תמותת פגים 308983
„עלינו לזכור מספר נתונים: מספר לידות הפגים בישראל עומד על כ-‏15,000 ויותר בשנה, ואחוז הפגים מתוך תמותת התינוקות בישראל כמעט נושק לחמישים אחוז”.

מה זה אומר? מתים הרבה פגים בישראל? מעט פגים?

ככל שתצטמצם בישראל תמותת התינוקות שאינם פגים, יעלה השיעור היחסי של הפגים בתוך תמותת התינוקות.

כמו כן – גם בקרב אוכלוסיית הפגים יש אוכלוסיות משנה. התמותה בקרב הפגים שנולדו לפני השבוע ה-‏30 להריון גבוהה באופן משמעותי מאלה שנולדו אחרי שבוע זה. תמותת הפגים שמשקל הלידה שלהם נמוך מ-‏1000 גרם גבוהה משל האחרים וכן הלאה.

הצורה שבה הוצג הנתון משאירה אצלי תחושה לא נוחה של דמגוגיה. עדיף היה לתת נתון של תמותת פגים יחסית ללידות פג בארץ ובעולם.
לא הייתי הולך רחוק ל''דמגוגיה'' 308989
קבוצות הפגים מתחלקות ל מעל 1500 גרם, מתחת ל1500 גרם, ומתחת ל750 גרם. אין לי התפלגות נתונים לכל קבוצה וקבוצה. הלוואי והיתה לי.
לצערי- אלו הנתונים שאני עובד לפיהם ומנסה לשפר את המציאות. לא משנה איך תסתכלי על הנתונים- ברגע שאחד מתוך שני תינוקות שנפטרים במדינה הינו פג- זה נתון "קשה" וזה לא משנה כמה הוא שקל בלידה. משנה רק דבר אחד- האם עשינו את המירב כדי להציל אותו.
ודרך אגב, למה כתבת את המשפט שכתבת? ככול שתתצמצם---תעלה...?
שתי הקבוצות לא כ"כ מנותקות זו מזו וכל שיפור שתמצאי לתינוקות ה"רגילים" יעזור ללא ספק גם לפגים...
אבל בואי נשאל ככה- מה את רוצה להגיד בזה? שזה בסדר? שהמצב טוב? שאת שמחה עליו?
אני בטוח שכל אלו יענו על ידיך בשלילה, אז חוץ מלהתפלמס על דרך הצגת נתון זה או אחר- האם יש משהו מעבר בהערות שלך?
לא הייתי הולך רחוק ל''דמגוגיה'' 308995
אז קודם כל- טעיתי במין הכותב 309010
ואני מתנצל על כך.
דבר שני- מהקישורים למדתי שאתה רופא פנימי.
נהדר- אבל עדיין- לא הסברת לי מדוע אתה חושב שהעובדה שפגים מעלים את אחוז התמותה באופן משמעותי זו דמגוגיה לדעתך.
הסבר 309318
אינני סבור שהנתון המסויים הזה, שבו אחד מכל שני תינוקות שנפטרים הוא פג, מלמד משהו על המצב.

מה משלושת המצבים הבאים עדיף?
1. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, חמישה הם פגים וחמישה הם תינוקות שנולדו במועד (המצב הנוכחי).
2. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, תשעה הם פגים ואחד הוא תינוק שנולד במועד.
3. מכל עשרה תינוקות שנפטרים, אחד הוא פג ותשעה הם תינוקות שנולדו במועד.

אולי זה רק אני, אבל לי אין תשובה לשאלה הזו.

ולשאלתך:
מכל 10 תינוקות שנפטרים כיום, 5 הם פגים ו-‏5 אינם כאלה. נניח שנשפר את הטיפול בתינוקות שנולדו במועד כך שנציל 80% מהתינוקות שבתנאים הנוכחיים אינם שורדים. נציל 4 מתוך עשרת התינוקות האלה. מתוך ה-‏6 שלא הצלנו, אחד הוא תינוק שנולד במועד ו-‏5 הם פגים. כלומר - הצלת 80% מהתינוקות שנולדו במועד תעלה באופן מלאכותי את תמותת הפגים מתוך כלל התינוקות הנפטרים מ-‏50% ל-‏83%.

לכן יש להתחשב בשיעור התמותה מתוך כלל הנולדים ולא שיעור תמותה של קבוצה בקרב כלל המתים.

נתון שימושי בהרבה הוא שיעור התמותה של פגים בישראל יחסית לשיעור התמותה שלהם במקומות אחרים. גם כאן יכולים להיות הסברים שונים, אבל לפחות משווים פגים לפגים ולא תפוחים לאגסים.

האמת? נראה לי שהדיון במספרים האלה הוא מיותר ומחמיץ את מטרת המאמר, אבל מצאת לנכון לשאול, אז הרחבתי.
your wish is my command... 308996
בעזרתו האדיבה של גוגל:

ולעצלנים:
"תמותת תינוקות ושכיחות זיהומים – השוואה בין-לאומית
השיעור הכללי של תמותת תינוקות בארץ הוא 5.5 מיתות ל-‏1,000 לידות חי. שיעור זה דומה לשיעור תמותת התינוקות בבריטניה, בהולנד ובפורטוגל, ונמוך משיעור תמותת התינוקות בארצות-הברית – 6.9 מיתות ל-‏1,000 לידות חי.
בשנים 1995–2000 ירד בישראל בהדרגה שיעור התמותה של תינוקות במשקל לידה שמתחת ל-‏1,500 גרם מ-‏275.7 מיתות ל-‏195.8 מיתות ל-‏1,000 לידות חי. בשנת 2000 היה שיעור תמותת התינוקות בקבוצה זו בישראל נמוך מהשיעור בארצות-הברית, באנגליה ובוויילס.
לעומת זאת, שיעורי התמותה של תינוקות במשקל לידה 500–999 גרם גבוהים בישראל בהשוואה למדינות אחרות שנבדקו. לדוגמה, בשנת 2000 היתה תמותת תינוקות במשקל זה 386.6 מיתות ל-‏1,000 לידות חי, לעומת 310.8 ל-‏1,000 לידות חי בארצות-הברית, כלומר התמותה בישראל היתה גבוהה בכ-‏24%. בשנת 1999 היתה התמותה בישראל בקבוצת משקל זו 422.2 מיתות ל-‏1,000 לידות חי לעומת 294 מיתות ל-‏1,000 לידות חי בגרמניה, כלומר שיעור התמותה בישראל היה גבוה בכ-‏44%.
במחקר העוסק במאפיינים של זיהומים נרכשים בתינוקות במלנ"ם בישראל צוין כי זיהומים נרכשים הם שכיחים בקרב תינוקות אלה, וכי יש קשר בין תופעה זו לבין תקופת אשפוז ארוכה ושיעור תמותה גבוה. מנתונים עדכניים לשנת 2002 עולה כי שכיחות הזיהומים הנרכשים ביילודים במלנ"ם בישראל מגיעה ל-‏30%, פי-‏1.4 משכיחותם בארצות-הברית (21%) ופי-‏1.9 משכיחותם בספרד (15.6%).
"
סחטיין!! 309008
ודווקא דבר שאמרת בסוף באופן מוצנע מאוד חשוב לי- קיצור השהות בפגיה.
גם אילולי הנק, גם אילולי התרומה הבריאותית, יש לחלב האם יכולות קלוריות שאין לאף תמ''ל (וגם אותו מעשירים, את החלב אם, אך מגיעים לרמות שאי אפשר להגיע עם התמ''ל). עליה במשקל הינה אחת הסיבות שעיכוב בשיחרור ולבשלות איטית יותר של הפג. גם בעזרת עליה במשקל נוכל לחסוך כסף ע''י הקמת בנק חלב אם, וכמובן, נוכל לחסוך חיים ולשפר איכות חיים עקב חשיפה מועטה יותר לזיהומים, למשל...
לא הייתי הולך רחוק ל''דמגוגיה'' 309326
השאלה היא האם חצי מהתינוקות שמתים הם פגים בגלל שהטיפול שמקבלים פגים הוא לקוי או בגלל שבאופן טיבעי פגים מתים יותר מעצם היותם פגים ולנו אין ממש מה לעשות בעיניין?

אני לא חושב שהנקודה הזו הובהרה עד הסוף.
דבר ראשון- אני מקבל את הערותיו של יובל 309346
ואכן, במקום כלשהו כאן בדיון הביא מישהו את הנתונים הנ"ל.
כמובן שפגים נמצאים בעמדה "נוחה" יותר למות. ואנחנו, לפי טענותי, יכולים לעשות יותר.
דבר מיידי, פשוט, ושלא עולה כסף אלא רק מכניס הינו הבנק חלב אם. אולי הוא איזוטרי יחסית לזיהומים, אבל הוא יכול להקל על עבודת הצוותים הרפואיים, לשפר חיים, להציל אותם, ובל נשכח- לא מדובר כאן רק בפגים. אמנם זו נקודת המוצא שלי כיו"ר עמותת לה"ב- אבל מדובר על הטבה לתחלואים רבים ואחרים.
ורק כדי להסביר מדוע השתמשתי בנתון לגבי תמותת פגים. מדינה נמדדת בין השאר לפי אחוז תמותת התינוקות בה. זה מדד מקובל בכל סטנדרט בין לאומי לבדיקת ה"קידמה" במדינה. אפילו אנחנו משתמשים בו רבות בויכוחים דמוגרפים- מזרח תיכונים (אנחנו משמע הציבור בישראל ולא אני, אתה או הוא).
לכן ראיתי לנכון להשתמש בנתון שזמין ומובן יחסית בקלות. דמגוגי? מקבל את הדין. הוא לבטח איננו עומד בסטנדרטים רפואיים- אבל האם הצגת הדברים באור שונה תשנה משהו מנכונות הקמת בנק חלב האם? האם לא השורה התחתונה היא שמשנה?
הרי כל כתיבת המאמר הינה דמגוגית. מה איכפת לכם איך הכרתי את ביתי? תחושותי בלידה המוקדמת? כרית הסיכות והצלקות שנשארו בה? הרי כל אלו אינם רלוונטיים כלל לבנק חלב האם.
אבל מכיוון שהמאמר איננו רפואי ומחקרי- אלא סוציאלי- חברתי, הוא בא להעביר תחושות, עובדות רקע ולכל אורכו הינו בא להסביר עמדה מסויימת. ושימוש בנתון מסויים יתכן ואיננו מחקרי, אך הוא אפקטיבי להעברת תחושות, מצבים, ועוזר להגיע להסכמה. גם אם לא כאן- הרי במקומות אחרים.
אז אני מבין ומודה. אני לא חף מדמגוגיה, אבל בתור לא-רופא ובתור כן- נציג ציבור, האם לא צפוי ממני להשתמש ב"דמגוגיה זולה" שמשמשת למטרה טובה? או שהמטרה לא משנה כלל והדרך צריכה להיות נתונה לביקורת מתמדת?
אני לא ציני. אני באמת שואל. האם אתם חושבים שהשימוש בנתון ההוא שגוי לאור מטרתינו- הקמת הבנק חלב אם בישראל?
ובהחלט היה לי נחמד להיות חלק מהדיון כאן. אני מקווה שעוד יצא לי "להציק" לכם הרבה, ולא רק בכובעי כיו"ר עמותת לה"ב, אלא בכובעים נוספים שאינני יודע אם נאה ויאה לחשוף אותם.
רק אולי במילה, ואולי יהיה מענין לשמוע את תגובותיכם על הפרויקט הזה- רפורמה בימי מחלת ילד (הוגש כבר לקובעי המדיניות ואני מקווה שיתפוס תאוצה בקרוב).
בכל אופן- לילה טוב,
אני
דבר ראשון- אני מקבל את הערותיו של יובל 309397
המטרה לא משנה כלל והדרך צריכה להיות נתונה לביקורת מתמדת!

בדיוק זה.
מותר לנו לא להסכים- נכון? 309424
כמו שאף פעם אין אף פעם, כך גם הכל לגופו של ענין- לפחות לדעתי...

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים