בתשובה להאייל האלמוני, 10/06/05 0:16
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307546
יש לך שער של מטבע החוץ, כן? נגיד, כיום דולר אחד שווה בערך 4.4 ש"ח. לפעמים יש תנודות במטבע הזה. התנודות הללו הן טבעיות ואין איתן שום בעיה, אבל לעיתים, מסיבות שונות, התנודות נהיות מאוד חריפות - למשל, נפילה של השקל לעומת הדולר בקצב של עשרה אחוז ביום אחד, או עלייה שכזו. את התנודות החריפות הללו רצו למנוע. לכן קבעו את "האלכסון", הידוע גם כ"הרצועה". האלכסון קובע את הטווח שבתוכו מותר למטבע הזר לנוע ולנוד כאוות נפשו. למה זה אלכסון? יש ההנחה היא שבאופן טבעי יש עליה בשער המטבע הזר עם הזמן, ולכן המינימום והמקסימום של הטווח הזה עולים לאט לאט.
כל עוד המטבע הזר נשאר בתוך הטווח המותר, מאפשרים לו לנוע בחופשיות. אבל כאשר יש חריגה מהטווח, בנק ישראל מחוייב להתערב במסחר במטבע הזר על ידי רכישת או מכירת מט"ח (בהתאם לכיוון הדרוש), כדי לייצב את שער המטבע ולהחזיר אותו לתחומי האלכסון.

אני זוכר שפעם דובר על תיקון האלכסון כך שהוא ילך ויתרחב עם הזמן - שהפער בין המינימום למקסימום ילך ויגדל עד שהאלכסון יאבד כל משמעות. בסופו של דבר ביצעו הרחבה חד פעמית של האלכסון, ועכשיו ביטלו אותו לגמרי.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307549
שאפו על ההסבר, פעם ראשונה שהצלחתי להבין על מה מדובר.
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307679
בקשר להערה האחרונה:

הצעד החשוב באמת שעשו היה "ליישר" את האלכסון התחתון (כלומר להפסיק את השטות הזו שאומרת ששער הדולר *חייב* לעלות באופן מתמיד). החלק השני, הפחות חשוב, היה כפי שציינת להרחיב את האלכסון העליון, כלומר *לאפשר* לדולר יותר חופש לעלות(אך מבלי לאלץ אותו לעשות כן).
ברוך שפטרנו מעולה של זו 307681
והנה הנתונים המדוייקים יותר:

הבעיה עד 97 הייתה שהאלכסון קבע ששער החליפין חייב לעלות מידי שנה ב 6%, וכאשר זה לא קרה (כלומר השקל לא נחלש מספיק או אפילו התחזק) - בנק ישראל נאלץ לקנות הרבה מליארדים של דולרים.
ב 97 שינו את זה ל 4% ואחר-כך ל 2% ומאז בנק ישראל לא חוייב שוב לרכוש דולרים(למרות שלא היה רחוק מזה בכמה הזדמנויות).

הגבול העליון של הרצועה, שכביכול אמור למנוע מהדולר לזנק ל 10 שקל מחר בבוקר, כבר מזמן חסר משמעות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים