בתשובה ליעקב, 30/05/05 0:41
מעבר לכותרות הצבע 305489
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ליעקב יום ו', 3/6/2005, 5:32
"מעניין אותי לדעת האם אצל החילונים (אני יודע - הכללה) יש תופעה כזאת שבה אתה נבוך להסתכל על מישהי בגלל שהיא לא לבושה."

ארבעה ימים, ואף חילוני לא הרים את הכפפה!? אז עכשיו תיאלצו לקרוא יותר ממה שרציתם לדעת על חילוני אחד פרטי. זה כמובן לא מחייב אף אחד אחר.

בין הרגשות הבסיסיים שלי במצב כזה יש גם משהו שכנראה אפשר לקרוא לו מבוכה. אבל זה לא יוצר אצלי שום בעיה בסדר שני, ההפך. אני אפרט. אתמול ישבתי במשרדה של מזכירה במוסד כלשהו. היא לבשה חולצה עם מחשוף נאה מאוד. זו הסיטואציה הבסיסית, וכאן מתחיל הסבך. באופן אינסטינקטיבי, יש לי תשוקה בלתי פוסקת להתסתכל על המחשוף. מצד שני אני יודע שזה לא יפה (כחילוני, אני כמובן לא מחשיב זאת כחטא מוסרי להתגרות, אבל כידוע נעיצת מבט היא לא מנומסת, ויש שיאמרו חזירית שוביניסטית). כאן המבוכה (או איזושהי הרגשה ממשפחת המבוכה). רוב הזמן לא קשה לי מדי לדכא את אותה תשוקה, להתאפק ולהסתכל לה בעיניים. אבל כנראה אחת לכמה שניות, או ברגעים שהיא הלכה במסדרון (ההומה אדם) ולא היתה מולי אחד-על-אחד, לשבריר שניה המבט כן מתגנב למחשוף. ההרגשה שאולי אני עושה כאן משהו לא מנומס, ואולי היא או מישהו אחר מבחינים בכך, היא גורם שני למעין-מבוכה. מהצד השני, יש תחושה אינסטינקטיבית של משהו-ממשפחת-הסיפוק, נקרא לזה, מזה שראיתי מחשוף נאה שכזה. לא מיותר אולי לציין, בשלב זה, שאלו לא דברים מאוד חזקים: חלק הרבה יותר גדול מתשומת הלב שלי משך העניין שלשמו באתי לאותו מוסד; וגם כשתשומת הלב שלי היתה מופנה אליה, היא הוקדשה יותר לטיפול שלה בעניין. רק בשולי תשומת הלב שלי היה המחשוף. צריך גם לציין שלא היה בו משהו חושפני במידה חריגה ביחס למקובל אצלנו; הוא היה, נניח, קרוב לקצה החושפני של התחום שעדיין נחשב מהוגן. סביר שאם היא היתה נחשפת בצורה חריגה, יותר תשומת לב שלי היתה מגיעה למחשוף, וכל ההרגשות שמתוארות כאן היו יותר עזות - אבל כך גם אלו שבפסקה הבאה, ובסיכומו של דבר השורה התחתונה לא היתה שונה.

אז מה קורה בסדר שני, כלומר מה אני חושב ומרגיש בקשר למה שאני מרגיש? כחילוני, כאמור, אין לי בעיה ממשפחת המוסר עם העובדה שאני נמשך להסתכל, וגם לא עם המעין-סיפוק מראיית המחשוף. מעבר למעין-מבוכה האינסטינקטיבית, אני לא חושב שיש בעיה עם זה שמדי פעם לשבריר שנייה המבט בורח: אני מניח ש(1) זה טבעי וכמעט בלתי-נמנע, (2)כך עושים כולם‏1, אם לא יותר, ו(3)גם אם היא יודעת שזה קורה, זה לא צריך להפריע לה; אני מניח שהיא יודעת מה היא עושה כשהיא בוחרת את החולצה. משחק ההתאפקות נותן בעצמו איזשהו עניין וסוג של סיפוק; ובסופו של דבר, אם אני צריך להכריע האם אני שמח או כועס על זה שהיא באה לעבודה עם מחשוף כזה, אני שמח. לא שזה צריך לעניין מישהו, אבל שאלת.

‏1 לעתים קרובות חסר לי צמד המילים שיתאר אנשים שנמשכים לנשים, ואנשים שנמשכים לגברים. סטרייטיות והומואים מצד אחד, סטרייטים ולסביות מצד שני.
מעבר לכותרות הצבע 305514
יעקב • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 3/6/2005, 10:36
תודה, אבל זה משהו שונה לגמרי.
אולי זה דומה למצב שמישהו בוכה או סתם נמצא במצב מביך ואתה מסיט את הראש?
מעבר לכותרות הצבע 305517
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ליעקב יום ו', 3/6/2005, 11:11
"זה דומה" - מה שאני מרגיש, או מה שאתה (ומה מטרת השאלה)? לא כל כך הבנתי. (אני מוכן להמשיך את הדיון, אבל רק אם זה באמת מעניין אותך, כי אני לא בטוח שיש לי הרבה מה לתרום יותר.)
מעבר לכותרות הצבע 305552
יעקב • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 3/6/2005, 13:33
אתה מתאר הסטת מבט כי לא נעים לך שיתפסו אותך. אני מתאר הסטת מבט כי לא נעים לי לראות את המראות. אז הנה אנלוגיה יותר טובה. אני מסיט את המבט כי לא נעים לי, כמו שאדם שאינו רגיל מסיט מבט ממראה של דם.
מעבר לכותרות הצבע 305643
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה ליעקב שבת, 4/6/2005, 10:46
אה, הבנתי. אז לא, אצלי זה אף פעם לא לא-נעים במובן הזה.
מעבר לכותרות הצבע 305935
עו''ד הכפר הגלובלי • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 5/6/2005, 15:15
פנה אלי בהקדם בעניין הסכם הגירושין שלך.
מעבר לכותרות הצבע 305980
האייל האלמוני • בתשובה לעו''ד הכפר הגלובלי יום א', 5/6/2005, 16:51
באמת תהיתי מי ירים את הכפפה הזאת.
מעבר לכותרות הצבע 306077
הארנבון הקורא • בתשובה לעו''ד הכפר הגלובלי יום א', 5/6/2005, 20:59
מה פתאום גירושין אחרי הוידוי הנחמד הזה?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות