בתשובה לתומר עזרא, 25/05/05 2:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין איך אותן שורות עצמן יכולות להתפרש אחרת בראשם של אנשים שונים. (לי לא הייתה מלכתחילה דעה ברורה על עמדתו הפוליטית של מאיר אריאל): 1. "תפסה לה צעיר ערבי משכיל, דוקא אחד שהיכרתי". מבחינתי, "דווקא אחד שהיכרתי" - פירושו שה"בגידה" כואבת יותר, וכך גם, "ואיך שזה אוכל אותי עד קצות הציפורניים". 2. "אני לא יכול להקיף אישה שלוש מאות שישים וחמש מעלות..." לי, המשפט הזה משדר, "אני לא יכול לתת לה את כל מה שהיא רוצה/צריכה," אולי כולל הריגוש שבזרות. 3. "מורה באיזה כפר במשולש". ודאי, הוא מנסה לגמד את יריבו: עניין רווח, לא? בהחלט לא שונה ממה שאפשר לשמוע בלשון פרוזאית מהרבה מאוהבים נכזבים - "עוד אחד כזה, בא מאיזה פיזדילוך"... 4. "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה" - אבל כאן בדיוק הניסיון הזה נכשל: אני, מאיר אריאל, נותן לה רק מלים. הערבי נותן לה גם משהו אחר. (שלא לדבר על זה שהנרגילה יכולה בהחלט להיות סמל פאלי: "לו יש גדול יותר"). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני עשרים שנה בערך שמעתי את מאיר אריאל מדבר על השיר הזה (במסגרת אחד ה''מרתונים'' המהוללים של גל''צ, כמדומני), ואני זוכר אותו מתחיל את ההתייחסות שלו לשיר במלים ''אני מפחד מערבים''. נדמה לי שהוא הסביר שזה למרות דעותיו היוניות, אבל יכול להיות שאת זה אני הוזה מדמיוני הקודח. בכל מקרה - האמביוולנטיות לא נובעת רק מנקודות המבט השונות, אלא גם מכוונת המשורר כמו שהוא עצמו תיאר אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני מפחד מערבים'' זו אמירה שיכולה ללכת לכיוונים שונים ומשונים. היא מאוד שונה מ''שונא'', ''מזלזל'', ''בוחל'' וכיו''ב. היא בהחלט יכולה להשתלב גם בפףירוש שלי לשיר. (וגם בפירוש של תומר, כמובן). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |