 |
א. הבעיות העיקריות שלי הן בריאותם הרופפת של הורי, חוסר יכולת לקשור קשר רומנטי ודכאון המטופל תרופתית. האם התכוונת לבעיה העיקרית בטיעון שלי?
ב. דיברתי קודם על חירויות שאותן כיניתי "בסיסיות". הקנין היא אחת מהן. יחד עמה, ולדעתי אף חשובות ממנה, הן הזכות לשויון בפני החוק, להגנה פיזית על הקיום וחברותיהן. הזכות "לקבל מחיר סביר בעד נכסיהם"? ל"חינוך חינם שוויוני"? על מה את מדברת בכלל? אם קניתי ציור במכירה פומבית, ולאחר מכן גילה המוכר כי זהו מקור של רובנס, האם פגעתי בזכותו "לקבל מחיר הוגן על נכסיו"?!
ג. אפרופו זכויות: מגילת זכויות האדם, כבודה במקומו מונח, אינה חוקתנו המקודשת, ממש כפי ש"האתוס של מדינת ישראל" (מה זה בכלל?) שמצאת במגילת העצמאות הוא ערטילאי מדי ומהווה, במקרה הטוב, רק איזשהו מתווה או אבן-בוחן לנורמות החברתיות, חוקתיות וכלכליות שלנו, שדיונים ב"אייל הקורא" מעצבים בצורה הרבה יותר מקורית, פתוחה ושויונית.
ד. אנחנו מזמן כבר לא מדינת רווחה - אנחנו מדינת טפילות. טפילות של אזרחי המדינה במנגנוני הרווחה, טפילות של מנגנון השלטון המקומי ברשות המבצעת, טפילות של מערכת ענקית של מקורבים, אחים-של וסתם מלקקי-פנכה בברז הציבורי וטפילות של הברז הזה עצמו באחותנו הגדולה מאמריקה.
ה. "בזק" נמכרה לקבוצת סבן במחיר-שוק, שרבים יאמרו לך שהוא גבוה מאוד ביחס לשוויה האמיתי, ולראיה התרסקות הבורסה בימים האחרונים: כנראה שהמדינה עשתה עסק מצוין. אולי, מתגנב החשד, פגעה המדינה בזכותו של סבן, יהודי חם ופילנטרופ, לקבל תמורה הוגנת עבור הכסף *שלו*...?
ו. פרידמן, ב"חירות וקפיטליזם", מצטט שופט-עליון אמריקאי שאמר "החירות שלי להרים את אגרופי מסתיימת רק היכן שהסנטר שלך מתחיל". האוליגרכים מגבילים את חירותך? את לא רק *טיפה* נסחפת כאן?
ז. באמת הייתי שמח לקבל עוד דוגמאות.
ח. שאלת לדעתי באופן כללי ובלי קשר לדיון עד כה, וכך גם אענה: אני חושב שבענייני זכויות וחובות, טוב תעשה כנסת ישראל אם תתרומם מעט מעל לסחי בו היא שקועה עד צוואר ביומיום, ותלמד מעט מן האקטיביזם השיפוטי של ביהמ"ש העליון בראשות ברק, שהוא בעצם אקטיביזם חקיקתי לכל דבר, ותסיר מעליה (ומעלינו) את כל הכבלים וחוסר-השוויון המונעים מאיתנו, האזרחים מן השורה, *באמת* לממש את זכויותינו. כלומר: כן תמיכה בחלשים, אבל לא עידוד הטפילות, כן שויון לגברים ונשים בפני החוק (חוקי העבודה והאישות, שירות צבאי זהה) אבל ללא פגיעה בשויון *ההזדמנויות* (כלומר, ביטול כל סוגי האפליות ה"מתקנות" למיניהן), כן שויון בין המיעוט הערבי לרוב היהודי (בתקציבים, אכיפת חוקים ותקנות כמו שילוט בערבית - אבל גם שירות לאומי לערבים!) אבל ללא הפטרונליות, חוסר הבושה ורמיסת הערכים המאפיינת את המערכת השלטונית בארץ. ולסיום: *כן* לענישה דרקונית של עברייני מס, משתמטים-מתשלום, עברייני תנועה ופושעים-סתם, שהם-הם, כלומר *הציבור הרחב הא-נורמטי*, הפוגעים בזכויותיך לחיים מלאים של הזדמנות, יצירה, חירות והתפתחות!
(ומה פתאום משאל עם, זה רעיון אדיוטי, וכבר היה באייל לפחות דיון ארוך אחד בנושא. אנחנו דמוקרטיה פרלמנטרית, לא כנס-מחזור של ארגון מגדלי העופות)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש