בתשובה להאייל האלמוני, 26/05/05 19:52
שימוש רב-פעמי בציוד חד-פעמי 304023
"בג"ץ ידון בעתירת חולי סרטן המעי הגס לסבסוד תרופה."
העותרים הציעו כמה הצעות כיצד ניתן לממן, או לעזור להם לממן, את התרופה. משרד הבריאות דחה את כולן. אחת ההצעות דווקא נשמעת לי מעניינת: לבטל את סל התרופות, ולסבסד ביחס זהה את כל התרופות. תרופות יקרות שהיום הן מחוץ לסל תוזלנה מאוד, ולעומת זאת תרופות שהיום הן בסל תתייקרנה; אני מנחש שלא בהרבה. המעט הזה יכול להיות לא מעט לחולים עניים, אבל מאידך נמנע הצורך בוועדה שתחליט מי לחיים ומי למוות. נשמע לי סביר; אולי צריך להשאיר בסבסוד מלא תרופות כמו אנטיביוטיקה, שיש להן ערך במניעת מגפות (כי באלו מי שלא מטופל לא רק נמצא בסכנה לעצמו, אלא גם לאחרים). מה אני מחמיץ?
שימוש רב-פעמי בציוד חד-פעמי 304026
מה שנשמע בעייתי הוא שלפחות חלק מהתרופות האלה יקרות כל כך, שהשד יודע איך יוכלו החולים לממן גם את החלק היחסי המוטל עליהם.
שימוש רב-פעמי בציוד חד-פעמי 304053
אני לא בטוח שהבנתי את הפתרון המוצע. בין התרופות הלא מסובסדות יש כל מיני שטויות כמו שמפו לחיזוק השיער, ויטמינים ל„חיזוק” המערכת החיסונית וכדומה. להערכתי, אם יתקבל חוק על פיו המדינה חייבת להשתתף במימון של כל תרופה, יוצגו לשוק אלפי תרופות חדשות בכל שנה.

אני לא כלכלן, ויש לקחת בהסתייגות את מה שאומר להלן:
אסור לשכוח גם שהיצרן והיבואן הם הקובעים את המחיר על פי חוקי ההיצע והביקוש. אם המדינה תעלה באופן מלאכותי את ההשתתפות, יעלה המחיר בהתאם, ויתייצב על מחיר שבו השתתפותו העצמית של המטופל תהיה דומה למה שהוא משלם כיום.

כלומר – אם המחיר הוא 30,000 ₪ ללא השתתפות המדינה, ויוחלט להשתתף ב-‏50% באופן אוטומטי, סביר שהמחיר יזנק ל-‏60,000. המחיר למטופל עצמו לא ישתנה.

מדוע זה אינו קורה כיום בתרופות הנמצאות בסל? משום שההתוויות לשימוש הן קמצניות. הוזלה של התרופות תרחיב את ההתוויות. השתתפות אוטומטית קבועה של המדינה בכל תרופה תפרוץ את כל המחסומים.

ונחזור מכלכלה לרפואה.

הפעם התרופה המוצגת כמזור לסרטן היא ארביטוקס. זו תרופה שיש בה ניסיון מועט. העדויות הקיימות כעת מרמזות על הארכת תוחלת חיי החולים ב-‏6 חודשים בממוצע. מחיר התרופה הוא 30,000 ₪ לחודש, כלומר – השתתפות הציבור ב-‏180,000 ₪ לכל חולה (אם התרופה תהיה בסל).

להזכיר: הספין הקודם היה בדבר האווסטין. אווסטין מאריך את חיי החולים ב-‏4.7 חודשים בממוצע. מחיר התרופה הוא 20,000 ₪ לחודש, כלומר השתתפות הציבור ב-‏94,000 ₪ לחולה. העדויות מוצקות יותר מאשר אלה העוסקות בארביטוקס. ההערכה שלי היא ששתי התרופות יגיעו בסופו של דבר לתוצאות די דומות, היות שהן פותחו באותה טכניקה.

עוד על סל התרופות והספין של אווסטין: http://www.faz.co.il/story_2765
שימוש רב-פעמי בציוד חד-פעמי 304235
לעניין שמפו וויטמינים: בסדר, הבה נגביל זאת לתרופות-תרופות. זה עדיין יצריך ועדה, אבל העול המוסרי והתקשורתי עליה יהיה קטן בסדרי גודל.

לעניין הביקוש וההצע - האם מחיר התרופה בארץ נקבע רק על פי הביקוש וההצע *בארץ*? הנחתי שהוא בערך זהה בכל העולם. תיקון נוסף, אם כך: אם רואים שהיבואן או היצרן מתמחרים את התרופה באופן מוגזם ביחס לעולם, לא מסבסדים אותה.

תודה על המידע בדבר הארביטוקס. אם הפואנטה שלך היא להטיל ספק ב"כדאיות" הכללת התרופה בסל, אז מאוד סביר שבאמת זה לא "כדאי", אבל מעניינת לשם כך לא רק העלייה ה*ממוצעת* בתוחלת החיים, אלא גם (ואולי יותר) באילו אחוזים מהחולים אפשר לדבר על החלמה - נסיגה מוחלטת של הגידול, נניח עד שאין צורך יותר בתרופה. אם בכלל יש כאלה.
שימוש רב-פעמי בציוד חד-פעמי 304248
לא ידוע לי על מקרים שבהם התרופה הביאה להחלמה מלאה אצל מטופלים שהחלמה לא היתה צפויה אצלם מטיפול אחר. היות שאינני אונקולוג, אינני יכול לומר שאין מקרים כאלה.

כפי שכתבתי במאמר שהזכרתי, אני לא מטיל ספר ב„כדאיות”. בשום מקום לא טענתי ש„לא כדאי” לשלם 30,000 ₪ לחודש חיים.

אבל אני כן סבור שאם מגייסים את דעת הקהל למאבק, יש לתת לציבור את המידע השלם, כולל עבור מה משלמים בדיוק: הארכת תוחלת חיים ולא החלמה.

אגב, עוזי וישנה הצביע היום על שגיאה בחישוב שנעשה במאמר ההוא: את המחיר יש לחשב לא על פי עלות הטיפול לכל חודש חיים שנוסף, אלא על פי העלות לכל חודש טיפול. היות שאת הטיפול לא מתחילים ברגע האחרון, אלא לאחר כשלון של טיפול אחר, המחיר גבוה יותר. בהערכה גסה – הייתי אומר שהמחיר למטופל הוא כפול ממה שהערכנו בתחילה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים