בתשובה לבעילום שם, 10/06/05 1:30
A Different Opinion 307564
בדיקות הדמייה דינמיות יכולות להראות על איזורי פעילות מוחית בתגובה לגירויים שונים. יש דרכים שונות להדמייה דינמית. למשל, להחדיר חומר מסומן רדיואקטיבית שמצוי יותר באיזורים פעילים, ולהקליט את הפעילות על פי ריכוז החומר, או למדוד זרימת דם למקום.

נטיות גנטיות (כלשהן) יש ל 100% מהאוכלוסיה.

ההנחה שיש מרכיב גנטי להתנהגות היא הנחה מבוססת למדי. כמו שאמרתי קודם, יודעים היום שיש אינטראקציה בין הגנטיקה לבין תנאי הסביבה. הנה שתי דוגמאות ספציפיות לקשרים כאלה בילדים עם התנהגויות אנטיסוציאליות:

אתה צודק, שאם לא נלמד ילד את "הכללים", הוא באמת לא ידע את הכללים. אני טוענת שלא כל ילד שתלמד אותו את הכללים (אחרי שלא לימדת אותו בזמן) יצליח ללמוד. ואולי אפילו שיש ילדים שלא משנה מה שתעשה, הם לעולם לא ילמדו.
A Different Opinion 307572
את הלינק הראשון לא הבנתי. השני לא מתייחס לגנטיקה.

השאלה הכי חשובה, לדעתי, היא מה יוצא לנו מזה?
האם היום אנו יכולים לזהות את הילדים עם הגנים הפגועים? לא.
האם אנו יכולים להניח שילד הוא חסר סיכוי? ודאי שלא.
מה נשאר לנו חוץ מעבודה סיזיפית של ללמד את הילדים הללו איך להתנהג? האם יש תרופות לדברים מעין אלו? מה עוד אפשר לעשות?
A Different Opinion 307603
מסכימה בעיקרון.
ולא, אין תרופות שיתקנו את האישיות.
A Different Opinion 308494
הנה משהו על דיכאון וסביבה:

(מתאבן: "A child's social environment may have only a modest effect on whether very young children become depressed, according to new Australian research." - פינקר בטח לא מופתע במיוחד)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים