בתשובה לאח של אייל, 16/06/05 0:30
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 308953
א. ראשית, הציטוט הוא העתקה מתגובה 308787 ואולי התכוונת תנאי הכרחי אבל לא מספיק. שנית, התיאור שלך את המתודולוגיה המדעית אינו נכון (ממתי אפשר להוכיח משהו באמצעות ניסוי ללא היפותזות חיצוניות שמספקת תיאוריה רחבה?), אבל נעזוב את זה.

ב. סביר שהתחושות שלך משפיעות בכל מיני אופנים על התגובות שלך. אבל זה לא אומר שלא יכולות להיות לך אותן תגובות ללא תחושות כאלו (למשל, רובוט שהוכנס לו לוג תגובות מתאים). ראה את ההצעה של עוזי.

חוץ מזה, אני לא נוקט בדמגוגיה, אני לא מנסה לטשטש את המתודולוגיה המדעית וכדאי לך לקרוא דברים אחרים מויקיפדיה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 308963
א. סליחה. התעצבנתי שלא בצדק בעניין הציטוט. אבל הפעם אתה מייחס לי דבר שאני די בטוח שלא אמרתי‏1. כל מה שאמרתיזה שהטענה "הרגשה או תחושה היא תמיד סובייקטיבית, והיא זאת שמהווה את הבסיס להוכחה" היא דמגוגית. היא דמגוגית כי משתמע ממנה שהוכחה מדעית היא דבר סובייקטיבי המתבסס בעיקר על הרגשה או תחושה.

ב. חזרנו אחורה. אתה מניח את המבוקש. אתה אומר שלרובוט עם הלוג יש תגובות בלי תחושות. על סמך זה אתה פוסל את המבחן. איך קובעים לרובוט *באמת* אין תחושות?
- ההצעה שלי היא להשתמש במבחן ‏2. רק שאתה לא מסכים, כי הרובוט עובר אותו.
- יש את ההיסק של עוזי. ההיסק אומר *אני לא יודע הרבה על קוואליה, ובגלל זה אני מניח שלרובוט אין קוואליה*‏3. אז מה עשית פה? *הנחת* שלרובוט אין קוואליה, ועל סמך זה אתה פוסל מבחן ש*קובע* שלרובוט יש קוואליה. יופי נחמה.

----

1 לא אמרתי "אפשר להוכיח משהו באמצעות ניסוי וללא היפותיזות חיצוניות שמספקות תאוריה רחבה"
2 אני חוזר ואומר *איזשהו* מבחן. מבחן כרצונך. בכלל לא חייב להיות בוחן פסיכולוגי. האם אתה טוען שאין כזה מבחן?
3 הפעם לא ציטוט. ניסוח חופשי.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 308965
''היא דמגוגית כי משתמע ממנה שהוכחה מדעית היא דבר סובייקטיבי המתבסס בעיקר על הרגשה או תחושה.''
דמגוגיה איננה עניין של השתמעות אלא של מבנה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 308967
מה שאמרת עכשיו היה דמגוגיה.

סתם. קטעים איתך.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 308969
א. טוב, בוא לא ניכנס עכשיו לדיונים בפילו' של המדע. הוכחה מדעית היא בוודאי לא דבר סובייקטיבי. אבל לדעתי דברים קיימים גם אם אתה לא יכול להוכיח אותם מדעית.

ב. אני לא מסכים למבחן.
1. כי הרובוט *הזה* (שאנחנו יודעים שכולה הכנסת אליו לוג) עובר אותו. כדי להמחיש מדוע זאת בעיה, בוא נציע ניסוי אחר: אנחנו ננהל שיחה טלפונית שתוקלט, ובסיומה אתה תהופנט והשיחה תימחק מהזיכרון שלך. עכשיו ניתן לך לחזור על השיחה עם ההקלטה. אתה תשוכנע שדיברת איתי. האם זה אומר שהתהליכים במוח שלי זהים לתהליכים של מכשיר הקלטה?
2. כי אין לנו היום אפשרות לבצע ניסוי ולבדוק את קיומה של קוואליה "מבחוץ". כאן נכנס הטיעון של עוזי: יש עניין של סבירויות (וככה המדע *באמת* עובד. תוך בחינת סבירויות ושקילת אלטרנטיבות).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309020
ב1: יפה. חסכת לי תגובה ארוכה בה אני מסביר איך שאחד הבעיות עם מדע ניסיוני זה שהשיטה המדעית מתקשה לעיתים להתמודד עם הונאות, בעיקר כאשר הנסיין לא יודע שמנסים להונות אותו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309021
ב1: יפה. חסכת לי תגובה ארוכה בה אני מסביר איך שאחת הבעיות עם מדע ניסיוני היא שהשיטה המדעית מתקשה לעיתים להתמודד עם הונאות, בעיקר כאשר הנסיין לא יודע שמנסים להונות אותו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309022
אחת הדרכים היא ע''י חזרה על הניסוי (ועל שליחת ההודעה).
מצא את ההבדלים. 309057
אתה אשם.
מיד לאחר שלחצתי <אשר>, ולפני שהמסך נעלם, ראיתי שהתבלבלתי בזכר-נקבה. בהתחלה אמרתי לעצמי- אוי, שכ"ג יוסיף עוד נקודות שחורות בפנקס שלו, אבל אז, כאשר המסך לא נעלם, אמרתי לעצמי שעוד יש לי הזדמנות לגאולה. עשיתי מה שעשיתי, וקרה מה שקרה.
מצא את ההבדלים. 309059
זה קרה לי מייד אחריך עם ''עושי'' במקום ''עוזי'', כך שכנראה נענשתי בידי שמיים.

(אשתדל להפסיק להציק בענייני לשון. אני מודע לכך שזה הופך אותי לנודניק מעצבן, או, נכון יותר, חושף לעין כל את תכונות הנודניק המעצבן שבי).
לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית 309060
ראיתי. דווקא התחלתי לפרש את התגובה שלך כאילו שאתה מדבר בשם הרובוט שעוזי עשה ולכן קראת לו עושי.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309032
אני חושב שזה עניין עקרוני יותר ממניעת הונאות. השאלה היא אם אנחנו מזהים תופעות עם קריטריונים אופרטיביים שקבענו ותו-לא, או שאנחנו מוכנים לפעמים להניח לעולם להשפיע על ההגדרות שלנו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309058
אני רוצה לקוות שאילו כתבתי את התגובה הארוכה שחסכת לי זה מה שהייתי אומר ( אבל אולי אם מילים אחרות).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309111
חבל שוויתרת. כי אני לא הצלחתי לנסח את הבעיה העקרונית לשביעות רצוני.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309172
ב.1. זה בדיוק הבעיה שלך. אף אחד לא טוען שהתהליכים במוח שלך זהים להתהליכים במוח של הרובוט או לתהליכים של מכשיר ההקלטה. מי שמניח פה הנחה שרירותית היא אתה. אתה טוען יש איזשהי "בעלות" של מוח אנושי על קוואליה. וכל מי שאין לו מוח אנושי אין לו קוואליה. אבל ההגדרה של קוואליה לא אומרת "תהליך שקורה רק במוח של יונק". ההגדרה של קוואליה אומרת "תחושה סובייקטיבית".

אתה פוסל את תוצאות הניסוי, רק בגלל שהן סותרות את ההיפותיזה המדעית "קווואליה יש רק לבני אדם". אם תוותר על ההיפותיזה הזו (בתור משחק מחשבתי בלבד, אני יודע שבעיניך זה לא סביר) אז תראה שהמבחן מראה שיש קוואליה לרובוטים... וזהו. הוא לא מראה שהרובוטים הם "אנושיים" או שהם חושבים בדיוק כמוך.

אני אסביר לך ע"י משל. פעם "תנועה עצמית" זאת היתה תכונה מיוחדת שיוחסה לחיים. רק בעלי חיים יכולים לנוע בכוחות עצמם. לא בדיוק הבינו את התכונה הזו, אבל אמרו שמכיוון שידוע לנו שרק בעלי חיים נעים בכוחות עצמם, סביר להניח שזאת תכונה של חומר אורגני, ולא יכולה להיות של חומר לא אורגני.

[משלב זה, זה כבר סיפור בדיוני] יום אחד למישהו היה רעיון לעשות ניסוי שבודק האם משהו נע בכוחות עצמו. היה לו גם רעיון איך לבנות מכונה שנעה בכוחות עצמה. באה ועדה מדעית ואמרה לו: זה הרי שטות! המבחן פסול מכיוון שמכונה יכולה לעבור אותו. והרי כולם יודעים שמכונה היא לא חיה. האם אתה טוען שהמכונה חיה? זה מגוחך!
המדען: המבחן לא בודק אם המכונה חיה. המבחן בסה"כ בודק האם המכונה נעה בכוחות עצמה. אולי אפשר לפתור את הסתירה אם נבטל את ההנחה ש"תנועה עצמית" היא תכונה אורגנית?
הועדה: שטויות! הרי סביר להניח שתנועה עצמית היא תכונה אורגנית. ככה המדע עובד!
המדען: כן, אבל הנה ביצעתי ניסוי שסותר את ההנחה הזו: יש גורם לא אורגני שנע בכוחות עצמו!
הועדה: כן אבל הניסוי שלך היה פסול. הניסוי סותר את הידע המדעי ולכן התוצאות שלו פסולות ובטלות.
המדען: אבל...
הועדה: אין אבל. 60 שניות היית עם אפוד עליך מוכן לתנועה. זוז!

-----

בוא נקנח בכמה עקרונות מתחום הפילוסופיה של המדע:

1. יכולת הפרכה - קרל פופר אמר: כדי שקביעה תהיה מדעית או מועילה, צריכה להיות יכולת להפריך אותה. למשל, אם אין שום דרך לבדוק את התיזה "ליצור יש קוואליה", אז היא לא קביעה מדעית.
2. התער של אוקאם - יש להעדיף הסבר פשוט על הסבר מסובך, גם אם לא ידוע מי מהם נכון. ניוטון ניסח את זה ככה: "אין להודות בקיומן של יותר סיבות לתופעות טבעיות מאשר אלו שהוכחו כנכונות ומספיקות להסברת התופעות".

אז שים לב, יש כמה סיבות לפסול את ההנחה שלך "קוואליה יכולה להיות רק אצל בני אדם":
1. אם קוואליה היא משהו מדעי אז חייב להיות ניסוי שבודק אותה (ראה עקרון 1!!) ואז קיים רובוט שעובר את הניסוי (כפי שהראתי) ואז ההנחה שלך פשוט לא מתאימה לתוצאות של הניסוי!
2. מה נראה בעיניך הסבר יותר פשוט (בהנתן ששניהם טובים):
א. קוואליה זה דבר מסתורי שיש רק לבני אדם. ניסויים שבודקים קוואליה הם לא לגיטימיים אם רובוטים מצליחים לעבור אותם.
ב. קוואליה יש למי שמפגין התנהגות המעידה על קיום תחושות.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309188
אבל יונתן לא אומר שקוואליה היא מושג מדעי.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309210
אם כך, יש לי הוכחה אחרת שיש קוואליה לרובוטים:

אני רובוט ספונטני ורגיש
יש לי קוואליה כמו לכל איש.

וכידוע, כל מה שחרוז, הוא נכון :-)
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309244
מסיביר עד אוסטרליה
קרוב לודאי
שלרובוט אין קוואליה
ואתה סתם רמאי.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309255
אני לא אהוד מנור,
בחריזה יש לי חור.
אני לא שוטה הכפר,
עולמי הוא עולם צר.

אבל אני שר, מהלב, מהלב, מהלב. :-)
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309218
אני ליצן. האם נבחתי על העץ הלא נכון?
אם שיכנעתי את יהונתן שקוואליה זה מושג לא מדעי, זה כבר הישג. זה אומר שהויכוח על קוואליה למחשבים הוא באמת שקול לויכוח האם רובוטים מגיעים לגן עדן. בוא נסכים שכאשר נגיע לגן עדן נראה אם יש שם רובוטים, ואז באמת נוכל לדעת אם יש או אין להם קוואליה :-).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309219
איך תבדוק את זה בגן עדן? לא מאפשרים שם כניסה לרובוטים עם רובי קווארקים היפר-פוזיטרוניים?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309223
סליחה. זה שקוואליה *עדיין* לא מושג מדעי, לא מעמיד אותו באותו מעמד עם גן העדן. אנו *עדיין* לא יודעים איך לעשות את הניסוי. אז מה. אם מלכתחילה נניח שהקוואליה קיימת רק במובן שגן העדן קיים, לעולם גם לא נוכל להפוך אותם למושג מדעי.

דווקא המשל שנתת הוא לרעתך. אתה במעמד שטוען שהכל עורבא פרח בשם מה שהגדרנו ויודעים היום. יונתן אומר שיש דבר כזה, *למרות* שזה בניגוד לכל מיני פרדיגמות.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309250
שוב מוציאים את דברי מהקשרם? דווקא לדעתי קוואליה כן קיימת, וזה מושג מדעי שאפשר לבדוק אותו כבר כיום ‏1.

אבל אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה:
1. אם היא מושג מדעי, יש ניסוי שבודק אותה. ואז יש רובוטים שיעברו את הניסוי, על אפינו ועל חמתנו.
2. אם טוענים שקוואליה זה דבר מסתורי, שלעולם אי אפשר יהיה לבדוק אותו, אז הוא במעמד של גן עדן.
3. אם אומרים שאולי בעתיד יהיה אפשר לבדוק קוואליה, אז דינה כדין טיסה גבוהה ממהירות האור. מד"ב. מצד שני, חייבים לקבל את זה שברגע שאפשר יהיה לבדוק קוואליה, יהיה אפשר לבנות רובוטים שיעברו את מבחן הקוואליה.

יש מבין?

1 וזה בגלל שההגדרה של קוואליה היא "תחושה סובייקטיבית". נשמע לא מסובך לבנות מבחן פסיכולוגי שבודק בדיוק את זה. ההגדרה היא איננה "משהו מסתורי שיש אותו רק לבני אדם אבל קשה מאד לבדוק".
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309253
מה הבעיה ברובוטים שעוברים את מבחן הקוואליה? זה לא אומר שיש להם קוואליה, זו אומר שהמבחן שלנו לא מושלם ומספק תנאי הכרחי אך לא מספיק לקיום קוואליה. זה לא כל כך נורא לדעתי, כי אני לא מכיר מבחן אמפירי אחד שמספק תנאי הכרחי ומספיק למשהו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309259
קרא את תגובה 308806. הרובוט יוציא ציון קוואליה טוב לפחות כמו של כל אדם אחר. ואת זה, על כל סט אפשרי של מבחנים.
האם אחרי זה, אתה עדיין טוען שלבנאדם יש קוואליה ולרובוט אין? אולי המבחן לא מספק אותך. אבל ברגע שהמבחנ(ים) יספקו אותך, אי אפשר להתכחש לעובדה שמי שעבר את המבחן, יש לו קוואליה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309269
המבחנים אף פעם לא יספקו אותי, כאמור. לכל היותר הם ישכנעו אותי שלמשהו אין קוואליה, או שלמשהו יש בסבירות גבוהה קוואליה, אבל אף פעם לא יעזרו לי להגיד בנחרצות על משהו "הוא עבר את המבחן, אז יש לו קוואליה", כמו שלא משנה איזה מבחנים תציע לי, אני אף פעם לא אשתכנע שקיימים אטומים.

אגב, אני לא בטוח שאי אפשר להחריף את המבחנים ולדרוש ממי שעובר את המבחן שיעבור "מחיקת זכרון" בעצמו, יענה לשאלות שמיוצרות בצורה רנדומלית וכו', כך שאם אתה מסוגל לעבור כל מבחן שהומצא עד עכשיו תוכל לעבור את המבחן הבא שיציבו מולך. (בגישה מתמטית יותר: כל רובוט שאתה מציע מסוגל לעבור מספר סופי של מבחנים, אבל אם ניתן להמציא מבחן אינסופי של מבחנים, לכל רובוט יהיה מבחן שבו הוא נכשל).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309275
אין לי בעיה שהמבחנים לא ישכנעו אותך ב 100%. כל מה שאני רוצה הוא שתכיר בכך שהסבירות שלרובוט יש קוואליה היא גבוהה לפחות כמו של כל אדם אחר. זה כמובן אם אתה מדען שעובד עם הוכחות ולא מסתפק באמירה חסרת הבסיס רק-מי-שדומה-לי-יש-לו-קוואליה.

הסיפור של להמציא מספר אינסופי של מבחנים, הוא סתם התחמקות מהבעיה. זה אומר שכדי לבדוק אם למישהו יש קוואליה צריך אינסוף זמן, וצריך לעבד אינסוף מידע. גם לבן אנוש אין קוואליה עפ"י קריטריון זה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309279
אני לא חושב שהסבירות תהיה גבוהה לפחות כמו של אדם אחר, אבל זה בגלל הטיעון שהבאתי אחר כך שאליו אתה מתייחס בשורה השנייה, אז נעבור לשם.

אני לא מסכים ש"להמציא מספר אינסופי של מבחנים זה סתם התחמקות מהבעיה". אני בכלל לא דורש להמציא אינסוף מבחנים, אלא מציין את העובדה (הסבירה) שיש מספר אינסופי של מבחנים. אם קיבלנו את העובדה הזו, בוא ניקח רובוט שהונדס לפי השיטות שלך. הוא יודע לטפל רק במספר סופי של מבחנים. עכשיו אין בעיה לבוא ולהמציא עוד מבחן *אחד* (ואת זה עושים בזמן סופי ועם עיבוד של מידע סופי) שבו הרובוט נופל. לעומת זאת, בן אדם כנראה לא ייפול באף מבחן שתביא לו מתוך אינסוף המבחנים (תחת ההנחה שאני מניח שאתה מקבל, לפיה לאדם יש קוואליה).

כמובן, תוכל "לתקן" את הרובוט כדי שיתמודד גם עם המבחן החדש שהמצאתי, אבל אז אני אביא לו עוד מבחן, וכו' וכו' וכו', ויותר חמור - אם "תיקנת" את הרובוט זה כבר לא אותו רובוט אלא מישהו חדש. ההבדל בין הרובוט לאדם ברור במקרה הזה: לכל רובוט ניתן למצוא מבחן שבו הוא ייכשל, ואילו לאדם לא. אם אתה מסכים איתי שכישלון במבחן פירושו, באופן חד משמעי, שאין לנבחן קוואליה, מזה נובע שלרובוט אין קוואליה, ואנחנו עדיין מרוצים מהמבחנים שלנו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309288
מצויין.

יש לי הוכחה למה אין סדרה אינסופית כזו של מבחנים. בנאדם לא יכול לעבור מבחן אם לוקח יותר מדי זמן לקרוא את השאלה. צריך להיות איזשהו חסם על אורך המבחן. למשל רק מבחנים שאפשר לענות עליהם בפחות מ 1000 שנה‏1. מבחנים כאלו חסומים בכמות המשפטים השונים שאפשר להגיד (או לקרוא?) ב 1000 שנה. כמות עצומה, אבל סופית.
אתה יכול להגיד: רגע. זה לא הוגן. אם הבנאדם היה חי 10000 שנה, אז הוא היה עובר את המבחן. אבל אז הייתי בוחר חסם של 20000 שנה. בקיצור, רק אם האדם היה חי אינסוף שנים, אז היתה קיימת סדרה אינסופית כזו של מבחנים.

אבל, אם אתה מרשה לאדם לחיות אינסוף שנים, אני מרשה לזכרון של המחשב שלי להיות אינסופי (למעשה, במכונת טיורינג אורך הסרט הוא כבר אינסופי.). כך, שאם אתה מרשה לבנאדם לחיות אינסוף שנים, ולענות על אינסוף מבחנים, אז אני מרשה לרובוט שלי להקליט את אינסוף המבחנים במשך אינסוף הזמן הזה. ואחרי שהזמן האינסופי הזה יחלוף, הרובוט ידע לפתור את אינסוף המבחנים שלך.

----

1 לדוגמא, היית יכול להביא את סדרת המבחנים הבאה: האם אתה אוהב את המספר 7? ואת 7.7? ואת 7.77? ...
אבל מתישהו בסדרה הזו תהיה שאלה כ"כ ארוכה, שהאדם ימות לפני שהוא יספיק לענות עליה. מה שאי אפשר להגיד על הרובוט.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309296
אני לא ממש מבין מה עשית כאן.

בוא נניח שיש לנו מבחן שלוקח מיליארד שנה לענות עליו. אם ניתן אותו לבן אדם הוא ימות לפני שייגמר המבחן. האם זה אומר שלאדם אין קוואליה? בוודאי שלא. זה אומר שלא הספקנו לבדוק את האדם הזה במבחן המסויים הזה. המבחן עצמו מצויין - אחרי שמסיימים אותו, הוא אומר בודאות שלנבדק אין קוואליה אם אין לו (על זה שאי אפשר להגיד בודאות שיש למישהו קוואליה הסכמנו, לא?). זה שבני אדם לא מספיקים לגמור אותו לא אומר שהמבחן לא יכול לעבוד.

למעשה, נראה לי שעכשיו סיבכת את הרובוט שלך עוד יותר: אם אני ממציא מבחן קוואליה (אחד ויחיד!) שאדם לא יכול לסיים לענות עליו כי הוא מת לפני שהמבחן נגמר, מאיפה הרובוט (בן האלמוות?) שלך ימצא את התשובות שהוא רוצה כדי לענות כמו שצריך על המבחן? ואם הוא לא זקוק לתשובות של בני אדם אלא רק לקלט שהמבחן מצפה לקבל, מה עירבת כאן את בני האדם בכלל? אנחנו עוסקים במבחני קוואליה לרובוטים, לא לבני אדם. הסכמנו שיש לבני אדם קוואליה.

(ובכלל, נראה לי שקצת נסחפנו עם הפלפול המתמטי הזה).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309306
וכאן הטעות שלך. ב-ר-ו-ר שאתה לא יכול להשתמש במבחן שבן אדם לא מסוגל לעבור. אחרת, המבחן הוא לא הוגן. בדיוק בגלל זה דרשתי (במט ב 5 מסעים) שהמבחנים יהיו עקביים.

אתה מניח א-פריורית שלבני אדם יש קוואליה. ולעומת זאת אתה פוסל את כל הרובוטים על סמך מבחן שבני האדם מקבלים ממנו פטור. לא המהלך המבריק של השנה. יותר מזה. המבחן שלך לא העביר אפילו גורם אחד שאתה *מניח* שיש לו קוואליה. בכל זאת אתה דבק גם בכך שהמבחן תקין, וגם בכך שאלו שקיבלו פטור ממנו בכל זאת יש להם קוואליה.

יודע מה. איגוד הרובוטים מתנגד קטגורית לכך שרובוטים יצטרכו לעמוד במבחן שבנאדם אינו צריך לעמוד בו. אם המבחנים (או מבחן בודד) נמשך יותר מ 80 שנה, הרובוט שורף את עצמו‏1.

אני חוזר על הטענה המקורית: בכל אוסף מבחנים שבו אדם הוציא ציון ‏2 , הרובוט יוציא ציון שווה או גבוה יותר. לכן, לרובוט יש קוואליה לפחות-באותה-מידה של האדם.

---

1 למעשה, כדי לחקות התנהגות אנושית הרובוט צריך להפסיק להתנהג בהגיון אחרי כל מבחן שנמשך יותר מ 3 שעות.
2 אין פטורים, אין ערעורים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309310
אוקיי, אני מקבל את הטיעון שלך כאן: הרובוט צריך להתמודד רק עם מבחנים שהאדם עובר בהצלחה. חשבתי ששנינו מקבלים בתור הנחת יסוד את זה שלבני אדם יש קוואליה, אבל אם לא, לא נורא.

השאלה המעניינת, אם כך, היא האם באמת קיים רק מספר סופי של מבחנים שזמן הביצוע שלהם חסום. זו שאלה שנראה לי שאי אפשר לענות לה בלי להיגרר לדיון ארוך ומסובך הרבה יותר (מה עם מבחן שבו מראים לנבדק מספר אי רציונלי אקראי? מה עם מבחן שבו מאירים על הנבדק בקרן אור בעלת אורך גל אקראי?)

עוד שאלה מעניינת, אם כי יותר תיאורטית, היא מה קורה אם מסירים את מגבלות הזמן. כלומר, כולנו בני אלמוות ומסוגלים לענות על כל מבחן *סופי*. במקרה הזה אני לא חושב שהטיעון שלך מלפני שתי הודעות תופס. הרובוט לא יוכל ללמוד אינסוף מבחנים כי לעולם לא יגמור ללמוד אותם - אי אפשר להגיד "אחרי זמן אינסופי הוא יגמור ללמוד" כי אין לזה משמעות של ממש - אתה לא יכול להצביע על נקודת זמן כלשהי בעתיד שבה הוא יגמור ללמוד. טיעון של זכרון אינסופי הוא כבר יותר מעניין - אם אתה מניח שהרובוט שלך יכול לזכור כל תשובה לכל שאלה בכל מבחן. אבל על רובוט כזה אני כבר לא רואה שום סיבה לומר שאין לו קוואליה, אז אין לנו ויכוח (אם כי לך וליהונתן כנראה יהיה).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309313
למספר אי רציונאלי אקראי, יש בממוצע אינסוף ספרות, ויקח אינסוף זמן לנבחן לקרוא אותו. מעבר לכך, בגלל המגבלה של אי הוודאות אין שום תכונה פיזית של היקום (לא אורך גל, ולא מידת נעליים) שיכולה לייצר מספר כזה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309314
כן, שיערתי שתגיד משהו כזה, אבל מה עם השאר? האם אין אינסוף ספקטרומים שונים של האור שאפשר להראות לנבחנים, למשל? ומה עם החלק השני (במקרה של האלמוות), שהוא מעניין יותר? אם הפתרון היחיד שאתה יכול לתת הוא "בגלל שבני אדם מתפגרים אי אפשר להראות שלהם יש קוואליה אבל לרובוט שהוא רמאות אין", זה די חבל.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309333
לא. לא ידועה שום דרך לייצר כמות מידע אינסופית. למעשה, גם אם חייזר נותן לנו במתנה קופסא שחורה שמחזירה את הספרות של מספר אי-רציונלי - אז אין לנו דרך לבדוק בזמן סופי שהיא באמת עובדת, שבאמת יש שם כמות אינסופית של ספרות אחרי הנקודה. הדרך היחידה היא להשתמש בקופסא שחורה אחרת, מתוצרת אותו חייזר. אני מקווה שהבהרתי לך שזו לא סתם בעיה של למצוא את התכונה הנכונה. זה תכונה אלמנטרית של מידע אינסופי.

לגבי האלמוות, הטענה שלי "רובוט מסוגל לעבור כל מבחן שבנאדם עובר" היא עדיין נכונה. הבעיה שלך היא שאתה מניח באופן אפריורי שלבנאדם יש קוואליה, ולכן אתה נותן לו פטור ממבחנים. למעשה, פטור מאינסוף מבחנים וזה מאד מרגיז את איגוד הרובוטים.
בכל זמן סופי (ואתה מקבל את זה שאי אפשר להגיד "אחרי זמן אינסופי". מצויין) הבנאדם עבר כמות סופית של מבחנים. אז אם אחרי זמן t האדם עבר X מבחנים, הרובוט יהיה מסוגל לעבור את אותו X מבחנים אחרי 2t (כי ב t הראשון הוא רק מקליט).
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309345
בוא נעזוב את השאלה אם אפשר לייצר אינסוף מבחנים חסומים בזמן או לא, ונתמקד באלמוות.

בוא גם לא נניח שלבן אדם יש קוואליה אוטומטית, אבל כן נניח הנחה שהיא לכאורה חלשה יותר: כל אדם עובר כל מבחן קוואליה שנותנים לו. מקובל?

עכשיו אנחנו נחלקים בגישות השונות שלנו. אני אומר דבר כזה: האדם, בשל התכונה המיוחדת שלו שהנחנו למעלה, יעבור כל מבחן קוואליה שיתנו לו. לעומת זאת הרובוט שלך, מכיוון שהוא למד רק על מספר סופי של מבחנים, לא יהיה מסוגל לעבור כל מבחן קוואליה שיתנו לו.

אני מניח שאתה מסכים איתי שאם ניקח עכשיו הן את הרובוט והן את האדם, נושיב אותם בחדר וניתן להם מבחן שאף אחד לא ראה עד היום, הרובוט ייכשל והאדם יעבור אותו.

אתה מנסה לפתור את זה עם שיטת "הרובוט הלומד" שלך. אני טוען שזה לא פותר, אם כי אולי זה עניין של פרשנות. למה זה לא פותר? כי אנחנו לא בודקים פוטנציאל לקיום קוואליה, אלא קיום קוואליה. אם ביצור X יש קוואליה, פירוש הדבר הוא שכרגע, לא משנה איזה מבחן ניתן לו, הוא יעבור אותו, ובלי ללמוד את התשובות מראש (כמובן, עד לרגע הזה הוא יכל ללמוד מה שרצה). בניסוח מעט שונה: נניח שיש לנו כרגע רובוט X שאנחנו רוצים לבדוק אם יש לו קוואליה. מכיוון שקיים מבחן כלשהו שהוא ייכשל בו, אין לו קוואליה. אם הוא ילמד את התשובות למבחן הזה הוא לא יהיה יותר רובוט X אלא רובוט Y. גם עבור רובוט Y יש מבחן שיכשיל אותו, וכו' וכו'.

כאן הרובוט נבדל מהאדם. האם זה מוכיח שלאדם יש קוואליה? לא. האם זה מוכיח שיש הבדל כלשהו בין האדם לרובוט? כן.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309353
לשנות את הקריטריונים של הניסוי תוך כדי ניסוי זה רמאות. המבחנים חייבים להיות מוגדרים מראש, ואני חייב להקליט אנשים עוברים אותם כדי שאני אהיה מסוגל לבנות את הרובוט.

אני לא מבין את הפרשנות שלך. אתה לא תציע שבנאדם יעבור את מבחן הקוואליה כשהוא ביצית מופרית. יתרה מכך - אם אני אאסור עליך לשים את התינוק הזה בחברה של אנשים אחרים (כדי שהקוואליה שלו לא תהיה, ח"ח, חיקוי של אנשים אחרים) אתה תגיד לי - באנה באנה, הגזמת. אין משחק.

אם מחר יבוא חייזר, שהדרך שלו להתרבות היא פשוט שכפול מלא, כולל של המוח, על כל המידע שיש בתוכו והקוואליה שיש שם, האם תפסול את זה? אם מחרתיים יבוא חייזר שהוא טפיל בסגנון סטארגייט - חי רק בתוך פונדקאי אנושי ושולט על המוח שלו - האם תסכים לבדוק אותו רק מחוץ לפונדקאי, כדי שחס וחלילה לא ישתמש בקוואליה של בן האנוש?

משום מה, לרובוט ההיפותטי‏1 המסכן שלי אתה לא מרשה להתבגר. אם אני מצרף את זה לכך שבעבר התייחסת אליו באופן לא הוגן, ואפילו דרשת ממנו לעשות אינסוף מבחנים קשים! - אני מקבל את הרושם שאתה לא מחבב אותו במיוחד. אותך להסתדרות הרובוטים.

לא נראה לי לגיטימי. הגדרת הקוואליה לא מציבה שום תנאי על הדרך שבה התפתחת, התבגרת, והגעת למצוות. אם אתה פוסל יצורים שחייבים לגדול במעבדת קוואליה, למה אתה לא פוסל יצורים שחייבים לשחק במשך שנים עם בעלי קוואליה אחרים?

----

1 אף אחד לא חושב לבנות אותו ברצינות. הוא רק נועד להדגים שקוואליה זה לא דבר מסתורי.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309412
מי משנה את הקריטריונים של הניסוי? אני נותן עוד ניסויים. מה ה"רמאות" כאן? נראה לי שאתה, בדוגמטיות שאתה מייחס לצד השני, אומר "רמאות" על כל דבר שבגללו הרובוט ייכשל במבחן. אין שום סיבה ש*כל* המבחנים יהיו מוקלטים מראש (וכאמור, אם יש אינסוף מבחנים, זה גם לא אפשרי).

בקשר ל"איסור על התפתחות", נראה לי שפספסת מה שניסיתי להגיד (והוא שלא משנה כמה תיתן לרובוט להתפתח, הוא אף פעם לא יעבור את המבחנים כמו שאדם עובר), אבל לא משנה, אני אפסיק כאן, כי לא נראה לי שנתקדם יותר, והויכוח נהיה טכני נטו.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309430
צ'מע. לא התכוונתי להעליב אותך. רק ציינתי שהדרישה שלך שהרובוט יעבור את המבחנים מבלי שאנשים יעברו אותם היא דרישה שרירותית. היא בסה"כ נועדה להוציא את הרובוט מהמשחק. לא באמת מעניין אותה אם יש לרובוט קוואליה.

נמחיש את זה ע"י סיפור. לאוניברסיטה שמרנית יש קריטריון כניסה שדורש ציון עובר בבוחן ספורט. מאז ומעולם, רק גברים עמדו בקריטריון והתקבלו לאוניברסיטה. פתאום מגלים שיש נשים שעומדות בקריטריון הזה. האוניברסיטה לא רוצה נשים. אז היא מחמירה קצת את הקריטריון. כדי שנשים לא יעמדו בו. אבל אחרי שכמה גברים עברו את הקריטריון, פתאום גם נשים עברו את הקריטריון (למשל, ע"י חיקוי שיטות האימון של הגברים). האוניברסיטה מגיעה למסקנה שלא משנה כמה שיחמירו את הקריטריון, בסוף הנשים הערמומיות ידעו לעבור גם אותו.

ואז בא למישהו הרעיון המבריק שבעצם נשים הן לא באמת עומדות בקריטריונים, כי הן תמיד עושות את זה רק אחרי שגבר עמד בקריטריון. לכן, כל פעם שתגיע אישה לאוניברסיטה, אז נחמיר את הקריטריון בצורה כזו שאף גבר עדיין לא עמד בו. ברגע שגבר יעמוד בקריטריון הזה, אז כבר אי אפשר להשתמש בו יותר בשביל לבדוק נשים. האם זה נשמע סביר? הוגן? לא.

לא טענתי שהרובוט הוא אנושי או שהוא עובר את המבחן כמו אנשים, או שהמוח האנושי הוא בעצם מכשיר הקלטה. ברור לחלוטין שהרובוט עושה פה חיקוי של אדם, ותהליכי המחשבה אפילו לא מזכירים תהליכים של אדם. ברור גם שהרובוט הוא לא מקורי, ושהוא תמיד יהיה שני לעבור את המבחנים.

אלא מה? זאת לא השאלה. אנחנו לא בודקים מקוריות או אנושיות או את כל הדברים האלו. אנחנו בודקים רק דבר אחד - האם יש לרובוט קוואליה. אם זו השאלה, אז חייבים להודות ש - כן, יש לו קוואליה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309444
תגובה 309442 יותר טובה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309349
איזה מין מבחן קוואליה אתה רוצה לעשות עם מספרים אי רציונליים או ספקטרומים של אור?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309411
לא יודע. כרגע אין לי מושג איך עושים אפילו מבחן קוואליה אחד ויחיד. זו הבעיה בדיונים תיאורטיים. אני רק מנסה להצדיק את ההנחה שהגיוני שיהיו אינסוף מבחני קוואליה בזמן חסום, ושזה יושג על ידי שינוי של פרמטרים התחלתיים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309416
אני לא מבינה למה צריך אינסוף מבחנים. לדעתי מספיק לייצר מבחן שנבדק על מחשבים לפני שהוא נבדק על בני אדם. וכיוון שהמחשבים שייבדקו (יש להניח) לא יעברו אותו, אז המחשבים הבאים שייוצרו כבר יצטרכו לעבור בחינה אחרת - בדיוק כמו תלמיד שנתפס בהעתקה ואם נותנים לו ''הזדמנות שנייה'' - זה ודאי לא יהיה עם אותן שאלות. אחרת ברור שהוא לא עבר את הבחינה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309442
לא טענתי אפילו לשניה שהמחשב הוא מחשב ישר. הוא רמאי, מעתיקן, הוא לא יעבור אף אוניברסיטה, ואפילו לא כיתה ג'. אין לרובוט יומרה להיות מקורי או לעבור מבחן שאיש לא ראה. ‏1

זהו תרגיל מחשבתי. כל מה שהתרגיל אומר הוא שבהנתן אוסף מבחנים (סופי, לטובת גדי) מוגדר מראש, ובהנתן אנשים שעברו את המבחנים האלו, אני יכול לייצר רובוט שעובר את המבחנים באותו ציון. זהו תרגיל מחשבתי, זאת לא הצעה מעשית לאיך לבנות רובוט רגיש ואיך לבדוק אותו. ההצעה היא רחוקה מלהיות מעשית. היא אפילו דורשת למחוק את המוח של הבוחן!
למה עשיתי את התרגיל המחשבתי הזה? כדי להראות שתיאורטית אפשר לבנות רובוט שיש לו קוואליה. ואם ככה, קוואליה היא לא באמת משהו כ"כ מיוחד ומסתורי. אין הבדל מהותי בינה לבין למידה, או זיהוי שפה טבעית‏2.

---

1 בדיעבד, יכול להיות שהויכוח שלי עם גדי על תנאי הניסוי הוא מיותר לגמרי.
2 דברים שאולי קשים למימוש במחשב, אבל בהחלט סביר שמחשב מתישהו יעשה אותם טוב לפחות כמו בנאדם.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309450
האם זה תיאור נכון של הלך המחשבה שלך? אתה טוען "לנבחן יש קוואליה אם הוא עובר את הניסוי שבניתי". למה? "כי קוואליה צריכה להיות דבר מדיד". למה? "כי מה שלא מדיד לא קיים במובן ראוי לדיון".
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309457
קודם כל, מההגדרה דבר מדיד הוא דבר שקיים ניסוי שבודק אותו. זה לא איזה שהוא טיעון שלי. זאת פשוט ההגדרה.

לדעתי קוואליה היא דבר מדיד כי היא משפיעה על ההתנהגות בצורה ברורה מאד. אמרתי את זה כמה פעמים. לא אמרתי שהיא "צריכה להיות" דבר מדיד. קוואליה לא צריכה כלום. זאת תופעה. אבל כל מי שטוען אחרת - שקוואליה זה לא דבר מדיד - חייב להכיר בכך שמה שלא מדיד אינו ראוי לדיון מדעי ‏1.

----

1 אם כתבתי לא ראוי לדיון, אני מתנצל. טעיתי. התכוונתי לדיון מדעי. גם רוחות רפאים וגם גן עדן ראויים לדיון, למרות שהם מיסטיקות ולא דברים מדידים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309459
טוב. האם לדעתך יש עוד תחומים חוץ מ"מיסטיקות" ו"דברים מדידים"? למשל, האם יש "דברים שאנחנו עדיין לא יודעים איך למדוד אותם"? ומה על "דברים שקיימים אבל לא ניתנים למדידה מדעית"?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309463
- בוודאי שיש דברים שאנחנו עדיין לא יודעים איך למדוד אותם. אבל אם בעתיד הם יהיו ניתנים למדידה, אז יצטרכו להתייחס אליהם באופן מדעי. התייחסתי במפורש לאופציה שקוואליה היא דבר כזה. לא קראת מה שכתבתי?

- לגבי דברים שקיימים אבל לא ניתנים למדידה מדעית, אני לא כל כך מבין על איזה קריטריון קיום אתה מדבר. אז קדימה, שכנע אותי שיש דברים כאלו, ושיש להם קריטריון קיום שהופך אותם ליותר "אמיתיים" מרוחות רפאים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309469
אני לא מכיר קריטריון קיום חד-משמעי (בגלל זה אני מדבר על סבירות). אבל הכיוון הוא הפוך: פילו' של המדע עברו לדבר על סבירות (בכל מיני נוסחים) כי אין לנו דרך לאמת שום דבר מדעית. בעיית ההיפותזות החיצוניות, בעיית האינדוקציה ועוד שלל בעיות אינן מאפשרות להסיק מניסוי באופן ברור על אימות טענה.
באותו אופן, קריטריון התיחום הפופריאני נופל. אין קו גבול בין מדע ללא-מדע, ולכן הסבירות של ההיפותזות שלנו (בין אם מדובר על קיום אטומים, קיום כולסטרול, קיום קוואליה או קיום רוחות רפאים) נעשית ביחס למכלול הידע שלנו ולא ביחס לידע המדעי בלבד.

תתעדכן, אחי, תתעדכן.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309483
שוב פעם התחלנו? הכל זה אותו דבר, מדע ולא-מדע?
האם אתה זוכר את הציטוט הבא שלך: "ניסוי פורמלי שמהווה בדיקה ישירה שלו אל מול המציאות כבר לא ממש פופולרי (מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לאמת כלום).". האם אתה זוכר איך הדגמתי למה בעולם המדעי המעשי זה שטויות במיץ עגבניות?

אבל קדימה. הצלחת לעניין אותי. אתה אומר שאין הבדל עקרוני בין אטומים לבין קוואליה לבין רוחות רפאים. עניין של סבירות. אני מקבל את האמירה הזו לצורך הדיון. אז אולי תדגים לי (ולקוראים) את הסבירות של הדברים שציינת, על סמך מכלול הידע הקיים.

אני אתן לך שאלות מנחות:

1. האם קוואליה סבירה כמו קיום אטומים? פחות? הרבה פחות? ולפי מה קבעת את זה?
2. האם הסבירות של אובייקטים מדידים ושל אובייקטים לא מדידים, היא באותה ליגה? האם יש אובייקט לא מדיד אחד, שאפשר להגיד עליו שהוא סביר כמו העובדה שכדוה"א סובב סביב השמש (ולא להיפך)?
3. על פי איזה עקרון רציונאלי אתה קובע סבירות של דברים לא מדידים?
4. ולפי אותו עקרון, מה יותר סביר, קוואליה, או רוחות רפאים?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309491
לפחות עפ"י דקארט "אני חושב משמע אני קיים" מעניק לקוואליה הסתברות 1.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309496
איך אתה קובע אם דקארט צודק, והמטריאליסטים שאומרים שהנפש היא אשליה טועים? איזה קריטריון רציונאלי מאפשר לי להכריע מי צודק?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309499
מה זה משנה אם הנפש היא אשליה? אם היא אשליה, היא קיימת כאשליה, וזה כל מה שנדרש מהקוואליה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309527
לא הבנת. הם אומרים שאין דבר כזה נפש. יש אנשים שחושבים שיש להם נפש, כמו שיש אנשים שחושבים שחייזרים מדברים אליהם, וכמו שפעם אנשים חשבו שיש נחש גדול שמקיף את העולם.
הנחש, החייזרים והנפש נופלים מבחינתם בקטגוריה ''דברים שלא קיימים''.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310495
(אני לא בטוח שאני משבץ את התגובה הזו במקום אופטימלי בדיון; היה קצת קשה להשתלט על אלף התגובות בבת-אחת. התנצלותי לך ולקוראים האחרים.)

אני, יחד עם רוב המתדיינים איתך כאן, חושב שקוואליה, לפחות בינתיים, היא עניין בלתי מדיד, וקשה לי לדמיין איך היא יכולה להפוך לעניין מדיד (אם כי מי יודע). בפרט, תצטרך לעבוד מאוד קשה כדי לשכנע אותי (ואת רוב השאר, כך נדמה בינתיים) שאיזשהו מבחן התנהגותי יהיה נאות עבורה. בפרט (כפי שאמרתי בתגובה אחרת, אבל אולי היא מופיעה יותר למטה) כשאתה מראה שאפשר לבנות משהו שאינטואיטיבית אין לו קוואליה, ועובר את המבחן.

אם מדען או פילוסוף יאתגר אותי "הראה לי שיש קוואליה", בלי להתבלבל אשאל אותו שאלה אחרת: "האם *לך* יש קוואליה?". אם הוא יגיד "כן", אז אומר "יופי, עושה רושם שגם לכל שאר האנשים ששמעו על המושג יש. אפשר להמשיך הלאה". אם הוא יגיד "לא", או אפילו "לא יודע" (אחרי שהוא קרא את הערך בוויקיפדיה) אז אשאל "באמת? באמת-באמת-באמת? נשבע באמש'ך?". אם הוא יגיד "בחיי, נשבע לך, cross my heart and hope to die", אז אאלץ להפסיק איתו את הדיון, ורשמית להפרד כידידים (ובסתר לבי כנראה אחשוד ביושר האינטלקטואלי שלו). יותר מזה איני יכול, ואיני רואה דרך להתקדם יותר מזה. בינתיים עושה רושם שפחות-אי-יותר כולם עונים "כן".

עכשיו נשאלת השאלה האם במצב עניינים זה, אפשר לומר שהקוואליה היא מדעית; ואם לא, האם יש מקום לדבר עליה, או שצריך להשליך אותה לפח הזבל של המיסטיקה. אני מניח שבמובן חמור של "מדעי", היא אכן מחוץ לגבולו של המדע. אבל בתפיסה כל-כך מצומצת של המדע, אני לא חושב שאיזשהו מדען יסכים לצמצם את עולמו רק למה שהוא מדעי. המתמטיקה, למשל, היא לא מדעית, ואני לא חושב שמדענים ישושו לוותר עליה. אני לא אומר שקוואליה דומה למתמטיקה באיזשהו מובן, חוץ מזה שהיא משהו לא-ממש-מדעי שרוב המדענים יקבלו. יש למדענים "תחום דיון" מסוים, שכולל את כל מה שהוא מדע-ממש אבל עוד כמה דברים, ואני חושב שגבולותיו נקבעים על-ידי הגיון אינטואיטיבי משותף, שהזכרתי באותה תגובה אחרת. נכון שרוחות רפאים (ושאר מיני מיסטיקה) אינן חלק מהמדע, אבל לדעתי לא זו הסיבה האמיתית שמדענים אינם מקבלים אותן - אלא שתחת הידע המדעי הכולל שלנו זה פשוט לא הגיוני שהן קיימות. תשאל אותי, האם יש דברים אחרים שהם יותר כמו קוואליה (בניגוד למתמטיקה) ומדענים מקבלים? כנראה שלא. עושה רושם שהקוואליה היא נקודה סינוגלרית שכזו בידע האנושי. די מבאס אולי, אבל אני לא חושב שזה מצדיק לכפות עליה קריטריונים שזרים לה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309531
לא אמרתי ש"הכל זה אותו דבר, מדע ולא-מדע". רק שהתיחום ביניהם לא ברור. המשמעות של השימוש בקריטריון של סבירות היא שפעמים רבות ההבדל בין אובייקטים מדעיים ואובייקטים לא-מדעיים הוא עניין של אישוש (דהיינו, הבדל בדרגה ולא בסוג) או של שיקולים תיאורטיים שקשורים להבדלים באישוש.

לשאלותך:
1. לדעתי קיומה של קוואליה סביר יותר מקיום של אטומים. את הקוואליה אני מרגיש, על קיום האטומים אני מסיק מקיומה של תיאוריה. אפשר גם לטעון שהעניין הפוך: לאטומים יש תמיכה תיאורטית רחבה, בעוד שלקוואליה אין תמיכה תיאורטית בכלל. עניין של בחירה, אבל לדעתי, הקוואליה היא חוויה כל כך ראשונית שאין אפשרות להתכחש לה.

2. אני לא בטוח כיצד משווים אובייקטים מדידים ולא מדידים כשהם שייכים לסוגים שונים. למשל, חוקי הפיזיקה הם מדידים (נגיד, ורק במסגרת תיאוריה מקיפה על העולם), בעוד שחוקי הלוגיקה הבסיסיים אינם כאלה. בעיניי חוקי הלוגיקה סבירים יותר.

3. הצעתי כבר עיקרון רציונאלי: קיומם של הדברים צריך להתיישב עם מכלול הידע והאמונות שלנו, המדעי והלא-מדעי.

4. קוואליה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309534
1. על קיום האטומים אתה מסיק מניסויים אובייקטיביים. לא מקיומה של תאוריה. קיימת גם תאוריה שאין אטומים אלא שכל חומר מורכב מתערובת של 4 יסודות: אוויר, אש, מים ואדמה. איך יודעים מי יותר סבירה? אולי, הן סבירות באותה מידה? או שהן סבירות לפי מי שיותר פופולרית? או לפי מה שיותר מסתדר עם החושים שלנו?
לדעתי, אם יש תאוריות סותרות שיש להן תחזיות תצפיתיות שונות (כמו 2 התאוריות שנתתי), אז אפשר לבדוק מי יותר סבירה ע"י תצפית ‏1. מה דעתך? האם יש דרך להכריע בינהן מבלי תצפית? האם תאוריה שסותרת תצפיות יכולה להשאר סבירה?

2. חוקי הלוגיקה הם אקסיומות. לדעתך הם סבירים? יותר או פחות סבירים מחוקי לוגיקה חלופיים? מעניין. אבל - אני שמח בכך שאתה מכיר שאובייקטים מדידים ולא מדידים כן שייכים לסוגים שונים של דברים. קטגוריות שונות. לחיים.

3. רגע, רגע. אבל איך תכריע אם יש סתירה? איך תכריע אם פילוסוף אחד אומר יש קוואליה, והשני אומר אין קוואליה? אמרת בסעיף 1 "עניין של בחירה". האם זה אומר, שכל אחד מכריע אם יש או אין קוואליה לפי אמונתו, ואין באמת דרך אובייקטיבית לקבוע את זה?

יתרה מכך. תורה מדעית כמו אבולוציה לא מסתדרת טוב עם האמונה באלוהים, ותורת היחסות הפרטית ממש נוגדת את התחושות והחוויות שלנו. האם כשאנחנו קובעים את הסבירות של התורות האלו, עלינו לקחת בחשבון גם את האמונה באלוהים, וגם את התחושות שלנו שהזמן איננו יחסי אלא אחיד בכל מקום? לדעתי, הפתרון הוא שכאשר בודקים דברים בקטגוריה "מדידים", עלינו להתעלם מאמונות ששייכות לקטגוריה "לא מדידים". מה דעתך?

4. אם ההסבר שלך מסתמך אך ורק על האמונות שלך ("עניין של בחירה" כמו שאמרת) אני מבין. אבל שאלת מיליון הדולר היא: האם יש לך הסבר רציונאלי שיכול לשכנע אחרים שקוואליה קיימת? או לחלופין, לשכנע אנשים שדיברו עם רוחות רפאים שרוחות רפאים פחות סבירות מקוואליה?

אני יודע ששאלתי הרבה שאלות. בכל זאת, אני אשמח לשמוע את דעתך.

1 ניסוי אובייקטיבי שניתן לשיחזור, ידה ידה ידה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309545
1. זאת שוב הבעיה של ההיפותזות החיצוניות. המדען אף פעם לא יכול לבחון טענה מבודדת. כשאתה בוחן טענה אתה מניח המון הנחות יחד איתה. למשל, אם אתה בוחן את הטענה "אלקטרונים משאירים עקבות בתא בועות", אתה מניח הנחות על מה זה אלקטרונים (למעשה, את כל התיאוריה של האטום), על תא בועות, על מה מודדים המכשירים שלך ועוד. אין "תצפית אובייקטיבית".
כאשר תוצאות של ניסוי אינן מסתדרות עם הציפיות שלך, אין דרך לדעת אם הטענה שרצית לבדוק הופרכה, או אם אחת מהתיאוריות שהשתמשת בהן כדי לערוך את הניסוי (למשל, תיאוריה של האטום, הנחות על תא הבועות, הנחות על המכשירים וכולי) אינה נכונה. לכן, תיאוריה שסותרת תצפית יכולה להישאר סבירה, כי בסופו של דבר אנחנו בוחרים איזה הנחות לשנות. אנחנו יכולים לפסול תצפית על סמך אי התאמתה לתיאוריה שלנו, אנחנו יכולים לפסול תיאוריה כי היא לא מסתדרת עם ההנחות הבסיסיות של הפיזיקה, אנחנו יכולים לשנות את ההנחות הכי בסיסיות של הפיזיקה בגלל התצפיות (עשינו את זה במקרה של תורת הקוואנטים ותורת היחסות למשל). אלו כולן אלטרנטיביות לגיטימיות. אני לא טוען שהבחירה ביניהן שרירותית, אבל אין זה נכון שאפשר להכריע בין תיאוריות פשוט על בסיס תצפיות (יש מי שטוען שכן, למשל פייראבנד, אבל הוא לא יקבל את הרעיון של תצפיות אובייקטיביות – כל תיאוריה בונה לה את האונטולוגיה שלה).
בכל מקרה, אני לא יודע להסביר כיצד אנחנו מחליטים מה סביר. אני מוכן להניח שיש לכך קשר לתצפיות וקשר למכלול הידע והאמונות שלנו. יש פילו' שבונים מודלים מעניינים כדי להסביר איך זה קורה, אבל לא מדובר על יחס לוגי בין התצפיות להחלטות שלנו לקבל תיאוריה בודדת או לדחותה.

2. אני לא יודע מה המשמעות של אקסיומות מחוץ למתמטיקה. חוקי הלוגיקה הם מבחינתי אמונות סבירות (ולו בגלל שאני מצליח לחצות כביש בשלום). הניסוח שלי של "סוגים שונים" היה לא מוצלח.

3. התייחסתי לזה בסעיף הראשון. אני חושב שהבחירות שלנו, באופן כללי, אינן שרירותיות. ככל שאתה מתקרב לתחום האמפירי הן פחות שרירותיות, אבל זה לא עושה אותן תוצאה ישירה של ניסויים ומדידות.

4. עוזי הציע הסבר רציונאלי מדוע לבני-אדם סביר שיש קוואליה ואילו לעצמים לא. זה טיעון שאתה לא חייב לקבל, אבל לי הוא נראה סביר.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309565
1. נו. בשביל זה יש את התער של אוקאם. נניח יש לך 2 תאוריות:
א. תורת האטומים נכונה
ב. תורת 4 היסודות נכונה, אבל מכשיר בועות הוא מכשיר לא אמין. חוץ מזה לא הצלחנו לשחזר במעבדה ברזל מ"אש, מים ואוויר" מכיוון שלא היתה לנו אבן חכמים. הסיבה שהמסה של תרכובות באה בקוואנטות קבועות של (מסה אטומית של מולקולה) היא בעיית דיוק מוזרה מאד במדידת משקל... (וכו' וכו' וכו').

גם אם 2 התאוריות שקולות לחלוטין מבחינת היכולת להסביר את התצפיות, נבחר את זו שנראית יותר פשוטה - כלומר, זאת עם הכמות המינימלית של הנחות יסוד שרירותיות ‏1. נכון - לפעמים קשה להגיד מה יותר פשוט. במקרה הספציפי הזה - זה מאד ברור.

אני מבין שהתער של אוקאם נראה לך לא מודרני ולא "פופולרי". אבל ההכרעה בין שתי התאוריות למעלה היא מאד מעשית ומשמעותית‏2! אם אתה אומר "אני לא יכול להסביר כיצד אנחנו מחליטים מה סביר", אז מצבך לא טוב יותר מהאמפריזם שאתה יוצא נגדו. שניכם לא מספקים פתרון. וכאמור, יש כאן בעיה מעשית, לא פילוסופית. לדעתי אמפריזם+התער של אוקאם מאפשר לנו נוסחא מנצחת. מה דעתך?

3. התעלמת מהשאלה שלי.
3.א. איך אפשר (אם בכלל) להכריע בין שני פילוסופים שאחד אומר שיש קוואליה והשני טוען שאין?
3.ב. האם מיישבים את הסתירה בין אמונות מהתחום הלא מדיד, לבין תאוריות מהתחום המדיד? למשל, גם היום אנשים מאמינים שמשהו כבד נופל יותר מהר ממשהו קל‏3. כיצד מיישבים את הידע הזה ביחד עם תאוריה מדעית שאומרת אחרת, וביחד עם ניסוי מדעי שאומר אחרת?
גם במקרה הזה, הנכונות של התאוריה המדעית היא מאד חשובה לאפליקציות מעשיות. בעיה מעשית לחלוטין. מה עושים?

4.א. ההסבר של עוזי מתחיל מזה שהוא מאמין שיש לו (אישית) קוואליה, וזה דבר מסתורי. ואני שאלתי - איך תשכנע מי שלא מאמין שיש לו קוואליה? או מי שחושב שקוואליה היא איננה דבר מסתורי?
4.ב. אמרת שקוואליה יותר סבירה מרוחות רפאים. ואני שואל: איך תשכנע אנשים שראו רוחות רפאים?

----
1 המונח אבן חכמים היא הנחת יסוד שרירותית. כך גם העובדה שמכשיר בועות הוא לא אמין (אלא אם כן יש לזה הסבר שלא מתבסס על הנחות יסוד חדשות).
2 כאשר בונים בניין למשל, צריך לדעת איזו מהתאוריות נכונה - כי לכל תאוריה השפעה שונה על התכנון של הבניין.
3 שני הדברים הם באותו גודל וצורה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309579
1. יש הרבה סיבות לא לקבל פשטות כקריטריון, אבל הדוגמא הכי טובה לכך שזה לא קריטריון נכון מובאת ע"י פטנם: נניח שנתונות לך שלוש נקודות על ה-highway (כביש 40 בדוגמא שלו) שיוצרות קו ישר. נניח שיש לך שאלת מחקר "האם כביש 40 הוא ישר". האם תסיק שהוא אכן ישר בגלל שזאת ההיפותזה הפשוטה ביותר שמסתדרת עם כל העובדות הנתונות? ברור שלא. אתה יודע שכבישים מהירים בארה"ב הם ארוכים מאוד, אתה יודע שקשה מאוד לבנות כביש ישר לאורך קילומטרים רבים, אתה יודע ששאר הכבישים המהירים בארה"ב אינם ישרים. אם תתבקש לספק תשובה לשאלת המחקר על סמך הנתונים, אתה תבחר בתשובה *הסבירה* ביותר בהתחשב במכלול הידע שלך ("לא ישר"), ולא הפשוטה ביותר בהתחשב בנתונים.

לא ברור לי מדוע זאת שאלה מעשית. המדענים ימשיכו בשלהם והפילוסופים ימשיכו בשלהם. (פטנם לא היה מסכים איתי כאן. הוא היה מתחיל לריב עם בויד, אז נעזוב את שניהם בצד). גם השאלה אם נוכל אי פעם ליצור רובוט עם קוואליה אינה שאלה מעשית כיום. אתה לא צריך להיות מוטרד לחינם.

3א. שאלת כיצד מכריעים בין פילוסופים. למה להכריע? כל זמן שיש מחלוקת יש עבודה לשניהם. אתה מנסה לחסוך בתקנים?
3ב. שאלת כיצד להכריע אם משהו כבד נופל מהר ממשהו קל. באופן כללי, נראה לי שבעולם המערבי יש מעמד מאוד גבוה למדע, כך שאנשים מקבלים את רוב הקביעות של המדע ללא ערעור. אני מתאר לעצמי שמי שיש לו אפליקציות מעשיות יעדיף להאמין למדע. לחלופין, אני מניח שהברירה הטבעית תבצע את תפקידה. כמו שכתבתי, אני לא חושב שהבחירה ברוב האמונות שלנו היא שרירותית ושכל אמונה שווה לזולתה, אבל זה נושא רחב מאוד שגדול עליי.

4. לדעתי, מי שמאמין שאין לו קוואליה מאמין שהוא זומבי, ונראה לי בזבוז זמן לשכנע אותו (בעצם, נדמה לי שיש דה-פרסונליזציה של העצמי כמחלה. לא זוכר). מי שחושב שקוואליה הוא לא דבר מסתורי יכול להמשיך לחשוב כך. אני לא יכול לשכנע שאין רוחות רפאים את מי שמאמין ברוחות כאלה. אני לא מאמין כזה גדול בשיג ושיח. מסתבר שאפשר לחוות את העולם בכל מני צורות, ובתוך תחומים מסוימים אין בזה כל רע, זה רק יוצר פלורליזם מעניין.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309692
אתה עורך הבחנה בין "נתונים" ל-"מכלול הידע" (בפסקה הראשונה למשל). תוכל להרחיב קצת יותר בנושא? מה כולל הראשון, מה כולל השני, איך מבדילים בינהם ולפי מה בוחרים למה להתייחס?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309721
הנתונים כוללים נתונים: כלומר, עובדות קיימות בבירור.
מכלול הידע כולל גם מסקנות לוגיות על סמך אותם נתונים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309801
אממ...הסוגיות שהעלית מכסות חלק גדול מהפילו' של המדע. אני לא כל כך יודע מאיפה להתחיל.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310081
הניחוש שלי היה ש-"נתונים" הם אותו חלק מ-"מכלול הידע" שרלוונטי לבעיה הנדונה. הניחוש הזה כנראה שגוי, כי לאורו נראה שהפסקה הראשונה בהודעה המקורית שלך חסרת משמעות. אולי תתחיל מכאן: מדוע הוא שגוי?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310096
אני אנסה לכתוב בצורה בהירה יותר.

ב"הנתונים" התכוונתי לנתונים התצפיתיים - עובדות שמשמשות לאישוש ההיפותזה המדעית. למשל, בדוגמת הכביש, הנתונים היו שלוש נקודות הציון, וההיפותזה הייתה "כביש 40 הוא ישר". הדרך הפוזיטיביסטית לראות את המדע הייתה שיש יחס לוגי-אינדוקטיבי ישיר בין הנתונים לבין ההיפותזה שנקבעת כחוק מדעי: הנתונים העובדתיים משוקפים בטענות בשפה ומהווים הקדמות בטיעון אינדוקטיבי שבו ההיפותזה המדעית מהווה את המסקנה. במובן זה, "האמת המדעית" היא אמת לוגית. קריטריון נוסף היה פשטות: כשיש לנו מספר היפותזות אפשריות שיכולות להיות מאוששות ע"י הנתונים התצפיתיים, אנחנו בוחרים בהיפותזה הפשוטה ביותר מבין ההיפותזות הזמינות.

"מכלול הידע" הוא, בפשטות, כל הידע שלנו. הרעיון הוא שאי אפשר להסביר את היחס בין הנתונים התצפיתיים לבין ההיפותזה כיחס לוגי-אינדוקטיבי פשוט, אלא שההחלטה אם לדחות או לקבל היפותזה כמתאימה לנתונים התצפיתיים שבידינו נעשית ביחס למכלול הידע והאמונות שאנחנו מחזיקים בהם. יש כל מיני הצעות מה בדיוק מכלול הידע הזה וכיצד אנחנו מחליטים מה מתאים לו (החל מרשת-האמנות של קוויין ועד פרדיגמות של קון, עם הרבה אפשרויות אחרות באמצע), אבל הרעיון המרכזי הוא שאי אפשר לבטא את היחס בין הנתונים להיפותזה כיחס לוגי פשוט.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310744
הצלחת. תודה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309740
הדוגמא של הכביש היא מצויינת, כי היא מאפשרת להפעיל מתודולוגיה מדעית:
א. אף מדען לא יעיד "הכביש ישר". הוא יגיד "הכביש ישר עד כדי טעות של 100 ק"מ‏1". וזה כי המשפט השני מתאר את התצפיות הרבה יותר טוב. למעשה, במעבדה באוניברסיטה לומדים לנסח מסקנות בצורה הזו.
ב. אף מדען לא יקבע איזשהו הנחה לגבי הכביש בלי כמות מספקת של תצפיות. זאת מכיוון שניסוי עם כ"כ מעט מדידות, אכן עשוי להטעות. והוא אכן מטעה.
ג. מכלול הידע שציינת (הכבישים מתאימים לפני השטח, ולרוב כבישים הם ארוכים מאד) - האם הוא ידע מדעי, או ידע לא מדעי? במילים אחרות, האם הוא מבוסס על תצפיות - או שהוא מכיל בתוכו משהו שהוא אמונה בלבד? בעיני, כל הידע הזה הוא ידע מדעי. התבססות על הידע הזה היא בסה"כ התבססות תצפיות אחרות.

אמרת בתגובה 309469: "אין קו גבול בין מדע ללא-מדע, ולכן הסבירות של ההיפותזות שלנו נעשית ביחס למכלול הידע שלנו ולא ביחס לידע המדעי בלבד." אני חולק על כך בצורה החריפה ביותר. אני אנסה לתת לך כמה הבדלים עקרוניים בין מדע לבין לא-מדע (המושג לא-מדע אינו מוגדר היטב - אבל נתת בתגובה שלך המון דוגמאות לעבוד איתן):

1. המדע שונא סתירות. הוא אוהב עקביות. מצב בו יש תיזה מדעית מקובלת, ותצפיות שסותרות אותה הוא בלתי נסבל. לעומת זאת, הלא-מדע סובל סתירות. כמו שאמרת - למה להכריע? יותר עבודה לכולם.
2. המדע מנסה להיות אובייקטיבי. זאת, כי הוא מחפש אחרי אמת אובייקטיבית. לעומת זאת, בלא-מדע יכולות להיות מספר דעות סוביקטיביות הפוכות.
3. המדע הוא שמרן ומתודולוגי. ניסוי יכול להפסל רק בגלל שהוא לא היה מספיק זהיר. ניסוי (תצפית) בודד לא יהווה הוכחה או הפרכה של שום דבר. לעומת זאת בלא-מדע הכל חופשי. לדוגמא - אפשר להחליט עפ"י דעות של אנשים אחרים, ומעמדם בחברה (כמו שהדגמת). אפשר גם לקבוע קביעה גורפת (כמו שאתה עשית על הקוואליה) על סמך תחושה סובייקטיבית לגמרי שאינה ניתנת להוכחה בשום דרך אחרת.
4. מדע לא סובל התבססות על ידע לא מדעי. למעשה זה התער של אוקאם - כל הנחת יסוד שאינה מבוססת על כלום נחשבת לא מדעית. בהשוואה, הלא-מדע הוא מאד חופשי. מותר להתבסס על ידע מדעי ועל ידע לא מדעי. מותר גם לסתור ידע מדעי. הכל הולך.

הסיבה ששאלתי אותך את שאלות 3 ו- 4 הן כדי להדגים את הנקודות האלו. כאשר העם קובע "האם משהו כבד נופל מהר יותר ממשהו קל", אכן מותר להתייעץ עם מהנדס או עם רבי או עם התחושות שלנו. כל שיטת החלטה הולכת. כאשר מדען קובע את זה הוא רוצה קביעה אובייקטיבית. לכן, הוא יעשה ניסוי. זה בא להדגים שמבחינה מדעית, לתצפיות יש עדיפות.
הסייגים שלך עומדים במקומם. מתמודדים איתם עם עוד תצפיות שייערכו ע"י אנשים שונים ובדרכים שונות. ואם משהו לא מסתדר עם מכלול הידע הקיים, אז על אחת כמה וכמה שצריך עוד תצפיות. צריך אפילו לבדוק את מכלול הידע עצמו ע"י חזרה על תצפיות שנערכו בעבר. פילוסוף יכול לשנות את דעתו על קוואליה מהיום למחר. כדי לשכנע את הקהילה המדעית שיש קוואליה צריך הרבה הרבה סבלנות וניסויים. מילים לא יספיקו.

אז תרשה לי לסכם את הדיון, כפי שאני רואה אותו.
1. לדעתי, קוואליה היא דבר מדעי ומדיד. לדעתך היא דבר לא מדיד ‏2.
2. אני אמרתי שדברים לא מדידים אינם ראויים לדיון מדעי (ואם קוואליה היא כזו, זה חל עליה).
3. בתגובה אמרת את המשפט על קו הגבול בין מדע ללא מדע. ‏3
4. על המשפט ההוא אני חולק מאד, וניסיתי להדגים את זה ב 3-4 חילופי דברים האחרונים שלנו.

שבת שלום.

----
1 תלוי במרחק בין נקודות הדגימה.
2 מכאן התפתח ויכוח גדול מאד על רובוט עם קוואליה. אבל בתכלס אני ניתחתי את הקוואליה באופן מדעי, אמפירי ואתה באופן לא-מדעי, בהתבסס על תחושות, הנחות, וכו'. הכל נבע מהמחלוקת הבסיסית.
3 לא התייחסת מפורשות לסיבה שאמרת את המשפט הזה. אני חושב שזה כדי ליצור איזשהי "לגיטימיות מדעית" לדיון הלא מדעי בקוואליה - ולהגיד שבעצם אין הבדל עקרוני בין דיון מדעי לדיון מהסוג שלך. יכול להיות שאני טועה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309745
"כאשר מדען קובע את זה הוא רוצה קביעה אובייקטיבית. לכן, הוא יעשה ניסוי. זה בא להדגים שמבחינה מדעית, לתצפיות יש עדיפות."
מה עם "אלוהים לא משחק בקובייה"?
ולמשל, דוגמא לאי-דיוק שמהווה סילוף מדעי: "לרובוט יש קוואליה" (אחרי שתבנה אותו בהתאם). טעות. הניסוח הנכון יהיה "הרובוט תוכנן לעבור מבחן X לקיום קוואליה".
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309797
הדוגמא של "אלוהים לא משחק בקובייה" היא מעולה. איינשטיין היה אחד המדענים הגדולים ביותר. ובכל זאת, הדעה שלו היתה "שווה פחות" ‏1 מהתצפיות שקבעו שתורת הקוואנטים נכונה. למעשה, זה ברור לחלוטין מניסוח האמירה שאיינשטיין מביע כאן דעה - לא קביעה מדעית. ואכן הקהילה המדעית קיבלה את תורת הקוואנטים על אף הדעה הזו.

לגבי הסילוף המדעי כביכול - האם אתה טוען כי כחול עמוק לא באמת ניצח את קספרוב בשחמט כי כחול עמוק תוכנן לשחק שחמט וקספרוב לא? המבחן הסופי במדע הוא מבחן התוצאה.
ראה גם תגובה 309347.

---

1 וכשאני אומר שווה פחות, אני מתכוון לא רלוונטית בכלל לצורך הבדיקה האם תורת הקוואנטים נכונה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309846
מה דעתך על הטענה ש"כחול עמוק" לא מבין איך משחקים שחמט?

(רמז: זו בעיקר שאלה על ההגדרה של המלה "מבין". כשנסיים, אולי נעבור להגדרה של "קוואליה").
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309906
איך אתה בודק אם הוא "מבין" איך משחקים שחמט? את החוקים הוא יודע, והוא משחק מצויין.
אתה יכול לבדוק למשל לשאול אותו שאלות כמו "מתי כדאי להקריב כלי". והוא לא ידע לענות. מצד שני, לאור העובדה שהוא ניצח את אלוף העולם בשחמט, אולי אנחנו לא מבינים שחמט, והוא כן מבין?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309929
יש שתי תאוריות מתחרות: או שהוא משחק כל-כך טוב כי הוא סורק המון מצבים בזמן קצר ומשתמש בפונקציות הערכה מסועפות מאד, או שהוא מבין שחמט. אבל אני יודע איך המחשב הזה פועל (הוא סורק המון מצבים בזמן קצר ומשתמש בפונקציות הערכה מסועפות מאד). זה מחליש את ההנחה שהוא מבין שחמט.
איזו הגדרה של המלה "מבין" יותר שימושית לדעתך, כזו שלפיה המחשב מבין שחמט שהרי הוא משחק טוב מאד, או כזו שבודקת איזה מגננון אחראי למשחק המשובח?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309942
מאד לא ברור איך אתה מגדיר "מבין שחמט"..
1. רק מי שמשחק כמו בנאדם מבין שחמט.
2. מבין שחמט = יודע את צפונות השחמט באמת. אבל באמת באמת. לא משהו שאפשר למדוד באופן אובייקטיבי.

לגבי 1 - הגדרה מאד לא מענינת. פשוט אתה יכול להגיד "רק אנשים מבינים שחמט" ולעזוב אותי במנוחה.
לגבי 2 - הגדרה מסתורית משהו. לפי הגדרה זו, אני לא מכיר אדם אחד שיכול לטעון בכנות שהוא מבין איזשהו משהו, באמת, עד הסוף. ואתה?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309957
כשאני משחק שחמט אני מנסה לחשוב איזה מהלכים אני יכול לבצע, ולהעריך איזה יקדמו אותי בצורה הכי טובה. לי זה נראה כאילו אני סורק מצבים (אמנם, לא המון ולא בזמן קצר) ומשתמש בפונקצית הערכה (אמנם, לא מסועפת במיוחד).

מה שכן, אני הראשון שיודה שאני לא מבין שחמט.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309932
עוד כמה נקודות מענינות למחשבה:

תארו לעצמכם משחק פשוט כמו איקס-עיגול. נניח שאדם יודע את האסטרטגיה המיטבית של איקס-עיגול. האם הוא "מבין איך משחקים?" או שאולי הוא פשוט זוכר את כל המצבים האפשריים (ויש מעט מאד). לדעתי, אדם שזוכר את כל המצבים האפשריים מבין מעולה איך משחקים.

תארו לעצמכם שלכחול עמוק היה מעט מאד כוח עיבוד אבל הרבה מאד זיכרון והוא פשוט היה זוכר את כל המצבים בשחמט ולפי זה יודע תמיד מהי הדרך לנצחון. האם היינו טוענים שהוא לא מבין שחמט? מה ההבדל העקרוני בינו לבין השחקן האנושי של איקס-עיגול?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309802
אני חולק כמעט על כל משפט שכתבת בתגובתך, אבל אני יכול לחיות עם הסיכום שלך.
הערה קטנה 310350
נדמה לי שהשם "קוואליה" מרמז על כך שיש לה רק איכות ולא כמות, כך שלפחות אלה שבחרו את המושג הזה לא חשבו כמוך. מעניין מה רוברט פירסיג היה אומר על כל זה, הה?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310494
איך מדענים מכריעים האם תצפיות נתונות מאששות או מפריכות תיאוריה כזו או אחרת? השערה שלי: אין אלגוריתם לכך. הם מפעילים היגיון אינטואיטיבי (תוך לקיחה בחשבון של הידע המדעי). למה מדענים מלכתחילה התחילו להפעיל שיטות של אמפיריקה, ולקבל את התער של אוקאם? השערה שלי: מתוך הגיון אינטואיטיבי. האם יש איזשהו אלגוריתם למדידת פשטות, שנחוץ כדי להפעיל את התער? השערה שלי: לא. אני חושב שהגיון אינטואיטיבי קולקטיבי הוא למעשה השופט העליון במדע (במקרה יוצא שאכן לרוב מכריע של המדענים יש הגיון דומה, ויש ראיות אמפיריות לכך (-: ). יכול להיות שכדי להכניס את הקוואליה תחת כנפי המדע אכן חייבים מבחן מדיד (על כך, בתגובה נפרדת), אבל אני חושב שזה כשלעצמו לא מכשיר כל מבחן שתציע: תצטרך לעמול קשה (ולהשערתי, במישור פילוסופי יותר ממדעי) כדי לשכנע שהמבחן המוצע אכן מודד קוואליה. ובינתיים נראה שברגע שאתה מעלה את רעיון הרובוטים שלך, אתה מכשיל את המבחן.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 310527
מה זה "הגיון אינטואיטיבי"? ו"הגיון אינטואינטיבי קולקטיבי"?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 312179
הגיון אינטואיטיבי: מה שמפעילים כדי לקבל או לדחות טענות שונות, שלא באמצעות כללים פורמליים. למשל, הכללים הפורמליים עצמם מתקבלים או נדחים על-סמך הגיון אינטואיטיבי. וגם עניינים יותר טריוויאליים: הוכחות במתמטיקה, כאלו שאתה רואה בכתבי עת או בכיתה, אינן באמת מורכבות מהאקסיומות וחוקי הגזירה של הלוגיקה הפורמלית. בעיקרון אפשר לפרוט אותן לכאלה, אבל אף אחד לא טורח. ברמה שבה מציגים אותן, פשוט "רואים" שזה נכון. בדומה לכך, הטענה שתצפית נתונה מאוששת או מפריכה תיאוריה מדעית כלשהי. על כך דיברתי.

קולקטיבי: מתברר, למרבה השמחה, שיש התאמה מופלאה בהגיון האינטואיטיבי של מדענים ופילוסופים. אף אחד לא מכריח אף אחד אחר לקבל את עקרונות המתמטיקה, או את כללי היסוד של המחקר הפיזיקלי; אבל עושה רושם שלכולם הם נראים נכונים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 312202
זהו? גמרת את התואר אז מצדך שיסגרו את המחלקה?
זה לא כל כך נעים לראות מחלקה סגורה 312235
לא. נראה לי שמה שרוב הפילוסופים של המדע עושים הוא לנסות לנסח בצורה יותר פורמלית את ההגיון האינטואיטיבי הקולקטיבי הזה, להצביע היכן הוא אולי לא הגיוני, היכן יש לו נקודות תורפה, להצביע על כך שהוא בכלל קיים (כפי שאני עשיתי), להצביע על כך שקשקוש לטעון שהוא קיים (כפי שהיו עושים, ובצדק, אילו הייתי מעלה את הרעיון בקהילה האקדמית). משהו שרובם כבר לא עושים הוא לומר למדענים מה לעשות.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 312205
דווקא אצלנו היה מקובל לומר, שבכל הוכחה שבמקום פירוט השלבים נאמר "קל לראות", הקלות הזאת דורשת עוד איזה 2-3 עמודים של איזה למות קטנות.
נמנע 310851
קיימת גם תאוריה שאין אטומים אלא שכל חומר מורכב מתערובת של 4 יסודות: אוויר, אש, מים ואדמה. וזהו? אין (ולא יכולות להיות) תאוריות נוספות?
נמנע 310852
כן, יש גם תיאוריה שרק הקוואליה שלי קיימת וכל השאר הוא פיקציה שהמצאתי.
נמנע 310985
זו לא *גם* תיאוריה. זו האמת.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309495
אגב, יש לי שאלה באותו הקשר. האם בעיניך יש הבדל עקרוני בין רפואה קונבנציונלית, לבין ריפוי בעזרת תקשור עם חייזרים ‏1. כי אם לדעתך בדיקה אמפירית היא לא ממש חשובה - הרי סביר שקיימים חייזרים וסביר שיש להם כוחות ריפוי. אז סביר שהמרפא הזה יעבוד!
האם אתה חושב שהמדינה צריכה להכיר בריפוי בעזרת חייזרים? האם אתה אישית היית הולך למרפא כזה?

---

1 הייתי מצרף לינק למרפא כזה, אבל אני נגד.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309530
יש הבדל. מי אמר שלדעתי בדיקה אמפירית היא לא חשובה?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309535
יכול להיות שפרשתי את המשפט הבא שלך בצורה לא נכונה:
"ניסוי פורמלי שמהווה בדיקה ישירה שלו אל מול המציאות כבר לא ממש פופולרי (מהסיבה הפשוטה שאי אפשר לאמת כלום)."

חשבתי שמשתמע מכך שזה כבר לא ממש פופלרי לבדוק באופן אמפירי אם שיטת ריפוי מסוימת עובדת. אני מקווה שזה עדיין פופולרי בתחום הרפואה.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309544
אפשר לבדוק באופן אמפירי, רק שלא ברור שהאופן האמפירי הזה קשור ישירות למציאות ולא דרך רשת-האמנות.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309556
אני לא לגמרי מבין איך התארים "קשור ישירות למציאות" ו "לא ממש פופלרי" קשורים לחיים המעשיים. בגלל זה שאלתי שאלה מעשית לגמרי - האם לדעתך מרפאים בעזרת חייזרים הם לגיטימיים כמו רופאים רגילים? איך אתה קובע את התשובה שלך?
ועל פי איזה קריטריון המחוקק צריך לקבוע איזה רופא הוא לגיטימי ואיזה לא?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309562
לא הייתי הולך למרפאים בעזרת חייזרים. אני קובע את התשובה על סמך התוצאות הסטטיסטיות של הרפואה הקונוונציונאלית מול רפואה אלטרנטיבית לסוגיה ועל סמך אי האמונה שלי בקיומם של חייזרים מרפאים (זה לא מתאים לרשת ההאמנות שלי).

עניין המחוקק זה נושא שמערב גם פוליטיקה, אני מציע שנניח אותו בצד.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309567
זה לא רק עניין של פוליטיקה. זה עניין מעשי מאד. נגיד שיש לך אח, שאתה מאד אוהב אותו. אבל הוא (לא עלינו), דווקא מאמין שקיימים חייזרים מרפאים ‏1. נניח שאחיך חולה מאד ‏2, והוא מתלבט לאיזה רופא ללכת. מצד אחד הוא מאמין שסביר שקיימים חייזרים מרפאים. מצד שני, הוא יודע שלרפואה הקונבנציונלית יש תוצאות סטטיסטיות יותר טובות, רק שזה לא מבטיח כלום לגבי החולה הבא בתור.

נניח שהוא לא מוכן לוותר על אמונתו בחייזרים. כיצד תשכנע אותו ללכת לרופא קונבציונלי?

1 למרות שהוא יודע שאין לזה שום עדות אמפירית.
2 אני כמובן מאחל לו רק בריאות ואושר. באמת.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309580
בעזרת קסם אישי. בעזרת מכות. תלוי כמה הוא חולה ואם הוא יכול להחזיר לי. זאת שאלה ברטוריקה, לא?
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309709
לא. הייתי אומר לו בפשטות: רפואה קונבנציונלית מתבססת על עובדות מדעיות (דהיינו תצפיות אובייקטיביות). רפואה בעזרת חייזרים - לא. לכן לרפואה קונבנציונלית יש עדיפות.
והייתי עוזר בעזרת דימוי: נניח שמישהו מאמין שחפץ כבד נופל יותר מהר מחפץ קל. ואז הוא היה עושה ניסוי(ים) ורואה שלא כך. האם הוא היה משנה את אמונתו? כנראה. לעובדות אובייקטיביות תמיד תהיה עדיפות על דברים לא מדעיים.
ואם אתה חושב שזה שאלה ברטוריקה, אז תחשוב עכשיו שזה לא אתה ואחיך, אלא המדינה ואזרחיה. גם המדינה אחראית לבריאות אזרחיה. החלטת המדינה - לפחות בנושא הזה של רפואה - חייבת להתבסס על עובדות. לא על אמונות.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309722
בכל נושא, כולל רפואה, החלטות המדינה (כמו כל החלטה) מתבססות גם על אמונות. (הרי לא תגיד שבתוצאותיו של מחקר מדעי אין שמץ של אמונה?)
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309737
כשמתסכלים מספיק מרחוק הכל נראה אותו דבר. באותו מידה, היית יכול להגיד שהחלטות המדינה בכל נושא מתבצעות ע"י אנשים.

אתה לא תגיד שרפואה קונבנציונלית וריפוי בעזרת תקשור עם חייזרים הם שקולים, נכון? יש איזשהו הבדל עקרוני בינהן - תקנ\י אותי אם אני טועה
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309738
מסתכלים, לא מתסכלים :-)
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309741
בהחלט גם מתסכלים.
ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב 309744
ודאי שיש הבדל. אני לא אומרת שלא. אבל ההבדל הוא לא בדיוק בין ''אמונות'' ו''עובדות''. ואני מתקטננת על העניין הסמנטי משום שנראה לי שבכל הדיון הזה אתה תקוע באי-דיוק מסוים שיכול להיות קטן בנקודת המוצא שלך, אבל הוא גדל מאוד תוך כדי ההיסקים שאתה בונה עליו.
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • איילה מנסה לברר
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  רובוט הדור השלישי • אח של אייל
  רובוט הדור השלישי • האייל האלמוני
  רובוט הדור השלישי • אח של אייל
  רובוט הדור השלישי • האייל האלמוני
  רובוט הדור השלישי • שוטה הכפר הגלובלי
  רובוט הדור השלישי • האייל האלמוני
  רובוט הדור השלישי • שוטה הכפר הגלובלי
  רובוט הדור השלישי • האייל האלמוני
  רובוט הדור השלישי • שוטה הכפר הגלובלי
  רובוט הדור השלישי • אח של אייל
  רובוט הדור השלישי • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • איש הפח
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • איש הפח
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • אח של אייל
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • אח של אייל
  על קוואליה ועל איש הפח • שוטה הכפר הגלובלי
  על קוואליה ועל איש הפח • אח של אייל
  על קוואליה ועל איש הפח • שוטה הכפר הגלובלי
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • אח של אייל
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • אח של אייל
  על קוואליה ועל איש הפח • שוטה הכפר הגלובלי
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • שוטה הכפר הגלובלי
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • ירדן ניר-בוכבינדר
  על קוואליה ועל איש הפח • ירדן ניר-בוכבינדר
  על קוואליה ועל איש הפח • האייל האלמוני
  על קוואליה ועל איש הפח • שוטה הכפר הגלובלי
  על קוואליה ועל איש הפח • ירדן ניר-בוכבינדר
  קונקרטיזציה: • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • ירדן ניר-בוכבינדר
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • עוזי ו.
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • גדי אלכסנדרוביץ'
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • ראובן
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • ראובן
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • יהונתן אורן
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • יהונתן אורן
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • עוזי ו.
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • עוזי ו.
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • האייל האלמוני
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • אח של אייל
  ציפור קטנה לחשה לי - חלק ב • שוטה הכפר הגלובלי

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים