים-ששום-דבר-לא-יזיז-אותם-מדעתם, אינה נכונה, והמתיישבים בגוש קטיף הצהירו זאת בריש גלי. משתמשים בתירוץ הזה כדי לחפות על חוסר היושר, המוסר, והדמוקרטיה בסירוב לערוך משאל עם. סירוב לעשות את הדבר המינימלי, שיוכל להצדיק את המעשה הנורא הזה של העקירה, קרי בירור אמיתי של רצון העם.
לנקודה האחרונה שלך: 302633
אין כל חוסר יושר, חוסר מוסר או חוסר דמוקרטיה בסירוב למשאל עם. זה לא חוסר יושר כי איש לא הבטיח לערוך משאל כזה. זה לא חוסר מוסר כי שום כלל מוסרי לא דורש את עריכתו. זה לא חוסר דמוקרטיה כי הדמוקרטיה הישראלית לא מסתמכת, ומעולם לא הסתמכה על משאלי עם.
אבל כיוון שההגדרה שלך לדמוקרטיה, יושר ומוסר היא ''מעשי המתנחלים והתנהגותם'', נראה שאין לנו סיכוי להגיע שאיזו שהיא הסכמה בנושא.
לנקודה האחרונה שלך: 302721
הזכירי לי בבקשה מתי נערך משאל העם שבעקבותיו נובעת ''התחושה שהם שליחי העם''. זה נחוץ כדי שנוכל לשאול שוב בדיוק את השאלה שנשאלה אז ונדע אם הגיע הזמן להחזיר את השליחים הביתה, כפי שהסוכנות עושה אחת לכמה שנים.
לנקודה האחרונה שלך: 303028
בכל פעם שהליכוד עלה לשלטון היה משאל עם שכזה. אם אתה לא מאמין תבדוק את חוקת הליכוד.
לנקודה האחרונה שלך: 303035
וממתי הליכוד הוא העם?
לנקודה האחרונה שלך: 303061
לא. בכל פעם שהליכוד זכה בשלטון נערך משאל עם אחר לגמרי, שכלל לא שאלה אחת אלא אוסף שלם של שאלות שלכולן נאלץ הבוחר לענות בתשובה אחת. משאל מהסוג הזה אפשר, כמובן, לערוך שוב ויש מנגנון ידוע וקבוע מראש (ממש כך. לא מהסוג של "מעכשיו הצריח הולך באלכסון. מט!") להשגתו. בהצלחה.
אוף טופיק, אבל לעניין 303093
לא ברור לי לאיזה אוסף שלם של שאלות אתה מתכוון. למיטב ידיעתי, הבוחר, כלומר - הבוחר הליכודניק - עונה תמיד תשובה אחת, ברדיו, בטלויזיה, בעיתונות המודפסת - ובקלפי, בלי שום קשר למספר השאלות - והתשובה היא, ללא יוצא מן הכלל: "אני **שונא** את המערך!!!!!!" (אגב - כן, זה תמיד "המערך" - בלי קשר לכל זיגזוגי השמות שהמפלגה האומללה ההיא ניסתה כבר).

מה, מישהו כאן (חוץ מניצה) עדיין חושב ברצינות שהבחירות הן עניין של גוש קטיף, עמישראל וארצו/לא ארצו, וכל הסיפורים האלה? - "אני **שונא** את המערך!!!!!!" - על זה הבחירות, איך אתם עוד לא יודעים?
לנקודה האחרונה שלך: 303462
הייתי שמחה לבחירות *לפני* העקירה. זו היתה האפשרות המועדפת על פני משאל עם.
בחירות אחרי העקירה, זה כמו מבחן המים של המכשפות בימי הביניים. (אם היא טובעת מיד, סימן שהיא לא מכשפה, אם היא מפרפרת לפני שהיא טובעת סימן שהיא כן מכשפה.)
לנקודה האחרונה שלך: 303521
כל מה שאת צריכה הוא לשכנע כמה חברי כנסת. כאמור, המנגנון קיים.
לנקודה האחרונה שלך: 304220
טוב. זה בעצם מה שאני עושה.
אם חברי הכנסת יפילו את הממשלה כתוצאה מהכאוס שישתרר כאן בעת העקירה, או כתוצאה מאי יכולתה לבצע את החלטתה, נראה את זה כהצלחה. דרך השכנוע והמו"מ הפוליטיים הסטנדרטיים נסגרה בפנינו, עם זה שהוחלט בכנסת שאין בחירות ואין משאל עם *לפני* העקירה.
ראש ממשלתנו, זה שיש לו יד על השיבר הלאומי, הצליח ל"שכנע" חברי כנסת ומפלגות לתמוך בתכניותיו, בשיטות שלו. לנו יש שיטות משלנו לשכנע. אם היינו מעמידים לבחירה את השיטות שלו מול השיטות שלנו, אני משוכנעת שהדמוקרטיה היתה מצביעה בשתי ידיים עבור השיטות שלנו.
לנקודה האחרונה שלך: 304340
למזלך, הרוב הדומם ממשיך לשמור על דממה, אחרת בצמתים החסומים הייתם מוצאים כמה חבר'ה תומכי ההתנתקות עם שיטות השכנוע שלהם, והייתם יכולים לפצוח במזמורי אנשלוביץ ("אמרנו לכם!") על מלחמת האחים שהיתה מתלקחת.
לנקודה האחרונה שלך: 304384
יקראו עיניך את שאצבעותיך מקלידות.
על חסימה של חצי שעה בצומת, אתה רואה מלחמת אחים כאפשרית (ומוצדקת?), אז על זריקת אנשים מהבתים שלהם, ונישולם מרכושם באלימות תוך מסירתו לרוצחיהם, לא סביר בעיניך שתהיה מלחמת אחים, סליחה, חסימת צמתים לשעה?
שמעתי מישהו שנחסם באחת החסימות הללו, שאמר שמזל שהשוטרים פתחו את הצומת, כי עוד חמש דקות היתה עולה לו הג'ננה לראש. אז הוסבר לו שלאלו שחוסמים, *כבר* עלתה הג'ננה לראש. אחד הדברים שאני מקווה שחסימות הכבישים מסבירות לעם היושב בציון הוא שההנתקות כל כך רעה, שהיא מביאה את הג'ננה לראש של האנשים, אפילו שבדרך כלל הם חנונים בענייני ג'ננות.
לנקודה האחרונה שלך: 304419
אני מקווה שהוסבר לאלה שחוסמים את הכבישים שמפעל ההתנחלות כבר הביא לעם היושב בציון ובגולה את האמאמא של הג'ננה.
לנקודה האחרונה שלך: 304558
אז זהו, שלא.
אם השמאל היה חושב שדעתו היא נחלת העם היושב בציון, הוא לא היה נותן לאריק שרון לקחת לו את הכיף. אלא שהם יודעים, ואומרים זאת בלי בושה, שרק בעזרת עריקים ואופורטוניסטים כמו שרון וחבורתו, שמקבלים קולות מהימין ומבצעים את מדיניות השמאל, ביצוע הפשע הזה אפשרי.
לנקודה האחרונה שלך: 304563
למה פשע? למה לא אונס או שואה?
לנקודה האחרונה שלך: 304703
אני לא מצדיק שום דבר, אני רק מציין שנסיון להשליט את רצון המיעוט באמצעות התנהגות כוחנית ממש קורא לרוב להשתמש באותו אמצעי, בדיוק כמו סיפור הג'ננה שאת מספרת: אם את "מסבירה" לי את גודל הג'ננה שלך באמצעים אלימים, סביר לצפות שאני אנסה להעביר אליך את גודל הג'ננה שלי באמצעים אלימים לא פחות. מאחר והג'ננה שלך גדולה משלי, את תגבירי את האלימות, ומאחר והג'ננה שלי גדולה משלך אף אני אגביר אותה. אני לא יודע אם ראית את הסרט "מלחמת רוז ברוז", אבל הוא מתאר יפה מאד את הסחרור המתפתח.

ברגע שהחלטת שהדמוקרטיה אינה מספקת אותך ואת נזקקת לאלימות, אל תאשימי אותי בתוצאות.
לנקודה האחרונה שלך: 304828
אני לא מאשימה אותך.
אני מאשימה את ראש הממשלה. הוא זה שצריך לקחת את כלל הדעות, הרגישויות, המוסר, וציפורי הנפש של האזרחים במדינה, כולל היחס הכמותי ביניהם, ולנווט את המדינה כך שלאף קבוצה לא תעלה הג'ננה, עד כדי שהם יהיו מוכנים לשכב על הכבישים ולמלא את בתי הסוהר בהמוניהם. לצערי, ראש ממשלתנו הנוכחי, שיכור כוח, או אחוז אימת החרב המשפטית המתהפכת מעל ראשו, לא שומר על האיזונים המתבקשים. לכן, בעיני, הוא האחראי על המצב.
את בורחת מאחריות 304920
בוחריו של שרון אחראים להיותו ראש ממשלה.
לנקודה האחרונה שלך: 304930
בדבר אחד את צודקת (למרות שאת לא אומרת אותו במפורש): את מהומת האלוהים הזאת היה השמאל צריך להקים בשעתו, בימי סבסטיה וקדום. הישיבה הפאסיבית עם צקצוקי שפתיים והפגנות אנמיות של "שלום עכשיו" בשעה שגוש אמונים הסתער על הגבעות היתה מחדל גדול של השמאל. אמנם המילה ג'ננה עוד לא היתה בשימוש, אבל "הביאו לי את הסעיף" כבר היה בנמצא, כך שהסיבה לא היתה מחסור במלים אלא רפיסות אידיאולוגית. על זה כולנו משלמים ביוקר (ויש לי הרגשה שהתשלומים הגדולים עוד לפנינו).
לנקודה האחרונה שלך: 304949
שנינו מספיק מבוגרים בשביל לזכור מכלי ראשון (אם כי מספיק זקנים ע"מ שהזכרון יתעתע בנו) שבימי סבסטיה וקדום (כמעט ו)לא היה שמאל (במובן שאנחנו מתיחסים אליו כיום בשיח הנוכחי) במדינת ישראל. רובה של "תנועת העבודה", לא רק טבנקין או חיים גורי, אלא גם שלוחיה בממשלה ומובילי דרכה (כמו יגאל אלון ושמעון פרס‏1) תמכו, אידיאולוגית ומעשית, במעשה ההתנחלות. גם הציבור הרחב, שאז עדיין הצביע ברובו עבור המפלגות שהיום אנחנו מכנים "שמאל" תמך במעשה ההתיישבות ככזה (אם כי ציקצק בלשונו מול אופן היישום).

___
1 אם כי על האחרון, אומרות הנשמות הטובות, כי עשה זאת לא לשמה, אלא למען המטרה המקודשת של להביך את רבין.
לנקודה האחרונה שלך: 304958
אני לא בטוח שהתאור שלך מדוייק. נכון שמנהיגי מפלגת העבודה התנדנדו בין טבנקין-גלילי לבין הזרמים הפחות ניציים (מפ"ם עוד היתה מפלגה נפרדת? לא זוכר), אבל בציבור הרחב היו הרבה שראו את ההתנחלות כרעה חולה, ולבושתנו לא עשו עם זה הרבה. מבחינה מספרית גרידא, "שלום עכשיו" לא מנתה פחות אנשים מ"גוש אמונים" של אותם ימים (לפחות עד כמה שאני התרשמתי. אין לי שום אישוש לטענה הזאת).
לנקודה האחרונה שלך: 304965
ודאי שהתאור שלי מדוייק, אתה מתכחש לכך ששנינו מספיק זקנים ע"מ שהזכרון יתעתע בנו?
מפ"ם היתה מפלגה חצי נפרדת: היו לה מוסדות (ורכוש) נפרדים, אבל היא רצה לכנסת כחלק מהמערך (במרכאות ובלעדיהן) עם מפלגת העבודה.
למיטב זכרוני (המפוקפק) "שלום עכשיו" תפסה תאוצה עם הבחרו של בגין לראשות הממשלה (כתגובת נגד) וביקור סאדאת (כרוח גבית).
לנקודה האחרונה שלך: 304967
עבדך הנאמן היה בכנס לא קטן של "שלום עכשיו" כשרבין היה ראש ממשלה. שם שמעתי את החוכמות שלו על גוש אמונים ("לנו אין גוש אמונים" הוא אמר בתשובה לשאלות על הטיפול בהתנחלויות הלא-חוקיות של אותם ימים. במקביל הוא גם קרא ל"שלום עכשיו" לשבת בשקט ולא לעשות רוח, מה שגרם לי לתהות על אותה יכולת אנליטית מפורסמת שלו. לא הייתי רוצה שהוא יהיה המנתח שלי).

ועל זה בדיוק אני מדבר: על כך ש"שלום עכשיו", גם כשתפסה תאוצה, ישבה בעיקר בבית עם גיחות ספוראדיות לכיכר מלכי ישראל, בשעה שאנשי הגוש הכתיבו את המדיניות החביבה עליהם וקיבלו הכשר בדיעבד לרמיסת שלטון החוק. מה הפלא שאנחנו חוזים היום בבניהם של אותם חוליגנים הולכים בשמחה בעקבות הוריהם? (אבל כידוע הדור השלישי הוא הדור המורד, כך שעוד שלושים שנה שמונים הנכדים החביבים של ניצה הולכים להצטרף למצפן והכל יסתדר).
וויקיפדיה נגד השוטה? 304972
רבין היה ראש ממשלה פעמיים, הראשונה נגמרה ב-‏1977. לפי וויקיפדיה שלום עכשיו הוקמה ב-‏1978.
א. האם וויקיפדיה טועה?
ב. האם כוונתך לתקופת שלטונו השניה של רבין (אם כן, אתה לא כל כך זקן)?
ג. האם אתה לא זוכר טוב?
ד. האם אני לא יודע לספור?
וויקיפדיה נגד השוטה? 304978
ויקיפדיה לא טועה (בדקתי באתר של שלום עכשו). כנראה ג'.

מאחר והזכרון עדיין חי במוחי ואני מסרב להאמין שכולו תעתועי דמיון, כנראה ההארוע התרחש לאחר עליית בגין לשלטון, והויכוח היה על עניינים שבדיעבד.
וויקיפדיה נגד השוטה? 304983
בדקת באתר של "שלום עכשיו" או שעכשיו בדקת באתר של סטיב?
וויקיפדיה נגד השוטה? 305003
הראשון. סמיילי גרם לי לאבד את כישורי ההגהה שלי.
והקישור 304974
לנקודה האחרונה שלך: 304992
אותן ''גיחות ספוראדיות לכיכר מלכי ישראל'' היו בכל זאת, כך נשמע לי, הרבה פחות בעייתיות מהתנהלותו של שלום עכשיו בימי ברק - ובייחוד בשעה שחזר מקמפ דייויד אחרי ביטול הסכם אוסלו, ושלום טכשיו הופיעו לפניו במופע ''מה יפית'' מביש ביותר.
לנקודה האחרונה שלך: 305005
טוב, זה עניין אחר, ואני לא ממש רוצה להכנס אליו, אבל לדעתי האישית באמת הגיעה לברק לקבל חיבוק מהשמאל אחרי קמפ דיויד.
אבוי 305006
הגיע.
לנקודה האחרונה שלך: 305012
האמנם?
לנקודה האחרונה שלך: 305098
שר ההסטוריה ואני מודים לך.

אני יכולה לצעוק מעל הגגות ששמעון פרס גזר את הסרט של קרית ארבע, ואף אחד לא יקח את זה ברצינות.
ניסיון שכתוב ההסטוריה הזה, כאילו המתנחלים הכריחו את ממשלות ישראל להתנחל, נועד כדי להכשיר את הנבלה של עקירתם.
כדי שאפשר יהיה להמשיך ולהזדעזע מהמחשבה של טרנספר לערבים מצד אחד, ולתמוך בטרנספר ליהודים מהצד השני, צריך להפוך את היהודים לרעים. להפוך אותם ל''אדוני הארץ'', שרומסים את הנייטיב'ס, מכריחים מדינה שלמה לרקוד לפי חלילם, וגם לשלם להם על זה.
טוב שיש כמה זקנים שלא אבדו את הזיכרון והיושרה ולא קונים את ההבלים הללו.
לנקודה האחרונה שלך: 305102
יש הבדל מסוים בין עובדות, עובדות חלקיות (חלקיות סינכרונית וחלקיות דיאכרונית), ופרשנויות.

אפשר ללכת רחוק יותר.

למשל, בעיצומה של מלחמת ששת הימים אלון הגיש טיוטה ראשונה של תוכניתו, ודיין הגיב בתוכנית משלו אחרי כמה חדשים. דיין גם אמר ב68 שהוא רוצה לכבול את העתיד.

האם זה כל הספור?
לנקודה האחרונה שלך: 305685
אפשר לראות כמה הם חנונים בכל המאחזים על הגבעות (שהם, דרך אגב, לא חוקיים בשום מובן שהוא, אבל גם אותם, המתנחלים מעדיפים להיות אלימים ולא לפנות).
לנקודה האחרונה שלך: 305777
זה בכלל לא ברור שהמאחזים הללו לא חוקיים. כדי לפנות אותם צריך היה צו מיוחד של שר הביטחון שנשען על איזה חוק מנדטורי, מאוד לא קביל בסיטואציות אחרות.
גם הגב' ששון בדו''ח המפורסם שלה הראתה שהיתה מעורבות ממשלתית בהקמת המאחזים, והיא ממליצה על חקיקה חדשה על מנת לבסס את ''אי חוקיותם''.
אגב, שמעתי שמועצת יש''ע מתכוונת להוציא ''דו''ח מאחזים'' מקביל, שיראה שכל המאחזים קבלו אישורים מהדרגים המדיניים והצבאיים. (פעמים רבות זה היה אישור מאריאל שרון עצמו בהיותו שר לענייני כל מיני, למרבה המבוכה..). לא לכולם יש את כל האישורים אבל זה כך תמיד- יישוב נבנה על סמך חלק מהאישורים, והשאר זה תהליך בירוקרטי שמגיע אחר כך.

מלבד זאת, גם במאחזים, המתנחלים אינם אלימים באופן אקטיבי, בודאי לא כמו השמאלנים שמפגינים נגד הגדר עם הערבים. אלא נצמדים לקרקע, וצריך להרים אותם או לגרור אותם.
הפציעות של החיילים שפורסמו באמצעי התקשורת שהיו כתוצאה מ''אלימות המתנחלים'' התגלו כעורבא פרח.
לנקודה האחרונה שלך: 302788
"הפוזה הזאת של יש-לנו-עסק-עם-פנאטים-ששום-דבר-לא-יזיז-אותם-מדעתם, אינה נכונה, והמתיישבים בגוש קטיף הצהירו זאת בריש גלי"

איתמר בן גביר: "אני אישית מתנגד ל(משאל עם), שכן משאל מנוגד לחוקי התורה שהרי הקב"ה כבר החליט שארץ ישראל שייכת לעם ישראל ולא צריך שום משאל עליה"

הרב דניאל שילה:

"שום חייל שומר מצוות אינו יכול להשתתף בפעולה שמוותרת על חלק מארץ ישראל... צו ההלכה עליון על חוקי המדינה; הרמב"ם כבר קבע זאת"

גם מרזל הכריז שבענייני ארץ ישראל ענייני רוב לא תקופו (בטח שלא רוב שמושג באמצעות קולות הערבים), וכמוהם גם הרבה הרבה אחרים.

האם *את* תקבלי תוצאות של משאל עם שהערבים משתתפים בו?
לנקודה האחרונה שלך: 303026
אף אחד מאלו שציטטת אינו גר בגוש קטיף.

גם מה שאני אקבל לא רלבנטי כלל. גם אני לא גרה בגוש קטיף.
רוב האנשים שם הסכימו לכך שאם יהיה משאל עם, ורוב העם יחליט שהוא תומך בתכנית ההנתקות, הם יסכימו לקבל עליהם את הדין. הדעות של האנשים האחרים לא רלבנטיות.
לנקודה האחרונה שלך: 303031
אבל אנשים מחוץ לגוש קטיף עוברים לשם כדי לסכל את ההתנתקות ולאנשים האלה ממש לא אכפת אם יהיה משאל עם או לא.
לנקודה האחרונה שלך: 302432
אני לא מקבל את ההשוואה, פשוט כי היא מתעלמת מיותר מדי גורמים אחרים במשוואה (למשל, אחת הסיבות לפינוי ההתנחלויות היא בעיות בטחון ובנוסף ההתנחלויות נמצאות בתוך שטח שנוי במחלוקת, וכו' וכו' - כל אלו נקודות שאפשר לדון עליהן ולא להסכים איתן, אבל אי אפשר להתעלם מהן ולנסות לצמצם את זה לדוגמה שהבאת).

אני מסכים איתך לגבי חוסר הדמוקרטיה שבו נוהגת הממשלה. רק לא ברור לי למה בתור תגובה, המתנחלים פוגעים באזרחים שלא עשו להם כלום ואז מתהדרים בנוצות ה''דמוקרטיה''. די מזכיר לי את ה''פנתרות'' שיצאו לגנוב לחם ולחלק לעניים בגלל ''המצב הכלכלי'', כשאין להן בושה לעשות את זה מול המצלמות (כלומר, ''מותר לנו לעבור על החוק כי זה מוסרי'') ולפגוע באנשים שלא ממש אשמים במצב הכלכלי (אלא אם זו אשמתו של בעל המכולת היקרן).
לנקודה האחרונה שלך: 302472
איך בדיוק הממשלה נוהגת בחוסר דמוקרטיה?
לנקודה האחרונה שלך: 302619
אני מאלה שמאמינים ששרון הונה את הבוחרים שלו, ואחרי תוצאות המשאל היה עליו לעשות אחד משלושה דברים אפשריים: משאל עם, הליכה לבחירות, או ביטול תוכנית ההתנתקות עד לאחר הבחירות.

לדיון נרחב בנקודה הזו אפשר ללכת לדיון של דב אנשלוביץ, אבל אני לא חושב שבא לי כל כך להשתתף בו. אתה בהחלט יותר ממוזמן לא להסכים איתי ולטעון ששרון הצהיר כל הזמן שהוא הולך לפנות את עזה. ייתכן מאוד שאתה צודק.
לנקודה האחרונה שלך: 302624
ההתעלמות מכל הגורמים הפוליטיים היא ה*מטרה* של ההשוואה הזאת. כל הגורמים הפוליטיים אינם בעיה פרטית של אנשי גוש קטיף. הם עלו לקרקע באופן חוקי, בשליחותה המוצהרת של ממשלת ישראל. הם לא עברו על החוק בעת היותם שם, ובאופן פרטי לא עשו שום דבר שיצדיק התייחסות שונה אליהם, מאשר אל כל שאר אזרחי המדינה.
זכויות האדם והאזרח אינם יכולים להיות פונקציה של דעותיו הפוליטיות של אותו אזרח. כך לפחות לימדו אותי אי אז, כאשר אני למדתי אזרחות. לכן ההשוואה של המתנחלים, לתושבי שכונה שהוחלט לפנותה בגלל כביש מהיר, מתאימה, ומדגימה את חוסר המוסר שבהצעות הללו לנטישה של הצבא את המקום . הצעות הנובעות מהעיורון לזכויות האדם הבסיסיות של היריב הפוליטי, ומחוסר הבנה יסודי של המושג "דמוקרטיה".

הפגיעה של המתנגדים לעקירה באזרחים שלא עשו להם כלום, אינה שונה מהפגיעה באזרחים בכל שביתה או הפגנה. כאשר המורים שובתים נגד שרת החינוך מי שסובל (?) הוא התלמידים, וכאשר פועלי הנמלים שובתים נגד הממשלה, היצואנים סובלים וכו' וכו'. בכל מקרה כזה, הפגיעה באזרח אינה המטרה. המטרה היא שיבוש משהו, המצוי באחריות מי שנאבקים נגדו. הסדר הציבורי- שהוא חלק מהאחריות של השלטון המרכזי כלפי האזרחים- משובש, כחלק מהמאבק כנגד התנהלותו של השלטון המרכזי.
לנקודה האחרונה שלך: 302632
"הם עלו לקרקע באופן חוקי, בשליחותה המוצהרת של ממשלת ישראל."

אם את בוחרת לראות אותם כשליחי המדינה, את צריכה להסכים גם לכך שהמדינה יכולה להחליט שהשליחות הזו מיצתה את עצמה/נכשלה ויש להפסיקה.

"זכויות האדם והאזרח אינם יכולים להיות פונקציה של דעותיו הפוליטיות של אותו אזרח. "

איש לא טען זאת. לכל היותר נטען כי הזכות להגנה צבאית אינה תקפה על מי שבוחר לגור/להימצא במקום מסויים. אני למשל לא חושב שיש לשלוח חיילים לאמצע רמאללה כדי לנסות להציל מישהו שנכנס לשם מרצונו ובידיעתו, בין אם נכנס כי "אלו אחינו וצריך לאהוב אותם" ובין אם נכנס כי "רמאללה היא ארץ אבות והשתוקקנו לה 2,000 שנה".

אני לא אמרתי כלום על דעותיהם של המתנחלים (המתנחלים כבני אדם לא מעניינים אותי ואני לא חושב שצריך להוציא אותם בכוח - צריך לכל היותר לפעול נגד אלו שפוגעים בפלסטינאים חפים מפשע, אם יש כאלו) אלא על בעיות שנובעות הן מהמצב הבטחוני של ההתנחלויות והן מהמעמד הבינלאומי שלהן.

"הפגיעה של המתנגדים לעקירה באזרחים שלא עשו להם כלום, אינה שונה מהפגיעה באזרחים בכל שביתה או הפגנה"

את צודקת - חלקית. יש הבדל בין פגיעה שנגרמת מכך שאתה לא עושה את עבודתך (ויש לך זכות מלאה לסרב ולא לעבוד) ובין פגיעה שנגרמת מכך שאתה הולך וחוסם כביש - ואני בטוח שההבדל הזה מובן לך היטב. זה ההבדל שבין מציל שעומד בצד בזמן שמישהו טובע, ואיש שתופס אדם ששוחה ומטביע את ראשו במים.

האם, לדעתך, זו הדרך "להיאבק" נגד התנהלותו של השלטון המרכזי? אולי תנסו להפנות את החצים כלפי נבחרי הציבור שמעצבנים אתכם? לעת עתה, ולא משנה בכמה מילים יפות תעטפו את זה, הפגיעה באזרח אולי אינה המטרה, אבל היא התוצר הישיר של הפעולות שלכם, וה"מאבק" נגד השלטון המרכזי הוא לכל היותר תוצר לוואי.
לנקודה האחרונה שלך: 302674
לא כל מה שהממשלה נותנת היא יכולה גם לקחת. למשל אם הממשלה מחליטה להוריד את קצבת הזקנה, זה בסדר- מכאן ולהבא. היא אינה יכולה לתבוע מאנשים שקבלו את הקצבה ביושר, להחזיר לה את הקצבה, כי היא זאת שנתנה אותה, ו*עכשיו* היא חושבת שזו היתה טעות (בשונה ממצב בו היתה טעות בחשבון מלכתחילה).

במדינה דמוקרטית אינך יכול להכריח אדם לעבור דירה, או לוותר על רכושו. אתה צריך *לשכנע* אותו לכך. הדרך לשכנע אותו לכך אינה יכולה להיות באיומים- אם לא תעברו דירה מ"רצונכם" הרי תופקרו לגנבים האנסים והרוצחים. אלו שיטות מאפיוזיות.
גם אי אפשר לומר על אנשי גוש קטיף שהם לעולם לא היו משתכנעים לעבור מה שלא יהיה, ולכן אין ברירה אלא להפקיר אותם, משום שהם הצהירו שיקבלו את תוצאותיו של משאל העם. זה כל מה שהיה צריך לעשות כדי לשכנע אותם, ואז לבצע את העקירה הנוראה הזאת בלי לשבור את כללי הדמוקרטיה הבסיסיים.

הגנה צבאית/משטרתית היא מזכויות האדם הבסיסיות ביותר ששלטון מחוייב בהן כלפי אזרחיו. אם אדם נמצא ברמאללה כי המדינה שלחה אותו לשם (נניח חיילים), או משום שהמדינה התירה לו להיות שם וזה בתחום אחריותה הבטחונית, היא חייבת לדאוג להגנתו ושלומו, בדיוק כפי שהיא מגנה על אנשים המצויים בקרית שמונה, תל אביב, גילה ושדרות. המעמד הבינלאומי של שטחי יש"ע אינו חשוב כלל לגבי זכויות האדם של אזרחי ישראל המצויים שם. הסרה חד צדדית של האחריות הבטחונית באיזורי יש"ע או כל אזור אחר בארץ, בלי הסכמת האזרחים, היא הפרה חד צדדית של החוזה הלא כתוב בין האזרחים ובין השלטון שלהם. כל עוד האזרחים הם אזרחים שומרי חוק, ומקיימים את חלקם בהסכם, המדינה חייבת למלא את חלקה, ולהגן עליהם, בלי להכריח אותם לוותר על זכויותיהם ורכושם בתמורה לכך.

לגבי הפאסיביות של ההפגנות- היו הרבה מקרים של עובדים/נכים ועוד מגזרים שהמאבק שלהם לווה בחסימות כבישים או בהפרעה מכוונת של שגרת החיים. אני לא חושבת שהמקרה כאן שונה מהותית מהמקרים הללו.
לנקודה האחרונה שלך: 302720
"לא כל מה שהממשלה נותנת היא יכולה גם לקחת"

נכון, אבל את שוב משתמשת כאן בהקבלה שלא קשורה לנושא הדיון ומתעלמת מזה שאולי יש דברים שהממשלה "נותנת" שהיא צריכה גם לקחת. כשהממשלה נותנת קצבת זקנה היא לא עושה את זה כחלק מ"שליחות" או משהו דומה. אם את בוחרת להציג את המתיישבים כאנשים שפעלו בשליחות ממשלתית, את למעשה טוענת שזה לא שהמדינה עשתה להם טובה (שזה מה שהיא עושה לזקנים - או, אם "טובה" צורם לך, "מילאה את חובתה המוסרית"), אלא שהם עשו את שעשו בתור שליחים שלה - ולמדינה מותר להגיד לשליחים שלה מתי הם צריכים לסיים את תפקידם.

"הדרך לשכנע אותו לכך אינה יכולה להיות באיומים- אם לא תעברו דירה מ"רצונכם" הרי תופקרו לגנבים האנסים והרוצחים. אלו שיטות מאפיוזיות."

את מתעלמת מכך שמי שמציע נסיגה בלי פינוי בכוח של המתנחלים לא מעוניין להעביר את המתנחלים. לכן זה לא שהדרך לשכנע אותם היא באיומים - פשוט לא מנסים לשכנע אותם. המטרה של הנסיגה היא (לפחות על פי חלק מהאנשים) הוצאת הצבא, לא המתיישבים.

"גם אי אפשר לומר על אנשי גוש קטיף שהם לעולם לא היו משתכנעים לעבור מה שלא יהיה, ולכן אין ברירה אלא להפקיר אותם, משום שהם הצהירו שיקבלו את תוצאותיו של משאל העם".

אף על פי שאני נוטה להסכים, אני גם מתקומם - מה פשר קביעת כללי המשחק הללו? למה דווקא משאל עם, שאף פעם לא היה נהוג בישראל?

"הסרה חד צדדית של האחריות הבטחונית באיזורי יש"ע או כל אזור אחר בארץ, בלי הסכמת האזרחים, היא הפרה חד צדדית של החוזה הלא כתוב בין האזרחים ובין השלטון שלהם"

כלומר, לאזרחים מותר לכפות את המשך האחריות הבטחונית אד אינפיניטום? לא מקובל עלי. אני מסכים שכל עוד האזרחים שומרי חוק, המדינה מחוייבת לפצות אותם. אבל להמשיך לשמור עליהם אם הם מתעקשים להישאר? גישה כזו יכולה לגרום להרג של המוני חיילים בשמירה חסרת סיכוי על אנשים שמתעקשים להמשיך להישאר בשטח עוין.

"היו הרבה מקרים של עובדים/נכים ועוד מגזרים שהמאבק שלהם לווה בחסימות כבישים או בהפרעה מכוונת של שגרת החיים. אני לא חושבת שהמקרה כאן שונה מהותית מהמקרים הללו."

נו, מה, ואז זה היה בסדר? "כולם נסעו כל כך מהר, למה תפסו דווקא אותי?"
לנקודה האחרונה שלך: 303008
המתנחלים אינם שליחים של הממשלה, במובן שחיילים הם שליחי הממשלה. חיילים נמצאים במקום מסויים, ומתפנים ממנו, לפי הוראות הממשלה, וזה בסדר. אף אחד לא טוען שחיילים "נעקרו מהבסיס" כאשר הם עוברים למקום אחר.
המתנחלים לעומת זאת, הם אזרחים הבונים את ביתם ואת חייהם הפרטיים. הם אינם מקבלים משכורת מן הממשלה. השליחות שאני מדברת עליה מתבטאת בכך שהממשלה החליטה שזה אנטרס של המדינה להתיישב שם (כפי שברור מההטבות המסויימות שנתנו למתיישבים שם) והאנשים הללו הלכו לעשות זאת. כמו הקיבוצים בזמנו, כמו יישובי הספר, כמו ההתיישבות בגליל היום. לכן אי אפשר "להחזיר אותם משליחותם" סתם כך בפשטות. זה שבירה של חיים שלמים.
מלבד זאת, זה שהמדינה עושה, או לא עושה, טובה למישהו, לא רלבנטי לזכות הקניין שלו, ולזכותו לחיות במה שהוא רואה וחש כביתו.

מי שמציע נסיגה של צה"ל בלבד, אינו עוור לזה שהסיכוי שיפרוץ עימות בין המתנחלים והפלשתינים גדול מאוד (יש אפילו העומדים על כך שהנשק של המתיישבים יאסף לפני עזיבת הצבא...). לפיכך זו אמירה ריקה לומר שלא מתכוונים להוציא את המתנחלים.

מבחינת אנשי גוש קטיף, משאל העם היה רק האופציה השניה. האפשרות המועדפת היתה בחירות, כנהוג בישראל. כאשר הסתבר שהפוליטיקאים לא מוכנים לבחירות מוקדמות, הם דרשו משאל עם, שזה יותר קל, מבחינה פוליטית, מבחירות.

במדינה דמוקרטית המדינה צריכה לשכנע את האנשים ולא לכפות עליהם כמו במשל הכביש. אנשי גוש קטיף, על אף שהם חושבים שהדבר הנכון ביותר הוא שהם יישארו בביתם, הם ניתנים לשכנוע מבחינת המעשה. הם התחייבו להשמע לתוצאות משאל העם. כך שזה בכלל לא נכון לומר שהם "מתעקשים להשאר" ויכולים לגרום להרג המוני של חיילים (זה בלי להתייחס להגיון שבהנחה שהשארות המתנחלים בעזה תגרום להרג המוני). ניתן לשכנע אותם ללכת משם, אם מוכיחים להם שזה באמת רצון העם. מה כל כך מסובך בזה? למה לא לעשות את הדבר היחסית קטן וזול הזה (בוודאי יחסית להוצאות והבלגן שיהיו כאשר העקירה תהיה בכוח), כדי לשכנע אזרחים להפרד מבתיהם אדמתם ורכושם? למה להתנהג כבריון כוחני? למה השמאל האידיאולוגי לא התאחד בדרישה למשאל עם, עם הימין?

זה שהמקרה של חסימת הכבישים כאן, אינו שונה מהשאר, אומר שזו ה"שפה" הנהוגה בשיח הציבורי הישראלי (ונראה לי שגם בכל המדינות הדמוקרטיות). חסימת כבישים, בעיני, זו צעקה. זה לא מנומס, זה צורם באוזניים, אבל לפעמים צריך. אחד המאפיינים של חברה דמוקרטית הוא, שאפשר גם לצעוק בה.
לנקודה האחרונה שלך: 303010
אני מסכים איתך שאי אפשר ''להחזיר מהשליחות'' את המתיישבים - אבל אני טוען שאם לא ניתן להשתמש בנימוק של ''שליחות'' כדי להחזיר אותם, גם אי אפשר להשתמש בנימוק של ''שליחות'' כדי להסביר מדוע הם צריכים להישאר.

''מי שמציע נסיגה של צה''ל בלבד, אינו עוור לזה שהסיכוי שיפרוץ עימות בין המתנחלים והפלשתינים גדול מאוד (יש אפילו העומדים על כך שהנשק של המתיישבים יאסף לפני עזיבת הצבא...). לפיכך זו אמירה ריקה לומר שלא מתכוונים להוציא את המתנחלים.''

זה לא משנה. הצורך של המתנחלים להתפנות הוא לכל היותר תופעת לוואי של הצורך בפינוי הצבא. תופעת לוואי לא רצוייה, אפילו (אני הייתי מאוד שמח אם המתנחלים היו יכולים להמשיך לחיות בשטחים).

''האפשרות המועדפת היתה בחירות, כנהוג בישראל''

ואכן היו בחירות, כנהוג בישראל. למרות שאני חושב ששרון הונה את הבוחרים שלו, אני לא יכול שלא לחשוב שאם הסיטואציה הפוליטית בארץ הייתה כזו שבה אין רוב להתנתקות, שרון כבר היה מופל. בכל זאת, בנקודה הזו אני די מסכים איתך - התנהלות הממשלה (ובפרט התנהלות מפלגת העבודה) היא בושה לדמוקרטיה.

''הם ניתנים לשכנוע מבחינת המעשה''

שוב, אם ניתן לשכנע מישהו לעשות משהו בדרך מסויימת, זה לא אומר שחייבים לנסות את אותה הדרך אחרת כל האשמה מוטלת על מי ש''לא הצליח'' לשכנע (ושוב, כפי שאפשר לראות מהפסקה הקודמת שלי, אני די תומך בך בעניין הזה).

''חסימת כבישים, בעיני, זו צעקה. זה לא מנומס, זה צורם באוזניים, אבל לפעמים צריך''.

לא. זו אלימות. ואלימות היא לא משהו ש''לפעמים צריך'' בדיוק כפי שגבר לא ''לפעמים צריך'' לסטור לאשתו. אם אחד המאפיינים של חברה דמוקרטית הוא שאפשר לפגוע באזרחים על לא עוול בכפם אם אתה חש שנעשה לך עוול, אני לא רוצה לחיות בחברה ''דמוקרטית'' שכזו.
לנקודה האחרונה שלך: 303478
הנימוק להשאר, הוא מפני שהם שם עכשיו, ורוצים להשאר כך, ללא קשר לשליחות. עניין השליחות הועלה לגבי החוקיות והלגיטימיות של הגעתם לשם.

מצידי, הצבא יכול להתפנות מהרצועה, *חוץ* ממה שנחוץ להגנה ישירה על ההתנחלויות. אני לא חושבת שההגנה הישירה על היישובים בעייתית מבחינה מוסרית. מלבד זאת, אם הערבים ירצו שהצבא יצא לגמרי, יש להם דרך לעשות זאת- להפסיק את ההתנכלויות להתנחלויות.

אם אתה *בוחר* לא לשכנע מישהו בדרך שאפשר לשכנע אותו, ומעדיף לכפות את רצונך עליו בדרך אלימה, אין לך מה להתלונן על התנגשויות אלימות.

לומר שחסימת כבישים היא אלימות, זה כבר ויכוח סמנטי. יש כאלה שיגידו שגם צעקה היא אלימות. אלימות שאינה פוגעת פיזית, באופן ישיר, באדם אחר, עדיין נסבלת אצלי ככלי לגיטימי, במצבים קיצוניים, כגון זה שיש לנו עכשיו.

האם חשת את אותה תחושה של פגיעה בדמוקרטיה כאשר רשות הנמלים סגרה את הנמלים, ופגעה קשה בהרבה אנשים על לא עוול בכפם, או כשעמיר פרץ חסם כבישים?
לנקודה האחרונה שלך: 303515
"עניין השליחות הועלה לגבי החוקיות והלגיטימיות של הגעתם לשם"

מעולם לא טענתי שהם הגיעו לשם בדרך לא לגיטימית או שדרך הגעתם לשם מהווה סיבה מדוע אין להשאיר את הצבא להגן עליהם.

"אני לא חושבת שההגנה הישירה על היישובים בעייתית מבחינה מוסרית."

אני דווקא חושב, גם אם נתעלם מהפלסטינאים, שלהכריח חיילים לסכן את חייהם עבור ההתנחלויות הספציפיות הללו זה לא מוסרי.

"ומעדיף לכפות את רצונך עליו בדרך אלימה"

סליחה, אבל מה האלימות כאן? אי אפשר להאשים מישהו בהפעלת אלימות בגלל שהוא לא מסכן את חייו עבורך.

"אלימות שאינה פוגעת פיזית, באופן ישיר, באדם אחר, עדיין נסבלת אצלי ככלי לגיטימי,"

מה זה "באופן ישיר"? להחטיף להם בוקס בפרצוף? האם את לא רואה הבדל מהותי בין לחסום למישהו את הדרך ולמנוע ממנו לזוז ובין לצעוק עליו?

"האם חשת את אותה תחושה של פגיעה בדמוקרטיה כאשר רשות הנמלים סגרה את הנמלים, ופגעה קשה בהרבה אנשים על לא עוול בכפם, או כשעמיר פרץ חסם כבישים?"

בלי להיכנס לגופם של דברים - כן. אני מתקומם עכשיו כי את מציגה את האלימות שאתם מפעילים כ"חגיגה לדמוקרטיה" (ציטוט לא מדוייק, כמובן, זו פשוט התחושה שהתקבלה אצלי).
לנקודה האחרונה שלך: 304232
אתה אמנם לא טענת שדרך הגעתם של המתנחלים למקומותיהם מהווה סיבה מדוע אין להשאיר את הצבא להגן עליהם. אבל זו טענה שניתן היה לטעון, לכן הכנסתי אותה. אם היא לא רלבנטית לך, תתעלם.

"להכריח חיילים לסכן את חייהם עבור ההתנחלויות הספציפיות הללו זה לא מוסרי". האמנם? ולסכן את החיילים עבור קרית שמונה ספציפית, זה בסדר? או במחסום בירושלים ספציפית? בכלל, מתי זה מוסרי להשתמש בצבא, לדעתך?.

אני אענה את תשובתי לשאלה הזאת: מוסרי להשתמש בצבא בכל מקום בו הם מגינים, במישרין או בעקיפין, על חיי אזרחי מדינת ישראל. בתוך תחום אחריותה הבטחוני של המדינה זו חובה עליונה של הצבא, ומחוץ לו, זה אפשרי, אבל ייתכן שזה יהיה כפוף לשיקולים נוספים.(מבצע אנטבה, לעומת חיפוש מטיילים ישראליים בפרו).
הפקרת אזרחים לגורלם, בתוך תחום האחריות הבטחונית של המדינה, במיוחד אם זה בלי שהם עשו שום דבר לא חוקי, הוא העוול המוסרי השני בחומרתו, מבחינת היחס של המדינה לאזרחיה. (הראשון הוא להרוג אותם על ידי כוחות הבטחון שלה עצמה).
הגדרת תחום אחריותה הבטחונית של המדינה אינו עניין צבאי, אלא אזרחי. לכן כללי המשחק בו צריכים להיות אזרחיים בלבד. כל עוד לא הצליחה המדינה לשכנע את אזרחיה לצאת ממקום מסויים, היא אינה יכולה להחליט באופן חד צדדי שזה אינו תחום אחריותה הבטחוני. גם אם ההחלטה התקבלה ברוב. כמו שהיא אינה יכולה להחליט ברוב, שלאזרחי הרצליה פיתוח לא מגיעה הגנה משטרתית על רכושם. האזרחים, בעצם קיומם שם, מגדירים את קיומו של תחום האחריות הבטחונית של המדינה. הצבא חייב לשמור עליהם ללא קשר לכלום. זוהי ההגדרה של התפקיד שלו.
הדרך היחידה של המדינה לצמצם את תחום אחריותה הבטחונית היא על ידי שכנוע ( בדמוקרטיה בדרכים דמוקרטיות, ובדיקטטורה בדרכים אלימות), של האזרחים לעבור משם, או לחילופין, להגיע למצב בו גם בהשארותם שם בלעדי הצבא, לא יהיו האזרחים זקוקים להגנתה.

אני לא רואה הבדל מהותי בין לצעוק על מישהו או לחסום לו את הדרך.

מה שאנחנו עושים אינו "חגיגה לדמוקרטיה" אלא "מצב חרום של הדמוקרטיה", מרי אזרחי לא אלים, הוא כלי לגיטימי מבחינה דמוקרטית. השימוש בו נעשה רק כאשר כלו כל הקיצין. לדעתי, עצם השימוש בו מראה על מנטליות דמוקרטית אמיתית, בעוד שמי שמתנגד לו מטעמים "דמוקרטיים", לא מבין הרבה בדמוקרטיה. כלומר, אפשר להתנגד לזה מטעמים ענייניים- מי שבעד העקירה של המתנחלים יהיה נגד המרי האזרחי הזה. אבל לא בגלל שזה "לא דמוקרטי"
לנקודה האחרונה שלך: 304280
"מוסרי להשתמש בצבא בכל מקום בו הם מגינים, במישרין או בעקיפין, על חיי אזרחי מדינת ישראל"

מסכים כמעט לגמרי. אבל אני לא חושב ש"כל מקום" בהכרח מגן על חיי אזרחי מדינת ישראל. ייתכן שיש מקומות שהגנה עליהם, בין אם מסיבות פוליטיות ובין אם מסיבות בטחוניות, רק מגדילה את הסיכון לחיי אזרחי מדינת ישראל. יתר על כן, אני לא יכול שלא לראות גם את חיילי הצבא כ"אזרחי מדינת ישראל" (וסליחה אם חיילים הם לא אזרחים, או אפילו לא בני אדם), ולכן אני לא חושב שיש לסכן אותם במקום שבו אפשר למנוע את הסיכון הזה, בלי שתיגרם פגיעה לחיי אדם.

כמובן, השאלה "למה זה מתקיים בהתנחלויות ולא בקרית שמונה" מזמינה דיון ארוך ומפותל, שאני לא בטוח שכדאי להיכנס אליו. נניח לצורך הדיון שזו דעתי הלא מבוססת.

"כמו שהיא אינה יכולה להחליט ברוב, שלאזרחי הרצליה פיתוח לא מגיעה הגנה משטרתית על רכושם. האזרחים, בעצם קיומם שם, מגדירים את קיומו של תחום האחריות הבטחונית של המדינה. הצבא חייב לשמור עליהם ללא קשר לכלום. זוהי ההגדרה של התפקיד שלו."

את ממשיכה להשתמש בהקבלה בין הצבא למשטרה. האם באמת ניתן לבצע אותה?
האם קיום של אדם במקום כלשהו הופך אותו מיידית לראוי להגנה? שוב, מה עם מישהו שנכנס לרמאללה מרצונו ועכשיו צריך לסכן פלוגה שלמה כדי להציל אותו?

"אני לא רואה הבדל מהותי בין לצעוק על מישהו או לחסום לו את הדרך"

באמת? אני אנסה שוב את מה שכתבתי קודם. נניח שאת הולכת לעבודה:
1) בא אלייך מישהו וצועק עלייך "יהודים בני זונות!" את מתרגזת, אבל ממשיכה ללכת לעבודה ומתעלמת ממנו.
2) בא אלייך מישהו וחוסם את הדרך שלך. את לא יכול להעיף אותו מהדרך כי הוא גדול מדי. להתעלם ממנו אי אפשר. את מסתובבת ונאלצת ללכת בדרך עוקפת שמאריכה את הדרך שלך ב-‏10 דקות.

אין הבדל בין שני התרחישים הללו?

" מרי אזרחי לא אלים, הוא כלי לגיטימי מבחינה דמוקרטית"

אני מסכים. כאמור, הקצף יוצא על כך שאתם מפעילים מרי אזרחי כן אלים, והאלימות מופנית כנגד האזרחים.

"אפשר להתנגד לזה מטעמים ענייניים- מי שבעד העקירה של המתנחלים יהיה נגד המרי האזרחי הזה. אבל לא בגלל שזה "לא דמוקרטי""

אני, כאמור, לא בעד העקירה הזו.
לנקודה האחרונה שלך: 304584
"יש מקומות שהגנה עליהם, בין אם מסיבות פוליטיות ובין אם מסיבות בטחוניות, רק מגדילה את הסיכון לחיי אזרחי מדינת ישראל".
הדרך להפסיק להגן על המקומות הללו, שמסכנים את האזרחים והחיילים, היא אך ורק במנגנון אזרחי דמוקרטי. מנגנון אזרחי דמוקרטי אינו כולל את הוצאת הצבא באופן חד צדדי, במקרה שנשקפת סכנה לחיי האזרחים הנשארים שם. המדינה אינה יכולה להפר באופן חד צדדי את ה"חוזה" שלה עם אזרחיה, גם בהחלטת רוב. גם ברור שאם לא יוציאו משם את האזרחים, זה יגרום להרג של יותר אזרחים, מאשר אם הצבא ישאר שם. לכן לא נכון לומר ש"אפשר למנוע את הסיכון הזה, בלי שתיגרם פגיעה לחיי אדם". כדי להשיג את המטרה הזאת של הורדת כמות הנפגעים, צריך להוציא את האזרחים משם בכוח- וזה לא דמוקרטי, זה פוגע כמעט בכל זכות אדם אפשרית.
רק אם מצליחים לשכנע את האזרחים לצאת משם באופן אזרחי, בלי צבא ומשטרה ואיומים בהפקרה, רק אז, אפשר להקטין את תחום האחריות הצבאית של המדינה. (כל זה לא רלבנטי כמובן לגוש קטיף וצפון השומרון. כפי שגם מפקדים בכירים בצבא ובשב"כ כבר התריעו, העקירה תיתן רוח גבית לטרור, (ולכן ממגנים את אשקלון וסביבותיה), וזה יהפוך את איזור צפון השומרון לתואם עזה, ויאיים על השרון).

במדינת חוק נורמלית, עצם קיומו של אדם במקום מסויים (בוודאי אם זה חוקי שהוא יהיה שם), מזכה אותו אוטומטית בהגנה צבאית ומשטרתית כנגד אויבים מחוץ, ועבריינים מבית. במקרה של מי שנכנס לרמאללה, אם היה מותר לו להכנס לשם, או הוא נכנס לשם בטעות שהתאפשרה בגלל מחדל בסימון הגבולות, אז בוודאי שצריך לסכן פלוגה שלמה כדי להצילו. בשביל זה יש צבא. כל עוד רמאללה נמצאת בתוך תחום האחריות הבטחונית שלנו, חייבים להגן על כל אזרח/חייל שם. אם היא לא בתחום האחריות הבטחונית, והיא נחשבת למקום עויין, צריך להבטיח שלא תוכל להתרחש כניסה לעיר בטעות.

אני עדיין לא מצליחה לראות את ההבדל המהותי בין 1 ל2. האם כל פעם שיש פקק בגלל עבודות בכביש, אתה מרגיש שעשו לך מעשה אלים? האם שני נהגים שמתווכחים, ומעכבים את התנועה, נחשבים אלימים כלפיך? אולי כדאי להגדיר מה זה בדיוק אלימות מבחינתך? (להפריע לך להגיע לעבודה בזמן?....)
לנקודה האחרונה שלך: 304591
"המדינה אינה יכולה להפר באופן חד צדדי את ה"חוזה" שלה עם אזרחיה, גם בהחלטת רוב"

את חוזרת על המשפט הזה, אבל לא משכנעת אותי שהוא נכון. למה לא בהחלטת רוב? לימדו אותי שהחלטות על המרחב הציבורי נקבעות בהחלטות רוב. אם אני לא טועה גם העלית את הטיעון הזה בעצמך בדיונים על דת ומדינה. למה עכשיו זה שונה? בגלל שיש "חוזה"? אני לא בטוח שהבנתי עד הסוף למה התכוונת ב"חוזה", ולמה באמת את כותבת "חוזה" ולא חוזה.

"ם ברור שאם לא יוציאו משם את האזרחים, זה יגרום להרג של יותר אזרחים, מאשר אם הצבא ישאר שם"

לא. מה שברור הוא שאם לא יוציאו משם את האזרחים *והאזרחים לא יעזבו בעצמם* זה עלול לגרום להרג של יותר אזרחים. לכן חשוב לתת לאזרחים את האפשרות לצאת ולקבל פיצוי מלא, אבל אי אפשר להכריח אותם.

"עצם קיומו של אדם במקום מסויים (בוודאי אם זה חוקי שהוא יהיה שם), מזכה אותו אוטומטית בהגנה צבאית ומשטרתית כנגד אויבים מחוץ"

או, עכשיו אנחנו מתקדמים. האם את רוצה שיחוקקו חוק לפיו לא חוקי להיות בהתנחלויות? או שגם זה אסור?

אגב, אני לא מסכים איתך בנקודה הזו (לדעתי יש מקומות שבהם אדם יכול לסכן את עצמו למרות שחוקי לו להיות שם, ואני לא בטוח שצריך לסכן חיי אדם נוספים כדי להציל אותו), אבל לא חשוב.

"אם כל פעם שיש פקק בגלל עבודות בכביש, אתה מרגיש שעשו לך מעשה אלים?"

לא, למה שארגיש ככה? האם העבודות בכביש נעשות כדי לפגוע בחופש התנועה של נהגים?

"האם שני נהגים שמתווכחים, ומעכבים את התנועה, נחשבים אלימים כלפיך?"

למען האמת, כן... אבל גם הדוגמה הזו לא טובה, שכן שני הנהגים (אני מקווה) לא פועלים במטרה לפגוע בחופש התנועה של שאר הנהגים בכביש.

אני מגדיר אלימות, מבחינתי, כהפעלת כוח במטרה לגרום פגיעה למישהו. במקרה זה מופעל הכוח של המתפרעים כדי לפגוע בחופש התנועה של הנהגים. במקרה של מתקני הכביש הכוח שלהם לא מופעל כדי לפגוע במישהו, אלא ההפך - כדי לשפר (אף אם בטווח הארוך) את איכות הנהיגה של אנשים.

כמובן שתוכלי לטעון שההתפרעויות מכוונות להשפיע על הממשלה ולכן הכוח לא מופעל כדי לפגוע באזרחים אלא כדי לעזור להם ("בטווח הארוך"), אבל זה עדיין שונה מהותית: במקרה הזה מופעל כוח על האזרחים במטרה לפגוע בהם, מתוך תקווה שהפגיעה תעורר הדים. הפגיעה אינה תוצר לוואי - היא המטרה עצמה.

כלל אצבע טוב להבדלה הוא זה: האם, אם ניתן היה למנוע את הפגיעה, הדבר היה נעשה? במקרה של מתקני הכביש, ברור שהם היו מעדיפים שהפגיעה תימנע. במקרה של הנהגים המתקוטטים, אני מניח שגם הם היו מעדיפים ששאר הנהגים לא יסבלו. במקרה של המתפרעים, ברור שאם נהגים לא היו סובלים מחסימת הכביש, הם לא היו טורחים לעשות את זה. האם לדעתך ההבדל אינו מהותי?
לנקודה האחרונה שלך: 304594
"בימים האחרונים בקעו קולות רמים מן הרגיל ממליאת הסנאט בוושינגטון, בדרך כלל מועדון ויכוחים ג'נטלמני. היתה סיבה טובה. חשובי המחוקקים של ארה"ב הציגו את שאלת השאלות של הדמוקרטיה: האם הרוב קובע תמיד וללא תנאי, או שגם למיעוט מותר לפעמים. שיעור חוקתי מאלף לכל המעוניינים, בכל היבשות"

יואב קרני:

לנקודה האחרונה שלך: 304596
אכן, אלא שכאן השאלה היא יותר ספציפית: האם למיעוט מותר לכפות על הרוב את השמירה עליו. בהחלטות של רשות הפרט, אני בהחלט לא חושב שמותר לרוב להתעסק (להחליט למי מותר לשכב עם מי, למי מותר לאכול מה, וכו') אבל בהחלטות שבגללן יכריחו חיילים ללכת ולסכן את חייהם בהגנה על מקום מסויים? אני מעדיף שהרוב יכתיב את המקום הזה ולא המיעוט.
לנקודה האחרונה שלך: 304613
ה"חוזה" נכתב במרכאות משום שאזרח ומדינה אינם כורתים חוזה ממשי. זה חוזה יסודי, שבכלל מצדיק את קיומה של המדינה. בחוזה הזה, האזרח מוכן להגביל את חירותו ולשמור את החוק, והמדינה מצידה מתחייבת לשמור עליו מפני אוייבים מחוץ ומבית. בלי זה אין מדינה. את החוזה הזה האדם הפרטי אינו יכול להפר, כי המדינה תשתמש בכוחה ותעניש אותו. אבל גם המדינה אינה יכולה להפר את מחוייבותה לשמור על חיי אזרחיה ורכושם, אפילו שאין בכוחם להעניש אותה במיידי. אם תעשה זאת, המדינה מאבדת את זכותה המוסרית לדרוש מהם לשמור על החוק, ובעצם היא מוציאה אותם מלהיות האזרחים שלה. האם לדעתך אין גבול ליכולת של הרוב לקבוע, אפילו אם זה הורס את המסגרת המשותפת, מכוחה המדינה פועלת לכתחילה? ואם כך, מה מפריע לכל רוב להוציא את המתנגדים הפוליטיים שלו אל מחוץ לחוק ולהגנתו?

אם האזרחים לא חושבים שנכון לעזוב מעצמם, אסור למדינה להשתמש ביכולת הצבאית שלה להפקיר אותם, כדי להכריח אותם לעזוב. זו סחיטה באיומים, בדומה לדוגמא עם אנשי הוילות והכביש. זה לא אמצעי שכנוע לגיטימי. במדינה דמוקרטית זה מחוץ למשחק. כמו שבמדינת חוק, היקף שריר הזרוע של אדם מסויים לא צריך להיות גורם משכנע עבור אדם אחר.
אתה לא יכול להתחמק ולומר שאין כוונה לשכנע אותם לעזוב, אלא רק להוציא את הצבא משם ולחסוך בחיי אדם. משום שאם הם באמת לא יעזבו, ברור שיהיו יותר הרוגים מאשר אם הצבא יישאר, ולכן גם ברור שאתה בונה את הרציונל של העזיבה, הרציונל של "חיסכון בחיי אדם", על כך שהם "ישתכנעו" לעזוב.

החוק ש"לא חוקי לשהות בהתנחלויות", לא יכול להחקק בדיעבד, על התנחלויות קיימות. כמו ש"חוק איסור בניית וילות בהרצליה פיתוח" לא יכול לחול רטרואקטיבית על הוילות הקיימות שם.

לפי כלל האצבע שלך, שביתה, כל שביתה, היא מעשה אלים. כיון ששביתות הן חלק מהותי מהדמוקרטיה אז בוא נסכם שאלימות בסגנון הזה נחשבת לגיטימית בדמוקרטיה. אולי אפשר להמציא לסוג הזה של המעשים מילה חדשה- משהו כמו עצבינות- על משקל אלימות, כדי להפריד אותו ממה ששנינו נסכים שהוא אלימות.
לדעתי- בדמוקרטיה מרי אזרחי עצבין ולא אלים, הוא לגיטימי.
לנקודה האחרונה שלך: 304639
"בחוזה הזה, האזרח מוכן להגביל את חירותו ולשמור את החוק, והמדינה מצידה מתחייבת לשמור עליו מפני אוייבים מחוץ ומבית"

שוב, לא ברור לי מהיכן הופיע החוזה הזה ולמה הוא עובד בדיוק כפי שאת מתארת. לדעתי יש סייגים - הן על "הגבלת החירות" והן על התנאים שבהם המדינה מתחייבת לשמור על האזרח.

"מה מפריע לכל רוב להוציא את המתנגדים הפוליטיים שלו אל מחוץ לחוק ולהגנתו?"

קפיצה לוגית מוזרה. לא דיברנו על הוצאה מחוץ לחוק של בני אדם, אלא של טריטוריות.

"אסור למדינה להשתמש ביכולת הצבאית שלה להפקיר אותם"

אני חושב שזה בדיוק ההפך - המדינה *לא* משתמשת ביכולת הצבאית שלה. ושוב - זה לא אמצעי שכנוע. העזיבה תתקיים בין אם כל המתנחלים יצאו ובין אם לא.

אני גם לא בונה על הרציונל של העזיבה. גם אם כל המתנחלים היו פאנאטים והיו מוכנים להיהרג על קידוש השם הייתי תומך בעזיבה - רק כבן אדם, הייתי מקווה שהמתנחלים יותר שפויים מזה (ולא ברור לי מה הייתי עושה עם הילדים, למען האמת).

"החוק ש"לא חוקי לשהות בהתנחלויות", לא יכול להחקק בדיעבד, על התנחלויות קיימות. כמו ש"חוק איסור בניית וילות בהרצליה פיתוח" לא יכול לחול רטרואקטיבית על הוילות הקיימות שם"

למה לא? יש הרבה אקסיומות שמושלכות בדיון הזה, ואני לא מסכים עם אף אחת מהן. אם, למשל, ישראל הייתה מגיעה להסכם שלום שהיה כולל חילופי שטחים, והייתה רוצה להחזיר שטח מיושב, האם היה אסור לה לעשות את זה כל עוד לא היא לא שכנעה בדרך דמוקרטית את אחרון האנשים לעזוב?

"לפי כלל האצבע שלך, שביתה, כל שביתה, היא מעשה אלים"

במובן מסויים (ועקיף), בהחלט כן. אבל שביתה היא גם מעשה פסיבי, ולכן הרבה פחות מקוממת והרבה יותר מקובלת בתור זכות בסיסית מאשר אלימות אקטיבית כמו חסימת כביש. זכותו המלאה של אדם לא לעבוד, פשוט כי אף אחד לא יכול להכריח אותו לעשות דברים בניגוד לרצונו. אבל האם זכותו ללכת ולעשות משהו שיפגע באחרים?

ההבדל שבין שובת ובין חוסם כביש הוא כמו ההבדל שבין מי שרואה טובע ולא עוזר לו לבין מי שהולך ומטביע מישהו. האם אינך רואה הבדל?

"אז בוא נסכם שאלימות בסגנון הזה נחשבת לגיטימית בדמוקרטיה. "

שימי לב שגם השביתות, לאחר הזילות של זכות השביתה של השנים האחרונות, הולכות ומאבדות את הלגיטימיות שלהן.
לנקודה האחרונה שלך: 304823
לו הייתי מומחית בכתבי האידיאולוגים של השיטה הדמוקרטית הייתי מביאה לך ציטוטים. אבל אני לא. לכן אני נשענת על תחושת היושר הפשוטה והבסיסית. מדינה חייבת לספק הגנה לכל אזרח שומר חוק. זה היסוד המוסד של קיומה של המדינה. זה אפילו הרבה יותר בסיסי מזה שהיא חייבת לספק לו תרופות, מזון, וחינוך. יש הרבה מדינות יציבות שאינן מספקות את הדברים הללו לאזרחיהן וזה לא פוגע בריבונותן, ובמחוייבות לשמירת החוק של האזרחים. מצב בו מדינה לא יכולה לשמור על אזרחיה לאורך זמן מפני פגיעה אלימה, יוצרת מצב של מערב פרוע. בו באופן מעשי אין ריבונות של מדינה. כמו שאזרח אינו יכול להפר את מחוייבותו לשמור חוק באופן חד צדדי, כי הוא יענש כך על ידי המדינה, גם המדינה אינה יכולה להפר את המחוייבות שלה כלפי האזרח ולהסיר את ריבונותה והגנתה ממנו באופן חד צדדי. המדינה אמנם לא תענש בטווח הקצר, אבל היא תאבד את זכותה המוסרית והמעשית לדרוש ציות לחוקיה מצד האזרחים, היודעים שהיא אינה מחוייבת להם בכלום.
אני יודעת שאני חוזרת על דברים שאמרתי קודם, אבל זה משום שזה נראה לי כל כך פשוט וברור שאני לא יודעת מה בדיוק אתה לא מקבל כאן. אולי תגדיר אתה מה נראה לך החובות של המדינה כלפי האזרח שלה, וכיצד הפקרת האזרחים לנפשם במקום סכנה, על ידי הצבא שהם עצמם שותפים בו, מסתדרת עם זה. (אי אפשר לומר שנתת להם ברירה לעזוב, ולכן זה בסדר, כי אז שוב זה נכנס לגדר "ההצעות שאי אפשר לסרב להן" של המאפיה, ולא להתנהלות דמוקרטית.)
אם כל החלטה של רוב היא לגיטימית, כולל מה שגורר הפקרת הרכוש והגוף של המיעוט, אז מה שונה עמיר פרץ שיפקיר עם הגיעו לשלטון את רכושם וגופם של אנשי העשירון העליון, לבין הפקרתם של המתנחלים כאשר אריק שרון (אוי ) נמצא בשלטון? הגע לשלטון ןהפקר את מתנגדיך!

בתסריט שלך על עזיבת הצבא-אתה כן בונה על עזיבה. כפי שאמרת, הרציונל של עזיבת הצבא את השטח הוא חיסכון בחיי אדם, שלא מתקיים אם הם נשארים שם. (רגע, אם הם פנאטיים על ארץ ישראל אז החיים שלהם לא נחשבים? ואם הם קומוניסטים? ואם הם ש"סניקים?)

אסור למדינה להשתמש בצורך של האזרחים בהגנת הצבא (בו הם אפילו שותפים באופן אישי), כדי לסחוט מהם דבר כלשהו. זו זכות יסודית ובסיסית. כמו שאסור לסגור מים ליישוב כלשהו, כדי שהם יסכימו להפקעת אדמותיהם וכדו'

אני לא משפטנית אבל לדעתי שום חוק לא יכול להחקק בדיעבד.

לגבי השלום וההתיישבות זה נכון. כל עוד הממשלה לא תצליח ל*שכנע* את המתיישבים לעזוב בדרך דמוקרטית, היא אינה יכולה לחתום חוזים על מסירת שטחים תמורת שלום (זה בלי להתייחס לעצם הרעיון של מסירת שטחים מארץ ישראל). זה חלק מהותי מהבלמים והאיזונים בדמוקרטיה. אחרת, כל ראש ממשלה יכול לעשות עם תושביו ככל העולה על רוחו. (תחשוב על אילי הון שמשחדים את ראש הממשלה, והוא מפנה שכונת עוני המצוייה על שטח נדל"ני יקר, על ידי חוק, כאשר הממשלה קובעת את גובה הפיצויים לפי שווי הקרשים של הבקתות שם, בלי זכות של התושבים לערער, או לעשות כלום בנידון. הרי אסור שזה יהיה אפשרי. אז למה זה מותר כלפי המתנחלים?) בגין, בימית הצליח לשכנע את כולם, מלבד אדם אחד (הנגר פרמינגר אאל"ט) לעזוב. גם כאן כל מה שהיה צריך זה משאל עם שיראה שהעם רוצה בהנתקות.

לא תמיד שביתה היא מעשה פאסיבי. יש הרבה פעמים חסימה של הנמלים או מפעלים אחרים, כדי שלא יובאו עובדים חלופיים. מלבד זאת, ישיבה על הכביש גם היא פאסיבית לחלוטין. בן אדם פשוט מפסיק לזוז ומתיישב על הקרקע. אין פאסיבי מזה. למה זה נראה לך כמו להטביע מישהו?
לנקודה האחרונה שלך: 304835
"מדינה חייבת לספק הגנה לכל אזרח שומר חוק."

אני מסכים עם העקרון, אבל האם בכל מחיר? בזה תחושת היושר הפשוטה והבסיסית שלי לא משתפת איתך פעולה. בפרט כשסיפוק ההגנה לאותו אזרח גורם לסיכון חייהם של אנשים אחרים, בין אם אזרחים ובין אם חיילים.

"אם כל החלטה של רוב היא לגיטימית"

זה לא נטען מעולם.

"מה שונה עמיר פרץ שיפקיר עם הגיעו לשלטון את רכושם וגופם של אנשי העשירון העליון, לבין הפקרתם של המתנחלים כאשר אריק שרון (אוי ) נמצא בשלטון?"

ההקבלה אינה במקום, שכן ההפקרה אינה לגופו של אדם, אלא לגופו של המקום שהוא נמצא בו - ויש סיבות מדוע המקום הזה בעייתי להגנה. אני לא מבין למה את משתמשת כל הזמן בהקבלות שאינן דומות בכלל למצב שעליו אנחנו מדברים.

"הרציונל של עזיבת הצבא את השטח הוא חיסכון בחיי אדם"

חסכון בחיי אנשים שלא בוחרים לסכן את חייהם מרצונם. שוב - לא ממש אכפת לי ממי שבוחר להתאבד, כל עוד הוא בוגר ושפוי.

"אסור למדינה להשתמש בצורך של האזרחים בהגנת הצבא (בו הם אפילו שותפים באופן אישי), כדי לסחוט מהם דבר כלשהו."

שוב, אני לא חושב שמנסים לסחוט מהם משהו (לפחות לגישתי). לא אכפת לנו אם יצאו או לא יצאו, וזו אינה מטרת היציאה. *אין כאן* נסיון לכפות עזיבה על ידי הוצאת הצבא. הוצאת הצבא נעשית לצורך הוצאת הצבא.

"אני לא משפטנית אבל לדעתי שום חוק לא יכול להחקק בדיעבד."

אני לא מבין. להפקיע אדמות אסור? מדינת ישראל עשתה את זה לא אחת בעבר. להכריז על מקום שטח צבאי סגור אסור? אני חושב שמדינת ישראל עשתה זאת בעבר. אם ישראלי אחת היה נשאר מבחירתו בימית, אסור היה להחזיר את סיני? למדינה לא הייתה זכות להחליט שהיא עושה זאת?

"אחרת, כל ראש ממשלה יכול לעשות עם תושביו ככל העולה על רוחו."

מדרון חלקלק. נסי לבסס אותו יותר.

"גם כאן כל מה שהיה צריך זה משאל עם שיראה שהעם רוצה בהנתקות"

לדעתי גם לגישתך זה לא נכון. נניח שאני חי בהתנחלות, שומע את התוצאות של משאל העם ואומר "לא שוכנעתי, לדעתי כל מי שהצביע בעד הוא ערבי או אנטי ציוני" ולא הייתי מסכים להתפנות. האם אסור היה לפנות אותי ואסור היה להוציא את הצבא? עד כמה שהבנתי את גישתך, זה היה אסור. אז למה את ממשיכה לדבר על משאל העם? ברור שהוא לא היה משנה כלום, אלא אם את טוענת שהוא היה משכנע את כווווווווווווולם.

"יש הרבה פעמים חסימה של הנמלים או מפעלים אחרים, כדי שלא יובאו עובדים חלופיים."

דבר חמור ביותר, לדעתי.

"מלבד זאת, ישיבה על הכביש גם היא פאסיבית לחלוטין"

היתממות שלא ברורה לי. באותה מידה גם הנהג שנוסע על הכביש ורואה את האיש שיושב על הכביש, מתעלם ממנו ודורס אותו הוא פסיבי לחלוטין. בן אדם פשוט מפסיק ללחוץ על הברקסים ומתרווח לאחור בכסא הנהג, אין פאסיבי מזה. (הכשל: "ישיבה על הכביש" היא עשייה של דבר מה - חסימת הכביש. להפסיק ללחוץ על הברקסים זה אולי פאסיבי, אבל לנסוע במכונית זה אקטיבי)
לנקודה האחרונה שלך: 304879
הגנה על מישהו, כמעט תמיד כרוכה בסיכון חיים במידה זו או אחרת. אחרת, ממה היה בכלל צורך להגן? כך שהפסקה הראשונה שלך מופרכת.

אם עמיר פרץ יפקיר את כפר שמריהו והרצליה פיתוח, ולא את העשירון העליון, זה יהיה בסדר? הוא יטען שיש הרי סיבות למה האזורים הללו בעייתיים להגנה. מבינים זאת כאשר מחשבים את מספר היהלומים למטר מרובע שם.

אם הצבא לא ייצא משם, ההחלטה של האזרחים להשאר שם לא תהיה התאבדות. מבחינת האזרחי- לצאת משם או לא, זו החלטה פוליטית, שצריכה להתקבל בצורה דמוקרטית. במדינה דמקרטית, לא לגיטימי לגרום למצב שבו אי שינוי של הדעה הפוליטית של מישהו, יהיה מקביל להחלטה שלו להתאבד. כך המאפיה מנהלת עסקים. היא מבהירה לך שיש החלטות עסקיות, שאם לא תקבל אותן הרי זה שקול להחלטה על התאבדות.

חקיקה רטרואקטיבית אינה דבר לגיטימי. זה דבר פשוט והגיוני. חקיקה כזאת משמיטה את כל המשמעות של חוקיות המעשים, משום שאם אפשר בעתיד להגדיר מחדש את החוקיות של מה שאתה עושה בהווה, אתה בעצם אף פעם לא יכול לדעת אם מה שאתה עושה חוקי או לא. להכריז על שטח צבאי סגור זו לא החלטה רטרואקטיבית. בהפקעת אדמות יש מימד מסויים כזה. אבל אני לא מתמצאת בדיוק בחוקים והמגבלות של העניין. האם יש משפטנים בקהל שיכולים להסביר יותר על חוקי הפקעת קרקעות?.

נתתי דוגמא אפשרית בה ראש ממשלה מנשל אזרחים שלו מזכויותיהם על ידי חקיקה. נראה לי שבמדינה דמוקרטית חייבים להיות בלמים שלא מאפשרים התנהגות כזאת.

אני לא טוענת שתמיד משאל עם יהיה מספיק כדי לשכנע. הפעם האנשים שם הצהירו שזה יהיה מספיק להם. אם הרוב היה משתכנע, היה הרבה יותר קל לשכנע את השאר. עובדה שבגין, על אף שהיה לו רוב עצום בעם, טרח לשכנע את *כל* תושבי ימית והיישובים שם, (מלבד אחד). ראש ממשלה צריך לדעת שהוא אינו יכול להבטיח הבטחות ולעשות עסקאות על חשבון אזרחיו, בלי שהוא בטוח שהוא יוכל לשכנעם לשתף עמו פעולה בכך. זה מבטיח שדברים חמורים כל כך, כמו עקירת אלפי אנשים מביתם, או הפקרתם לאוייבים, לפי הצעתך, לא תעשה ברוב מקרי או קנוי. זה צריך להיות קונצנזוס בעם.

אני חושבת שאין טעם להמשיך להתפלפל בעניין האלימות או אי האלימות שבחסימת הכבישים. כיון ששנינו יודעים בדיוק את מהות המעשה, אין צורך להגדיר אותו, כדי לומר האם הוא לגיטימי במסגרת מרי אזרחי(בלתי אלים) בדמוקרטיה. לדעתי הוא לגיטימי מאוד. הנזק הנגרם לאזרחים אינו פיזי אלא רק קצת עצבים המצויים במסגרת הרמה הרגילה של העצבים הקיימים בחיים של מדינה כמו שלנו. הרי לא צריך חסימות יזומות כדי לקבל עצבים מפקק, זה מעשה שבכל יום.
לנקודה האחרונה שלך: 304887
בעידן המודרני, ונסתפק כאן בערך בתקופה שאחרי מלה"ע II, מדינות דמוקרטיות אינן כובשות שטחים ואינן שולטות באוכלוסיות ענק כבושות, ומדינות שכבשו שטחים בשלושים-ארבעים השנים האחרונות ושולטות באוכלוסיות ענק כבושות - בד"כ אינן נמנות על הדמוקרטיות.
לנקודה האחרונה שלך: 304896
"במדינה דמקרטית, לא לגיטימי לגרום למצב שבו אי שינוי של הדעה הפוליטית של מישהו, יהיה מקביל להחלטה שלו להתאבד."
מה שמקביל ל"החלטת ההתאבדות" כאן איננו אי-שינוי דעה פוליטית אלא המעשים/מחדלים של מי שלא שינה את דעתו. הדרישה למנוע את אותה החלטה, במקרה זה, היא זו שצריכה להיערך באופן דמוקרטי, דבר שהמתנחלים, כנראה, אינם מסוגלים לו.
לנקודה האחרונה שלך: 304926
"הגנה על מישהו, כמעט תמיד כרוכה בסיכון חיים במידה זו או אחרת. אחרת, ממה היה בכלל צורך להגן? כך שהפסקה הראשונה שלך מופרכת"

שוב, השאלה היא מה הסיכון, ולמה לוקחים אותו. יש הבדל בין מישהו שנכנס לים בדגל שחור והתחיל לטבוע ויש להציל אותו, ובין מי שתובע מהמציל להיכנס איתו למים ולשהות איתו במשך כל זמן השחייה, למקרה שהוא יתחיל לטבוע.

"אם עמיר פרץ יפקיר את כפר שמריהו והרצליה פיתוח, ולא את העשירון העליון, זה יהיה בסדר? הוא יטען שיש הרי סיבות למה האזורים הללו בעייתיים להגנה. מבינים זאת כאשר מחשבים את מספר היהלומים למטר מרובע שם"

בואי ננסה גישה אחרת: האם הוא יציע למתגוררים בהרצליה פיתוח הזדמנות לעבור למקומות אחרים במדינה שבהם תסופק להם הגנה מלאה, תוך קבלת פיצויים על אי הנעימות בכך שהם נאלצים להתפנות?

" זו החלטה פוליטית, שצריכה להתקבל בצורה דמוקרטית. במדינה דמקרטית, לא לגיטימי לגרום למצב שבו אי שינוי של הדעה הפוליטית של מישהו, יהיה מקביל להחלטה שלו להתאבד."

ראשית, ההחלטה *התקבלה* בצורה דמוקרטית. שנית, אני לא מבין למה את טוענת שזו החלטה פוליטית ומתעלמת מהמימד הבטחוני שלה, שבגללו יש סכנת חיים למי שיישאר. שלישית, את שוב מתעלמת מכך שאין כאן נסיון לשכנע אף אחד.

"חקיקה רטרואקטיבית אינה דבר לגיטימי. זה דבר פשוט והגיוני. חקיקה כזאת משמיטה את כל המשמעות של חוקיות המעשים, משום שאם אפשר בעתיד להגדיר מחדש את החוקיות של מה שאתה עושה בהווה, אתה בעצם אף פעם לא יכול לדעת אם מה שאתה עושה חוקי או לא."

את מדברת כאן על דבר שונה. את מדברת על שינוי חקיקה כך שאדם יישפט על מה שעשה בעבר. אני מסכים איתך שזה דבר שאינו לגיטימי - לשנות חוק ואז לשפוט אנשים על כך שעברו על החוק לפני שהוא חוקק. איך זה קשור לדיון שלנו? אף אחד לא מציע לשפוט את יושבי ההתנחלויות.

"נתתי דוגמא אפשרית בה ראש ממשלה מנשל אזרחים שלו מזכויותיהם על ידי חקיקה. נראה לי שבמדינה דמוקרטית חייבים להיות בלמים שלא מאפשרים התנהגות כזאת."

נכון, והדוגמא היא מדרון חלקלק. לא שכנעת אותי שיש שום קשר בינה ובין המקרה שעליו אנחנו מדברים.

"הפעם האנשים שם הצהירו שזה יהיה מספיק להם. אם הרוב היה משתכנע, היה הרבה יותר קל לשכנע את השאר."

נשמע נאיבי ומיתמם למדי. איך בדיוק היו משכנעים את הפאנאט הבודד שהיה מסרב לעזוב ולא מוכן להקשיב לחבריו? האם את טוענת שאין כאלו?

" עובדה שבגין, על אף שהיה לו רוב עצום בעם, טרח לשכנע את *כל* תושבי ימית והיישובים שם, (מלבד אחד)"

אני מתנצל, לא הרבה זכור לי מפינוי ימית, אבל האם לא גורשו משם אנשים בכוח?

"הנזק הנגרם לאזרחים אינו פיזי אלא רק קצת עצבים המצויים במסגרת הרמה הרגילה של העצבים הקיימים בחיים של מדינה כמו שלנו. הרי לא צריך חסימות יזומות כדי לקבל עצבים מפקק, זה מעשה שבכל יום."

מדהים, פשוט מדהים. אני חסר מילים מול לוגיקה שכזו.

אני מציע שעמיר פרץ, במסגרת המחאה שלו נגד הקפיטליסטים, ישלח חוליות שגונבות מאה שקלים ביום מעשירי ארץ ישראל. הנזק שייגרם לעשירים הוא לא פיזי או אפילו כלכלי, אלא רק קצת שינוי בתזרים המזומנים במסגרת הרמה הרגילה של הכסף שמועלים בהם מדי יום. הרי לא צריך גניבות יזומות לצורכי מחאה כדי שימעלו בעשירים בסכומים קטנים, זה מעשה שבכל יום.
לנקודה האחרונה שלך: 305062
התנחלויות רחוקות מלהיות מצב בו אדם נכנס לים סוער, ומתעקש על כך שהמציל ישהה אתו ויסכן את עצמו. בשבת קראתי כתבה שתואר בה כפר דרום בתחילתו: "היו שם שלושה חיילים ששמרו. שני חיילים ישנו, והשלישי גם"... המצב הבטחוני בהתנחלויות הפך יותר גרוע אמנם עם פרוץ האינטיפדה הראשונה, אבל ההסלמה העיקרית נוצרה אחרי הסכם אוסלו, שכזכור לך, המתנחלים התנגדו לו חריפות.
זה יותר דומה לזה שהמדינה חפרה בור ביטחוני מסביב למתנחלים, מילאה אותו מים, (כלומר נשק ומקומות מסתור למחבלים), ואז היא רוצה להוציא אותם משם, כי אין כסף למציל... ובנוסף, הם אלו שאשמים!. (יש בעיה אמיתית, יותר עמוקה כאן. התייחסות לטרור הערבי כאל "ים", כלומר מן פגע טבע נייטרלי, בעוד שהוא אלימות מכוונת כנגד המדינה ותושביה. יסוד תפקידה של המדינה, והסיבה העיקרית לקיומה, הוא למגר את איומי האלימות. כך שעצם הרעיון של בריחה מה"ים", הוא עצמו בגידה של המדינה בתפקידה כלפי כל אזרחיה. כי בפראפראזה- מי שבורח מהים, הים רודף אחריו, וכל אזרחי המדינה משלמים את המחיר).

המשל האמיתי הוא : עמיר פרץ מחוקק חוק שמתקבל ברוב בכנסת, שתושבי הרצליה פיתוח חייבים לעבור ממקומם, תוך קבלת פיצויים על רכושם, לפי קריטריונים הקבועים בחוק החדש (בלי זכות לתביעות משפטיות). בחוק יש גם איום, שאם הם לא יעזבו את בתיהם עד תאריך מסויים, הרי המדינה תסיר מהם את הגנתה. כלומר כל הרוצה לגנוב, לרצוח, לאנוס את מי מהם שנשאר, יכול לעשות זאת בלי חשש מרשויות החוק של המדינה. האם אתה חושב שזה אפשרי/ דמוקרטי/ מוסרי/ יכול לעבור במדינה שלנו?
אני חושבת שהוא לא יוציא את יומו בתור ראש ממשלה. אם אתה מסכים איתי שזה לא תקין, תסביר בבקשה, מהו ההבדל המהותי שמצדיק את חוק "פינוי פיצוי"? (הצדק או אי הצדק של שהותנו ביש"ע, לא רלבנטי כאן, זו שאלה לגבי המותר והאסור ביחסים שבין הממשלה לאזרחיה, בלי קשר ליחסי חוץ).
האם גם במקרה הנ"ל תטען שאין רצון ל"שכנע" את תושבי הרצליה פיתוח לעזוב, כאשר מאיימים להפקיר אותם?

"אף אחד לא מציע לשפוט את יושבי ההתנחלויות." ברגע שאתה מכריז על מקום מסויים כבלתי חוקי, אתה אומר שאדם הופך עבריין גם אם הוא לא עושה שום דבר, מלבד להמשיך לחיות בביתו- שהיה חוקי עד עתה. זה לא עניין טכני, זה כל ההקשר שהמושג "בית" תופס בנפש האדם, דבר שנבנה במשך שנים, פתאום הופך להיות לא חוקי, והוא עבריין אם הוא ממשיך לקיים אותו!
צריך להזכיר כאן את הקושי הרב של בית המשפט העליון לאשר גירוש מיו"ש לעזה של בני משפחה של מחבלים, שתמכו במעשה הטרור של קרובם. כאשר המטרה כאן היתה הרתעה מהמשך מעשי טרור. פתאום בכנית ההנתקות, אנשים שלא עשו שום עוול, ולהפך, עמדו בגבורה בהתקפות טרור לאומניות רצחניות, ולא ברחו, מגורשים מבתיהם בלי שום הנמקה סבירה, ויש אנשים שזה נראה הגיוני ומוסרי.

אם זה בסדר שלרוב בכנסת יש יכולת לנשל אזרחים מביתם, או להפקירם מבחינה בטחונית, אין שום הבטחה שההיתר הזה יצטמצם למתנחלים. למה שזה לא יקרה לקבוצות אחרות, כגון יריבים פוליטיים/חברתיים של הרוב השולט בנקודת זמן מסויימת?

יכול להיות שיהיו בהתנחלויות אנשים שלא יצליחו לשכנע אותם לעזוב, וזה באמת ייצור בעיה. אבל במדינות דמוקרטיות הדרך לעשות דברים היא על ידי שכנוע, ולא כפייה. יש למדינה אמצעים לא רעים לכך. מכל מקום זה נכון, שברגע שהוקמו יישובים, זה תהליך כמעט בלתי הפיך. זה יותר דומה ללידת ילד, מאשר לקניית ארון. זה גם נתפס כך באתוס של מדינת ישראל. שם תמיד ההתיישבות היא ערך, ולא נדל"ן.

בימית, התושבים הקבועים (שהוותק שלהם היה מכסימום שש שנים) של העיר, עזבו לפני הזמן הממשי של הפינוי. בימית היו שלוש שנים בין ההחלטה על העקירה, לבין המימוש שלה. (תשווה את זה לתהליך האינסטנט בו זה מתרחש היום, כאשר התושבים בגוש שמגדלים כבר את הנכדים שלהם שם, חייבים לעבור תוך חמישה חודשים). התושבים שפונו בכוח היו תושבים אחרים, שרצו למחות על עצם העקירה, והגיעו לאחר עזיבת התושבים הקבועים.

עמיר פרץ בשביתות שלו, גנב הרבה יותר ממאה שקלים, ולא מהעשירים דווקא.... ובכל זאת זה לגיטימי במדינה דמוקרטית!

מה שעושה את הגניבה שאתה מציע לאלימה זה לא עצם ההפסד של מאה שקלים, אלא החדירה הלא מורשית לרשות הפרט.
לנקודה האחרונה שלך: 305080
1. איזה אמצעי שכנוע יש למדינה?
2. לו עמיר פרץ היה מעביר את החוק דנן במסגרת החלטה כללית להסיר את ריבונות המדינה מהרצליה פיתוח, למשל, אין ספק שהיה חוקי/אפשרי/דמוקרטי ויו"ב לפנות משם את המשטרה.
3. אם בימית התושבים "שוכנעו" לעזוב - מה הייתה הדרמה הגדולה היום הפינוי? צחי הנגבי רצה להוכיח את כשרון המשחק שלו?
לנקודה האחרונה שלך: 305091
3. הדרמה הגדולה בימית היתה של מתנחלים ושאר אנשי ארץ ישראל השלמה שבאו לימית במקום התושבים המקוריים בכדי להתנגד לפינוי.
לנקודה האחרונה שלך: 305120
1. יש למדינה אמצעים כלכליים לא מבוטלים שיכולים לשכנע רבים מהאנשים לשנות את מקום מגוריהם. לאנשים אידיאולוגיים יותר צריך אמצעים אידיאולוגיים: צריך להוכיח למתיישב שזה באופן ברור לטובת עם ישראל. ושזה מה שרוב מוחלט של העם רוצה. להוכיח לו שזה באמת יחסוך בחיי אדם גם לטווח רחוק, או שאין לממשלה ברירה, והאפשרויות הן או נסיגה, או כליון המדינה. כיון שהמתנחלים הם אנשים שמוכנים לעשות הרבה למען עם ישראל, אז אם תמצא הדרך להראות להם שזה באמת לטובת עם ישראל (ולא רק לטובת השמאל), כלומר רק אם יהיה לזה קונצנזוס רחב מאוד בעם, אני חושבת שהרבה מהמתנחלים ישתכנעו. (בכל זה אני לא מתייחסתלעצם הרעיון עצמו)

2. מעבר לכך שמסירת שטח ריבוני של המדינה לזרים היא אחת העבירות הבודדות בספר החוקים הישראלי שדינה מוות, אני חושבת שגם במקרה כזה, זה היה לא דמוקרטי/ חוקי/ מוסרי וכיוב'. למה החלטה על שינוי הריבונות משחררת את המדינה מכל המחוייבויות שלה לאזרחיה שומרי החוק, שהיו קודם לכן בשטחה הריבוני?

3. תשאל אותו.
לנקודה האחרונה שלך: 305132
יש בספר החוקים *הישראלי* עברה שדינה מוות, חוץ מפשעי הנאצים ועוזריהם?
איך המדינה יכולה לשכנע אנשים מסוגך שהפינוי יחסוך חיי אדם לטווח הרחוק?
לנקודה האחרונה שלך: 305137
יש. המשפטן הפרטי שלי לא מצוי כרגע בבית, אז אתן לך את החוק המדוייק אחר כך.

כדי שהמדינה תצליח לשכנע שהפינוי יחסוך בחיי אדם, דבר ראשון צריך שזאת תהיה אמת.....
לנקודה האחרונה שלך: 305148
אכן כן. סעיפים 97-99 לחוק העונשין, אבל סעיף 96 מסייג את עונש המוות רק לתקופה שבה מתנהלות פעולות איבה צבאיות של ישראל או נגדה.

אגב, באותה הזדמנות אפשר גם לעיין בסעיף 144א, לגבי השאלה החוזרת ונשנית "מהי גזענות".
לנקודה האחרונה שלך: 305150
"תעמולה תבוסנית"?
"הסתה לאי ציות"?
ובכלל.. אני בהלם.
לנקודה האחרונה שלך: 305156
למה חוק העונשין מפורסם באתר של פיגור שכלי ?
לנקודה האחרונה שלך: 305138
עזה וצפון השומרון אינם שטחים ריבוניים של המדינה.
לנקודה האחרונה שלך: 305144
דיברנו על הרצליה פיתוח.
לנקודה האחרונה שלך: 305147
לא הבנתי, האלמוני בתגובה 305080, באמת המשיך ודיבר על הרצליה פיתוח כמשל, אבל את, בתגובת הבת, תגובה 305120 - המשכת לדבר אנלוגית או שעברת לדבר על הנמשל עצמו? - *את באמת דיברת בתגובה הזאת על הרצליה פיתוח*? בהרצליה פיתוח יושבים מתנחלים שצריך לשכנע אותם במשהו?

ובכל מקרה באמת אי אפשר להשוות בין הרצליה פיתוח לעזה וצפון השומרון, היות ואזור הרצליה פיתוח, גם אם היה מיושב מקודם - נכלל בגבולותיה הריבוניים של מדינת ישראל של תחילת יוני 67 והוכר ככזה ע"י האו"ם.
לנקודה האחרונה שלך: 305105
"המצב הבטחוני בהתנחלויות הפך יותר גרוע אמנם עם פרוץ האינטיפדה הראשונה, אבל ההסלמה העיקרית נוצרה אחרי הסכם אוסלו, שכזכור לך, המתנחלים התנגדו לו חריפות"

או, זה כבר טיעון יותר לעניין. עכשיו למתנחלים מותר להישאר בשטח וחובת "המדינה" להגן עליהם כי "המדינה" גרמה לסכנה מלכתחילה. אני מתפתה להסכים איתך, אבל אז אני נזכר שנהרגים בגלל ההגנה הזו חיילים שאף אחד לא שאל אותם אם לתמוך בתהליך אוסלו או לא. אני אישית מעדיף שהמתנחלים והחיילים יהיו בחבל ארץ שבו פחות קל להרוג אותם, מאשר שיהיו בחבל ארץ שזכותם להיות בו כי הממשלה בפשעיה הפכה אותו לכזה שקל מאוד להרוג אותם בו.

"עמיר פרץ מחוקק חוק שמתקבל ברוב בכנסת, שתושבי הרצליה פיתוח חייבים לעבור ממקומם"

כמובן שחסר לך כאן החלק המרכזי שבהשוואה - מה הנימוקים של עמיר פרץ למעשה שלו? מה ההצדקה שלו לחוק? אני לא פוסל על הסף אפשרות שחוק שכזה הוא אפשרי/דמוקרטי/מוסרי.

אגב, גם כאן ההקבלה שלך ממשיכה להיות דמגוגית ולא נכונה. להגיד " כל הרוצה לגנוב, לרצוח, לאנוס את מי מהם שנשאר, יכול לעשות זאת בלי חשש מרשויות החוק של המדינה." זה לא נכון. איש לא אמר שמי שירצח, יאנוס ויגנוב לא יעבור בכך על החוק, ואם ייתפס לא ימוצה איתו הדין. ככלל, להשתמש במשטרה זו לא דוגמה טובה - הקבלה יותר מדוייקת הייתה שעמיר פרץ מעביר חוק לפיו השוטרים הצמודים שנלווים כעת לבעלי ההון בהרצליה פיתוח (או שיושבים ומתצפתים שאף אחד לא פורץ לבתים) יועברו לתפקידים אחרים.

"ברגע שאתה מכריז על מקום מסויים כבלתי חוקי, אתה אומר שאדם הופך עבריין גם אם הוא לא עושה שום דבר"

את צודקת. לכן, לדעתי, לא צריך להכריז על ההתנחלויות כ"לא חוקיות" אלא כ"לא מיועדות להגנת צה"ל". הויכוח בינינו על ה"חוקיות" נובע מכך שאת טוענת ש"חוקי" גורר "מיועד להגנה", ואני לא מסכים עם הגרירה הזו.

"אם זה בסדר שלרוב בכנסת יש יכולת לנשל אזרחים מביתם, או להפקירם מבחינה בטחונית, אין שום הבטחה שההיתר הזה יצטמצם למתנחלים. למה שזה לא יקרה לקבוצות אחרות, כגון יריבים פוליטיים/חברתיים של הרוב השולט בנקודת זמן מסויימת?"

כפי שכבר נאמר, לא מדובר כאן לא על "נישול" ולא על "הפקרה" שכן מוענקת לאזרחים אלטרנטיבה שבה גם יקבלו פיצוי הולם (אם לדעתך כרגע לא מוצע פיצוי הולם הרי שנדחה עד זה לרגע בו נאמר כי הסכמנו על העיקרון ואנו מתווכחים על המחיר) וגם יקבלו הגנה. לא מוצע כאן לשלול הגנה מאזרחים מסויימים, אלא מחבל ארץ מסויים, וזה בכלל לא משנה אם מי שחיים בו הם ימנים קיצונים או עמירה הס.

"אבל במדינות דמוקרטיות הדרך לעשות דברים היא על ידי שכנוע, ולא כפייה."

לא נכון. הדרך לעשות דברים בחלק מהמקרים, אפילו רובם, היא על ידי שכנוע, אבל לא תמיד. למשל, את הרוצח של יום שישי שעבר לא תשכנעי במילים נחמדות להפסיק לרצוח. אני לא משווה, כמובן, אבל כל ממשל פירושו כפייה, עד רמה מסויימת, והשאלה היא איזו רמה.

עכשיו, כאן ה"כפייה" היא מעשה פסיבי, למעשה. הצבא לא בא ומכריח מישהו לעשות משהו. הוא פשוט מפסיק לעשות משהו בעצמו (את מצדדת בהפגנת מחאה פסיבית, לא?) ואילו "מניעת הכפייה" תתבצע באמצעות כפייה - כפייה על חיילי צה"ל לסכן את חייהם, סיכון שיכול להיות מיותר אם ניתן לשמור על חיי אדם בצורה טובה יותר ללא ההתנחלויות.

" התושבים שפונו בכוח היו תושבים אחרים, שרצו למחות על עצם העקירה, והגיעו לאחר עזיבת התושבים הקבועים"

רגע, ולמה אותם כן מותר לפנות בכוח? הרי צריך לשכנע אותם, ככה זה בדמוקרטיה.

"מה שעושה את הגניבה שאתה מציע לאלימה זה לא עצם ההפסד של מאה שקלים, אלא החדירה הלא מורשית לרשות הפרט."

נכון. ומה שעושה את החסימה של הכבישים לאלימה זה לא עצם ההפסד של כמה דקות בצומת, אלא ההשתלטות הלא מורשית על רכוש הציבור והפגיעה בזכויות התנועה של הפרט.
לנקודה האחרונה שלך: 305173
חובת המדינה להגן על אזרחיה שומרי החוק בכל מקום בו הם נמצאים באופן חוקי, בלי קשר למהו המניע של האוייב להתקיף אותם. לכן זה שהמדינה "אשמה", או לא, לא משנה עקרונית לחובתה של המדינה. אני העלתי את הנקודה הזאת רק בגלל משל המציל שלך.
אתה מעדיף שהם יהיו בחבל ארץ שבו *אתה* מעריך שהם והחיילים לא ייהרגו, ואילו הם יישבעו לך שעזיבת הצבא את גוש קטיף וצפון השומרון היא מתכון בטוח לעלייה במספר ההרוגים האזרחים והחיילים (ולא רק הם חושבים כך, כפי ששמענו הבוקר מפי יעלון, וקודם לכן מפי דיכטר). ההערכה שלך לגבי תוצאת ההנתקות אינה בת סמכא או מחייבת יותר מהערכה שלהם.
ההצדקה לחוק של עמיר פרץ, היא עניין פוליטי. זה, אינו צריך להשליך לגבי מחוייבויותיה של המדינה לשמור על אזרחיה. שום הצדקה לחוק, אינה יכולה לפטור את המדינה מלמלא את התחייבותה, כמו שמניעי הפרת החוק אצל אדם פרטי, אינם יכולים להצדיק את הפרת החוק. מלבד זאת, אם המניעים לשינוי הריבונות הם כל כך טובים וחד משמעיים, סביר שהם ישכנעו גם את המתנחלים לעזוב. אם זה עניין של דעה פוליטית, אז אנו שוב במדרון החלקלק. אם ניתן לשנות את מחוייבות המדינה לאזרחיה על פי מניעים פוליטיים, זה יגמר רע.

שמירה והגנה על אזרח היא דבר גלובלי. לא משנה אם זה שוטר המקוף או תצפיתנים על הבתים. בכל מקרה המדינה צריכה לספק מצב בו אדם ורכושו לא יהיו הפקר. לכן אני לא מבינה את ההבדלה שאתה עושה עם ליוויי עשירי הרצליה.

ההגדרה של "חוקי" היא בהכרח "זכאי להגנה". כי ברירת המחדל במדינת חוק היא, שכל דבר זכאי להגנה. רק מה שיוצא מהחוק, מאבד את הזכות הזאת, במידת מה.

בחברה דמוקרטית אתה לא כופה על אנשים בחוק, לוותר על ביתם ורכושם, אפילו אם אתה מפצה אותם על כך. ובוודאי שאינך יכול לשלול מהם את הזכות לתבוע את המדינה לדין, בעינייני הפיצויים שהיא מתכוונת לתת להם. לא משנה אם הדרך בה אתה עושה את זה היא על ידי שלילת ההגנה מ"חבל ארץ מסויים", ולא מ"אנשים מסויימים".

הצורך לשכנע, ולא לכפות, תקף לגבי כל אזרח שומר חוק. כאשר לוקחים חוסם כבישים למעצר, לא צריך ל"שכנע" אותו ללכת לשם. סוחבים אותו, ובצדק. כי הוא הפרת את החוק. הכפיה היא לשמור על החוק. אבל אדם שלא עשה שום רע, ויושב בביתו החוקי, צריך לשכנע לעזוב. אי אפשר לכפות את זה עליו. או להפקירו מבחינה בטחונית.
את מתיישבי ימית החדשים, פינו בכוח, מבתים שלא היו שלהם. הייתי ועודני נגד הנסיגה מסיני, ונגד עקירת ימית, כך שאני לא מתכוונת לסנגר על פינוי האנשים בכוח שם.

"רכוש הציבור", זה בהגדרה גם שלי. לכן אני מורשית להיות שם. הגבלת התנועה של הפרט באופן זמני בלי מגע פיזי, אינה אלימות.
לנקודה האחרונה שלך: 305174
"ההערכה שלך לגבי תוצאת ההנתקות אינה בת סמכא או מחייבת יותר מהערכה שלהם"

נהדר, אבל מישהו צריך לקבוע, נכון? למי שקובע קוראים "הממשלה", והסמכות לקבוע נתונה בידה אם יש לה רוב.

"שמירה והגנה על אזרח היא דבר גלובלי. לא משנה אם זה שוטר המקוף או תצפיתנים על הבתים. בכל מקרה המדינה צריכה לספק מצב בו אדם ורכושו לא יהיו הפקר. לכן אני לא מבינה את ההבדלה שאתה עושה עם ליוויי עשירי הרצליה."

פשוט - לא ברור לי מה השמירה של המשטרה שאותה מציע "עמיר פרץ" לסלק ואיך זה דומה למקרה של ההתנחלויות.

"ההגדרה של "חוקי" היא בהכרח "זכאי להגנה". כי ברירת המחדל במדינת חוק היא, שכל דבר זכאי להגנה."

שוב, זו האקסיומה שלך שעומדת בבסיס הדיון, וטרם שכנעת אותי בנכונותה.

"'רכוש הציבור", זה בהגדרה גם שלי. לכן אני מורשית להיות שם. הגבלת התנועה של הפרט באופן זמני בלי מגע פיזי, אינה אלימות."

אני לא מבין את ההיתממות הזו, באמת שלא.

סליחה שאני לא מגיב לחלק מהטיעונים שלך, אבל אנחנו הולכים במעגלים, וכבר התעייפתי.
לנקודה האחרונה שלך: 305180
אתה צודק. אני חושבת שבשלב הזה מיצינו את הטיעונים.
ביי
לנקודה האחרונה שלך: 305214
תודה על הדיון המעניין (בלי סרקזם).
לנקודה האחרונה שלך: 305175
>אם המניעים לשינוי הריבונות...

1איך נקבעת ריבונות של מדינה על "חבל ארץ מסויים"?
2מתי נקבעה הריבונות הישראלית על הגדה ועזה?
לנקודה האחרונה שלך: 304839
כדי להגן על קבוצה אחת מאזרחי המדינה, תיאלץ ישראל לסכן קבוצה אחרת מתוכם - החיילים, שאמנם אינם "באזרחי" בהיותם בצבא, אבל הם עדיין אזרחי המדינה.
כלומר, המדינה נדרשת כאן לבחור איזו קבוצה זכאית יותר להגנתה. ובאופן טבעי, קבוצת החיילים זכאית לזה פי כמה: מפני שלהם אין ברירה אחרת.
לנקודה האחרונה שלך: 304858
אני לא מצליחה להבין. מה עושה צבא אם לא מגן, תוך סיכון עצמי, על קבוצה אחרת של אזרחי המדינה? בשביל מה יש צבא אם לא בשביל להגן על "קבוצה אחרת" (כל קבוצה), במדינה?
למה זה לגיטימי שחייל מתנחל יסכן את חייו במחסום שתפקידו לגלות מתאבדים שמתכוונים להגיע לגוש דן, וחייל תל אביבי לא צריך לסכן את חייו במחסום כיסופים?
המדינה לא צריכה לבחור איזו קבוצה זכאית להגנתה. *כל* הקבוצות זכאיות להגנתה. הגנה שיוצאת לפועל על ידי חיילי צה"ל שהמתנחלים לא פחות שותפים בו, מכל קבוצה אחרת במדינה.
לנקודה האחרונה שלך: 304867
הצבא אמור להגן על גבולות המדינה. אזרחים שנמצאים מחוץ לגבולות אלה אינם יכולים לצפות לאותה הגנה.
לנקודה האחרונה שלך: 304950
בשביל מה להסתבך, תגדיר שהם לא בני אדם וזהו.
לנקודה האחרונה שלך: 304977
אני אדאג להגדרות שלי, תודה.
לנקודה האחרונה שלך: 304845
"יש הרבה מדינות יציבות שאינן מספקות את הדברים הללו לאזרחיהן וזה לא פוגע בריבונותן, ובמחוייבות לשמירת החוק של האזרחים. מצב בו מדינה לא יכולה לשמור על אזרחיה לאורך זמן מפני פגיעה אלימה, יוצרת מצב של מערב פרוע."

- את מתכוונת שישנן כיום, בזמננו, מדינות יציבות (ב"יציבות", להנחתי הכוונה היא בעיקר מדינות דמוקרטיות, בעיקר במערב, תקני אותי אם אני טועה), השולטות בשטחים שלא היו בגבולן עם הקמתן אלא נכבשו כעשרים שנה אח"כ ומעמדם הבינלאומי עדיין שנוי במחלוקת ולמיליוני היושבים באותם שטחים אין שום מעמד בכלל - והן מצליחות לשמור על הבטחון והחוק כפי שתיארת? תני בבקשה דוגמה למדינה כזאת.
לנקודה האחרונה שלך: 304859
מה??
לנקודה האחרונה שלך: 304860
הבנתי. אין. תודה.
לנקודה האחרונה שלך: 305710
"החוק ש"לא חוקי לשהות בהתנחלויות", לא יכול להחקק בדיעבד, על התנחלויות קיימות. כמו ש"חוק איסור בניית וילות בהרצליה פיתוח" לא יכול לחול רטרואקטיבית על הוילות הקיימות שם."

המושגים "שטח צבאי סגור" ו"עוצר" מוכרים לך?
לנקודה האחרונה שלך: 305778
איך זה קשור?
לנקודה האחרונה שלך: 305796
"שטח צבאי סגור" = אסור לאדם שאינו איש צבא לשהות במקום.
"עוצר" = אסור לאדם שגר בשכונה מסוימת להיות בחוץ בשעות מסוימות.
אמצעים אלו הם "איסור לשהות במקום מסוים" והמקומות האלו הם פעמים רבות מקומות מגורים.
לנקודה האחרונה שלך: 305799
חזק ואמץ. כל הכבוז.:)
לנקודה האחרונה שלך: 305806
"כבוז": כבוד רב, המתעצם והולך עד שמרוב גודלו הוא חוזר והופך לבוז של אדישות.
לנקודה האחרונה שלך: 305810
אופס, טעות. כל הכבוד!
מבחינה מוסרית 304328
האם מותר לאזרח ,שנוקטים נגדו מרי לא אלים,בצורה של חסימת כביש,להתנגד באופן לא אלים.ולנקוט פעולות לא אלימות כלפי אותם אזרחים ,שמבצעים את המרי הלא אלים?
מבחינה מוסרית 304329
חלילה וחס. חוסמי הכבישים הנוכחיים הם אדוני הארץ.
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ג'והלל נהרו
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • יעקב
  לנקודה האחרונה שלך: • שוטה הכפר הגלובלי
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • שוטה הכפר הגלובלי
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • תובל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • רון בן-יעקב
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • כליל החורש נאורי
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • עומר
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • האלמוני ממנג
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  <שיעול> מס הכנסה </שיעול> • mermit
  <שיעול> מס הכנסה </שיעול> • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • Xslf
  לנקודה האחרונה שלך: • שוקי שמאל
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • דב אנשלוביץ
  לנקודה האחרונה שלך: • האייל האלמוני
  לנקודה האחרונה שלך: • דב אנשלוביץ
  לנקודה האחרונה שלך: • רודי וגנר
  לנקודה האחרונה שלך: • ניצה
  לנקודה האחרונה שלך: • רודי וגנר
  מדובר על פינוי ב*כוח* • ניצה
  מדובר על פינוי ב*כוח* • האייל האלמוני
  מדובר על פינוי ב*כוח* • רודי וגנר

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים