בתשובה ליעקב, 05/06/05 0:37
ברור 305833
בדמוקרטיה‏1 העם בוחר נציגים, והם מקבלים את ההחלטות. נכון שזה לא מה שאתה היית רוצה שיהיה, אבל זה מה שיש, וזה מה שאני כן רוצה שיהיה. אין לנו בעצם מה להמשיך את הדיון, אתה נלחם בשם איזה עיקרון אנרכי שלא קיים בשום מקום בעולם, ומשום מה החלטת לקרוא לו דמוקרטיה, אבל מעבר לעניין הסמנטי, אין מאחורי זה כלום.

1 מצטער, ככה קוראים לזה.
ברור 305845
ועל סמך מה אמורים האזרחים להחליט מי יהיו נציגיהם? על סמך שקרים של הנציגים?

אתה צודק. ככה זה בכל העולם. והנציגים מאוד מעוניינים שכך זה יהיה תמיד. וגם אלו שיש להם כח והשפעה מעדיפים לשחד אוליגרכיה שלטת ולא לשכנע ציבור. אתה יכול לקרוא לזה דמוקרטיה וגם מדינת הלכה או דיסנילנד. זה נכון באותה מידה.
ברור 305847
אם הנציגים משקרים יכול החייל להתפטר ולהציג את שקרי הנציגים לציבור. אף אחד לא סותם את הפה לאזרחים אחרי שירותם הצבאי, רק לאנשים במהלך שירותם הצבאי. עובדה שיש אנשי צבא *לשעבר* שמביעים את דעתם בפומבי.

תראה, אחרי שהסכמנו שככה זה בכל העולם המערבי, נשאר לנו להחליט אם העולם המערבי הוא דמוקרטי, וזאת כבר שאלה סמנטית. אתה רוצה? אתה יכול לקרוא לזה דמוקשטיה, ולדרך שלך דמוקרטיה. זה כבר ממש לא מעניין. אז כן, אין לי תודעה "דמוקרטית", יש לי תודעה "דמושטתית". זה עושה לך טוב? עכשיו, אחרי שסיכמנו את העניין הסמנטי, בוא נעבור לעניין המהותי.
ברור 305951
שוב, יש ממש בדבריך... (אתה לא חייב להגיב בליגלוג)

נכון שהנציגים מקבלים החלטות, אבל הדמוקרטיה נמשכת כל הזמן. הדמוקטיה אינה יוצאת לחופשה מיד לאחר הבחירות ועד לתקופת תעמולת הבחירות של הבחירות הבאות.

משמעות הדבר שיש זכות לאזרחים לנסות להשפיע על החלטות הנבחרים.

יש זכות לקיים דיון ציבורי פתוח - "חופש הדיבור". אבל כדי שהמדינה תהיה דמוקרטית באמת, הדיון צריך להיות _ענייני_. אם הדיון אינו ענייני, אלא הוא חילופי צעקות וגידופים בין חסידים שוטים, איו כאן דמוקרטיה אמיתית. יש הבדל גדול בין אזרחים בני חורין ובין אספסוף של צופי טלויזיה.

האזרח החופשי _מבין_ את המציאות. הוא יודע מה האינטרסים שלו ופועל באמצעים דמוקרטיים כדי להשפיע על הנבחרים כל הזמן.

_ידע_ הוא צורך הכרחי להבנת המציאות. מכאן החשיבות של מושג "זכות הציבור לדעת". חלק חשוב של ידע זה צריך להיות מסופק ע"י הבירוקטיה הממשלתית- ובכלל זה הצבא.
ברור 305964
בלי לגלוג, אם הרמטכ"ל יגיד שלדעתו המקצועית, הצבעה לליכוד (עבודה/ מרץ/ מפד"ל/ שינוי/ ש"ס/ אגודה/ עלה ירוק/ האיחוד הלאומי/ כל מפלגה שאת/אתה חפץ ביקרה) היא מסוכנת לעתידה של המדינה, האם גם זה יהיה "חופש דיבור"? האם גם זה יהיה _ידע_? האם גם כאן תפגע _זכות הציבור לדעת_? ואם איזה וענונו יחליט שלדעתו המקצועית כדאי שכל העולם ידע כמה חיילים נמצאים בעזה עכשיו, גם זה יהיה (זכות הציבור לדעת_?

אני חושב שאני צריך לכתוב את זה שוב, לא ברור לי למה, הרי כבר כתבתי את זה פעם או פעמיים, אבל בכל זאת, העובדה שאני מונע מחיילים להביע בפומבי את דעתם על נושאים שנויה במחלוקת לא פוגעת בחופש הביטוי של הרמטכ"ל, הרמטכ"ל שייך לחיילים המיוחסים שיכולים פשוט להתפטר, ולהציג את דעתם, ואפילו לקבל על זה משכורת. דווקא חופש הדיבור של חיילים פשוטים, נפגעת הרבה יותר.

לכן, אני בכלל לא מבין מה אתם רוצים, אין כאן שום פגיעה בחופש הדיבור או בזכות האזרחים להשפיע על ההחלטות של הנבחרים. כל מה שיש כאן הוא החובה האלמנטרית להפרדה בין הדרג המחליט לדרג המבצע. חובה שכולם (לצורך הדיון הזה, יעקב אתה ואני) מסכימים עליה, רק שחלקנו מתקשים לממש אותה כשזה פוגע בעמדות שלנו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים