בתשובה לeasy, 11/06/05 19:35
נסיעה לאלג'יר 308797
ככל שמועד הפינוי מתקרב ואיתו הצורך לגייס כוחות ומשאבים כדי להשתתף במחזות האבסורד של גרירת זאטוטים ונערות מצווחות הלוך ושוב מבתיהן לאוטובוסים, המודל האלג'ירי שאתה מציע נראה יותר ויותר מפתה.
הניסיון הצרפתי של פינוי חצי מיליון "רגליים שחורות" אל מעבר לים היה:
א. הממשלה הצרפתית לא גררה אף אחד מן המפונים מביתו אל הספינות.
ב. לא היה מרחץ דמים של הנשארים.
ג. תוך שנה לא נשאר מספר משמעותי של אירופאים באלג'יר.
ד. השסע ימין-שמאל בחברה הצרפתית מיהר להגליד וקבוצת ה"רגליים השחורות" התפוררה לתוך ארגונים למו"מ על הפיצויים ולא השתמרה כקבוצה פוליטית מרירה ורדיקלית בצרפת.

לדעתי הבעיה עם ההצעה שלך היא שהיא יותר מדי מוצלחת. ישראל כבר יודעת שלפעמים עדיף לא ל"נצח" יותר מדי.
קבוצת המתנחגדים (המתנחלים ותומכיהם) היא כבר קבוצה מרירה ורדיקלית החווה תחושה של שכול וכשלון. הם שרויים עמוק במשבר אמוני ובסבך של סתירות פנימיות ובילבול. מצד אחד הם אינם מוכנים להודות שמנהיגיהם הוליכו אותם אל הכשלון בהתבססם על ניסים במקום על ריאל-פוליטיק ומן הצד השני הם אינם מעוניינים לבלות את כל חייהם במחנות צבאיים סגורים ומגודרים. ההנחה שלי היא שכל ההתנגדות שלהם היא מעשה טקסי כמו טקס הפרה האדומה. הוא נועד להתחיל במהלך של הטלת האחריות והאשמה בפינוי על נבלים מחוץ למחנה ולהסתיים בפינוי עצמו. צריך לזכור שבסופו של דבר אם המתנחלים לא היו מסכימים להתפנות היה קשה מאוד לפנותם (יהיה צורך להחזיק אלפי אנשים במחנות מעצר למשך חודשים ושנים). עדות לבילבול ולסתירה בקרב המחנה אפשר לראות בדברי ניצה עצמה. מצד אחד היא הוזה להשאר בקרב אחיה גיבורי התהילה ולהכות מכה גדולה את הפלישתים במעלה אמעוס וגם להיפטר מן הסמולנים שנואי נפשם ומצד שני הרעיון שלך מעורר בה חלחלה.
אם מדינת ישראל תנקוט בהצעתך, המתנחגדים יוכו אל החומש וידחקו עוד יותר למעמקי היאוש והכישלון. כל היאוש והתיסכול שלהם יתועלו אל הבגידה הברורה לעיני כל של מדינתם בהם. תיסכול ומרירות כזאת של אליטה חברתית ופוליטית זו (הדתיים הלאומיים) עשוייה לשבור את גבה של החברה הישראלית או לפחות לגרום לה נזק קשה מאוד.
מבחינה זו, התיסכול שלנו כמי שמואשמים בפיאסקו שמישהו אחר בישל ועוד נאלצים להשתתף בנזקים הוא מחיר בל יגונה שיש לשלם.
נ.ב. עניין הילדים לדעתי הוא שולי. ילדים הם בחסות ובאחריות הוריהם פרט למקרים חריגים מאוד והמדינה צריכה להתערב רק כשהמחיר הוא קטן במיוחד.
נסיעה לאלג'יר 308817
אני דווקא הייתי אומרת שהילדים הם הבעיה המרכזית. אחרי המחזות המעניינים של ילדים הנשארים במעצר כשהוריהם מסרבים לשחררם בערבות אפשר להבין שבידי (לפחות) חלק מהמתנחלים הילדים משמשים בני ערובה בדיוק כמו בידי החמאס. משום כך הם יכולים להוות בעיה גם בעת פינוי וגם בנסיגת הכוחות ללא פינוי.
נסיעה לאלג'יר 308823
נניח שהיו 3 הורים "מסורים" שסרבו לשחרר את ילדיהם ו-‏100 שרצו לשחרר אותם. מי את חושבת שיכנס לעיתון? אני לא אומר שהשימוש המניפולטיבי בילדים נראה לי, אני רק מכיר בעובדה שאני לא יכול לעשות דבר בנידון. את רוצה להכניס את ילדי המשפחות שלקחו אותם לסופשבועות לסיני לחסות המחלקות הסוציאליות?
נסיעה לאלג'יר 308833
א. אמרתי שמדובר בחלק מהמתנחלים. גם אם יהיו בודדים מאוד שישתמשו בילדיהם כמעין בשר תותחים, השאלה היא מה עושים איתם. לדעתי, לגבי אלה יש בהחלט להשתמש בנשק ההוצאה מהבית.
ב. לא דומים הורים שלוקחים את הילדים לסיניי תחת התראות המשטרה לאלה המוכנים - חלילה - להפקירם לחסדי הפלסטינים כשאין צבא בשטח (לפחות, אותם הורים הסבורים שהפלסטינים מסכנים אותם במצב זה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים