בתשובה לברקת, 16/06/05 16:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השענת העולל על החזה של אמו, כשפעימות הלב מתקתקות מתחת, והקשר שנוצר בין הפעולה המתגמלת של יניקה עם המקצב הביולוגי בהחלט עשויים להשפיע על הכשרון המוזיקלי שלו או לפחות על אהבת מוזיקה. השערה נגזרת: תינוקות שאמותיהם סובלות מהפרעות קצב יפתחו אהבה לג'ז. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הילדה שלי לא ינקה, רק תמ"ל שאני האכלתי אותה, שעונה על חזי, צמודה לפעימות ליבי - מסתמן כבר עכשיו שהיא (כמעט שנתיים) תהיה מאוד מוסיקלית. בכל הזדמנות היא מבקשת שנשיר לה שיר, היא משחקת ושרה לעצמה שירים, רק שומעת שיר בטלויזיה/דיסק - מייד מתחילה לרקוד (וגם אוהבת מוסיקת טראנס כמו אמא שלה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, כמובן. התיאוריה שלי מופרכת אם האכלת העולל מתבצעת כשראשו צמוד לחזה האם. או האב. או. כלומר, "או האב" עשה לי "או" קטן, שבעקבותיו אני משכלל את התיאוריה: האכלת התינוק בתמ"ל, אם היא מתבצעת ע"י כל אחד מההורים כשהיונק צמוד לחזה/ו, תכשיר את בטהובן הקטן להזדהות עם מקצבים מסובכים יותר ומוסיקה מורכבת יותר מאחיו שינק חלב אם. אני מבקש מהאיילה הבאה שתלד תאומים זהים ששני ההורים יאכילו אחד מהם בתמ"ל בעוד השניה תסתפק בחל האם, כדי שנקבל אינדיקציה ראשונה לטיב ההיפותזה שלי. וזה, באופן טבעי, מוליך אותי לשאלה אחרת: מילא שאין יותר מדי מתמטיקאיות מהשורה הראשונה, כפי שהוזכר כאן לאחרונה, אבל מה עם מלחינות? אם מקבלים את ההסבר החברתי שלא עודד נשים לעסוק במתמטיקה, האם הוא תופס גם למוסיקה? נדמה לי שנגינה בפסנתר היתה חלק חשוב בהשכלה של נשים מערביות, ולמרות שנגינה אינה קומפוזיציה קשה לי לראות איזה לחץ חברתי-תרבותי מנע מהפסנתרניות הצעירות להלחין כמה יצירות משל עצמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא האם ו/או האב. מה עם תינוקות שגם האומנת מאכילה לפעמים? והאומן? וכל החבר'ה בתורם? חשוב כמה מקצבים הם לומדים. (שלא לדבר על אנשים עם אי-סדירות בקצב הלב. שנברג לפחות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אי סדירות קצב הלב כבר דיברתי בהודעה הקודמת בנושא זה. ריבוי גדול מדי של "מניקים" עלול לבלבל את הפעוט כד כדי סלידה כללית ממוזיקה למיניה, ולכן אני מציע להתחיל משניים, שממילא עושים את רוב ההאכלה בחודשים הראשונים. (בשבוע הבא: החלפת חיתולים ע"י שני בני הזוג והשפעתה על נטיות אנליות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. טכן דיברת. מוטב שאודה בפא מלא כבר עכשיו, מאשר שאסתכן במחלה קשה בהמשך. (אני משתפרת! עוד נקודה לפולניות). אם תרצה להמשיך את הפתיל הזה, יש להעבירו לדיון על זכויות יוצרים.:) 2. חילופי חיתולים נראים לי כמו חילופי גברי. אני מוותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''אכן'' ו''פה''. וגם, כמובן, נראה שחזרתי על עצמי. קשה לי להחליט אם זו בעיית זיכרון או היסח דעת טכנית. אנא נהגו סלחנות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |