בתשובה ליעקב, 19/06/05 10:59
החוק הזה הוא קשקוש 310029
אני חושב שהדבר היחידי בעל המשמעות שאפשר להוסיף בויכוח הזה הוא לנסות להסביר מדוע הויכוח הזה ימשיך וימשיך במעגל אינסופי ומדוע טיעונים לוגיים כלל אינם "עושים" רושם על המתדיינים.
נקודת המוצא היא אי הסכמה בלתי ניתנת לגישור בדבר מקור הסמכות (הריבונות). החילוני החושב יגיד שמקור הסמכות הם בני האדם עצמם. אם בני אדם מסכימים להשתייך לחברת חוק הרי הם מסכימים לוותר על חלק מהחופש שלהם לטובת הכלל.
במקרה זה חקיקת הכלל אינה פגיעה בזכויות האדם וחרותו מכיון שהן נובעות מרצונו הוא. במקרה זה מותר לכלל:
א. להתיר סחר בחזיר.
ב. לאסור סחר בחזיר.
ג. להחליט מתי ואיפה מותר לסחור בחזיר ומתי אסור.
ד. להחליט באיזה אופן יוחלט מתי ואיפה אסור לסחור בחזיר.

כל האפשרויות לגיטימיות.

האדם הדתי יגיד שמקור הסמכות הוא התורה/הברית החדשה/הקוראן (האלוהים. ולא הכנסתי את בודהה כי האגנוסטיות שם הורסת את הדיכוטומיה), ולכן מותר לעשות רק מה שמתיישב עם הכתוב.

היות ואין שום טיעון לוגי היכול לעקוף את נקודת ההחלטה על הריבונות, הרי שיעקב מפתה את המתדיינים ע"י הצורה היהירה והתוקפנית בה הוא מציג את עמדתו:" סתירות לוגיות יש רק אצלכם. אצלי לא תצליחו למצוא סתירות לוגיות". דבר זה הוא כנראה דבר הבל, שכן סתירות לוגיות יש כנראה בשני הצדדים, אבל חשיפתן לא תשפיע כהוא זה על ההחלטה האיסטרטגית בדבר מקור הריבונות שכן אלוהים או בני האדם מטבעם שהם רוצים לעיתים דבר והיפוכו. למשל יעקב רוצה (במובן הפשוט והלא מתחכם של המילה) לחיות בחברה שבמקור הסמכות שלה הוא לא מאמין. (את הטיעון הזה אפשר כנראה גם להפוך נגדי. אבל את זה שיעשה הצד השני אם רצונו בכך). לסיכום טיעונים לוגיים וחשיפת סתירות לוגיות אין לה שום השפעה על השאלה המכריעה שהיא מקור הסמכות.
המאמין הדתי יכול לבוא ולהגיד "תראו, אני מאמין שמקור הסמכות הוא טרנסצדנטלי ולא בבני האדם". ועל כך יש להשיב בכנות: "אין לנו שום דרך להפריך זאת. אנו מאמינים אחרת".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים