בתשובה להאלמוני ממנג, 18/06/05 23:03
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 309868
הטענה של הערבים מאז ומעולם היתה שאין מקום בארץ לעוד אנשים ‏1 ולכן הכנסת היהודים דוחקת אותם החוצה ומונעת את מחייתם והתפתחותם. על סמך דברים אלו הם קבלו את הספר הלבן שמנע מיהודים קניית אדמות ועלייה.
בשנים 1939-1940 היו מאות אלפי יהודים שרצו לברוח מאירופה, יכלו לברוח מאירופה אך לא היה להם לאן. זה מעשה ידי הערבים. עכשיו הם טוענים בשם היותם מיעוט גדול או אפילו רוב. הם מיעוט כזה גדול רק בגלל שהם דאגו לכך שלא תהיה עלייה.

ולמשמעות הרלוונטית:

1) מי שיודע מה עשינו להם ב 1948 מבין שהם לא יוותרו על נקמה עד שהמדינה תושמד. ממילא כל נסיונות הפשרה הם טעות אחת גדולה אם לא חמור מכך.

2) אם מקבלים את המצב היום, אז מקבלים את כל ההתנחלויות. אם רוצים ללכת אחורה, אז בא נראה את כל התמונה.

לסיכום, אני מסכים איתך. היו הרבה דברים לא ראויים שנעשו על ידי ממשלות ישראל, גם בהקמת ההתנחלויות. היה צריך לתת להם לקום ביוזמה חופשית ואז המצב היום היה הרבה יותר טוב. אבל במקרה של ההתנחלויות מדובר במיעוט קטן, לעומת נושאים אחרים בהם ממשלות ישראל נהגו ברשעות הרבה יותר גדולה (למשל שיעורי המס השערוריתיים, הקמת מערכת חינוך ממלכתית ומדיניות הקצבאות).

1 זה היה כשהיו פה פחות ממליון, היום יש קרוב לעשרה מליון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים