 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא כל כך בטוח שזה באמת מה שהמאמן הזרנוגאי היה אומר; זה דורש וואחד כריזמה כדי להשמע אמין. יותר סביר בעיני "בואו ניתן הופעה מכובדת, שתיתן טעם טוב". וזה, בהנחה שמה שרוצים הוא הופעה מכובדת שתיתן טעם טוב. במקרה של הליגה ומכבי תל-אביב, לא בטוח שזה מה שרוצים: אם הם בעניין של מחאה נגד המצב, אולי מוטב לוותר על הפסאדה של רוח הספורט. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רואה מספיק סרטים אמריקאיים. מי שמוכן לוותר על ה''פסאדה'' של רוח הספורט יכול באמת לגזור רשתות אחרי המשחק עם אשקלון ולהרגיש אחלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הרעיון שלי של גישת המחאה (שאני מנחש שהוא לא מה שקורה ב[ה]פועל) הוא לא שהם מרגישים אחלה עם זה; ההפך, הם מרגישים מחורבן, אבל הם די במודע לא יתאמצו בגמר, כדי לא לעודד את האשליה שיש כאן תחרות; וחגיגות המקום השלישי הם מין מיצג מחאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקום *שני*. הנה מה שהחגיגות גרמו להם. מה אתה חושב אמר בניטז לשחקני ליברפול במחצית המשחק? סצנריו 1: חבר'ה, אין מה לעשות, מילאן גדולה עלינו בשני מספרים ושלושה שערים. תראו את התקציב שלהם, תראו את כל השבצ'נקואים שהם קונים בלי הכרה, בעוד אנחנו תקועים עם ג'רארד קטן תוצרת בית ואין לנו איך לגמור את החודש. שלושה גולים זה באמת לא משהו שאפשר למחוק, ולכן אני מציע שנחגוג עכשיו את עצם הגעתנו למעמד המכובד הזה, שהיא היא האליפות האמיתית בשבילנו. סצנריו 2: עכשיו הזמן להראות לכל העולם מאיזה חומר קורצתם. יש לכם הזדמנות של פעם בחיים להירשם בהיסטוריה, ואני בטוח שאתם לא מתכוונים לתת להדמנות הזאת לחמוק מבין אצבעותיכם. מכל מקום, אנחנו הולכים להלחם עד הדקה התשעים פלוס זמן פציעות כאילו התוצאה היא 0:0, כי זה מה שאנחנו. אולי ננצח, אולי נפסיד, אבל בטוח שאף אחד לא יוכל להגיד עלינו שהרמנו ידיים, כי אנחנו לא מאלה שמרימים ידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לאמתו של דבר, משחק להפליא! ריצה, תחבולה, זריקה! שמחה גדולה גרמתם לי! הנה נגש אלי אדון שמן וספר לי, כי יש להם כאן בסידני מועדון של בעלי משקל מאתים פונט וגם הם משחקים לפעמים בכדורגל. הוא שאלני אם לא תרצו לשחק אתם בשבוע הבא? לא קדם לכן, כדי שתנוחו יפה ותהיו להם יריבים הגונים. אחר כך באה אלי בחורה קשישה, חברה במועדון של כדור יד. היא שואלת אתכם, אם לא יפה לכם לבחור במשחק זה מאשר להתערב במשחק הכדורגל? ועוד שמעתי, איך שתי סבתות התנצחו בשאלה, אם בימי נעוריהן גם כן היו מרבים כל כך להחטיא את המטרה" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''שחקני'' קבוצת הכדורגל האנגלית, שהעזו לחגוג לפני ששלוש שבועות נצחון על צ'לסי בחצי הגמר (במקום לחכות לגמר), ניצחו באופן לא ספורטיבי ולא סביר את שחקני מילאן. החצופים, שלא הסיקו מסקנות מהחגיגות העלובות המוקדמות והלא ספורטיביות בחצי הגמר, העזו לחגוג גם בסיום הגמר, כל זה למרות הפסד ההאליפות (באנגליה). אכן, בושה. שערוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמיילי יקירי, אתה עושה צחוק ממני או מעצמך. בפעם האחרונה: אין כל רע בחגיגות לאחר נצחון, יש גיחוך רב בהפיכת הנצחון הזה לאליפות וירטואלית. אם שחקני ליברפול היו מחלקים לעצמם גביע-דמה אחרי הנצחון על צ'לסי, כל אירופה היתה לועגת להם, ובצדק. אני גם מעריך שבמקרה כזה הם לא היו מנצחים אתמול - עניין של פסיכולוגיה - אבל את זה כמובן שאיני יכול לאשש. ראית את האלופה שלך אתמול נגד מכבי? שמעת את גאון הדור אפי בירנבוים מסביר שככל שהנצחון של מכבי גדול יותר כך ההישג של הפועל גדול יותר? משהו. באיזה מובן הנצחון היה "לא ספורטיבי" (על "לא סביר" אין ויכוח)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראת את המשפטן, אני תמיד עושה צחוק מעצמי. מה ההבדל בין חגיגות לאחר ניצחון, לחגיגות לאחר ניצחון בהן מוכרז על אליפות וירטואלית? לא ראיתי את הפועל אתמול (גם את ליברפול לא ראיתי, ונראה לי שזה הפסד גדול בהרבה), אבל ראיתי אותם כשהם הפסידו בחמישים ומשהו נקודות, ולפי התוצאה, דווקא עכשיו זה היה משחק שקול יותר. בכל מקרה, המשחק אתמול היה באמת לפרוטוקול בלבד1. באיזה מובן הנצחון היה "לא ספורטיבי", במובן ששיחקו בו שחקנים ללא רוח ספורטיבית. 1 הסבר, לא שאתה צריך, אבל למי שלא עוקב. ארבעת המובילות בליגה עשו ליגה משלהן, כששתי הראשונות עושות סדרה עד שאחת מהן תנצח בשלושה משחקים. המשחק אתמול נעשה אחרי שברור היה מי תהיה במקום הראשון ומי במקום השני. עכשיו יש עוד שלושה עד חמישה (ואם כל הכבוד לרוח הספורטיבית, ארבעה משחקים יהיו נס) משחקים בין שתי הקבוצות, ובסופן תזכה המנצחת, מכבי, באליפות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |