בתשובה לניצה, 22/06/05 1:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לפי דעתי אין קשר בין שמאלנות ואינדיבידואליזם... השמאלן מנוכר לקבוצה, אבל לא בהכרח רואה את הפרט כמרכזי ואינו אוהד כל פרט. השמאלן מתיחס באהדה לפרטים בתנאי שהם נתפסים אצלו כמתיצבים כנגד החברה. "יש בשמאל הרבה דברים שמאפיינים דווקא קבוצה סגורה עם הזדהות חזקה של הפרטים עם הקבוצה." - כל קבוצה רעיונית קטנה הנמצאת בעימות עם הרוב בחברה, מפתחת לעצמה מה שניתן לכנות "סינדרום העם הניבחר". א. תחושת ההתנשאות. חברי הקבוצה הם סוג של אליטה מסיבה זאת או אחרת, דבר המאפשר להם להיות צודקים בעוד רוב האחרים טועים. אבל בסוף כולם יבינו מה שהניבחרים הבינו כל הזמן... "מציון תצא תורה" ב. תחושת המחויבות. הקבוצה קטנה ונתונה בעימות. כל חבר חשוב. מי שעוזב מפרק אבן מאבני החומה. מתקרנף. בוגד. האנטגוניזם של השמאל הוא לקבוצה (או לאידאולוגיה) המעצבת הדומיננטית או הסמכותית. השמאל עצמו הוא אמנם קבוצה אידאולוגית, אבל תמיד תופס את עצמו כאופוזיציה חלשה לתרבות השלטת. לכן הוא לא אנטגוניסטי לעצמו... אני תוכניתן על פי מקצועי, ואציג כאן דוגמא שתראה אולי מוזרה ממבט ראשון. מיקרוסופט ותנועת הקוד הפתוח או תנועת ההקרים (הקרים במובן של פריצה למחשבים). יש מקומות שבהם מכונה מיקרוסופט Micro$oft או בקיצור $m או The evil empire. האנטגוניזם הזה הוא תופעה שמאלנית. צריך להבין שחלק מהתוכניתנים (חלק קטן) מתיחסים התיחסות כמו דתית לטכנולוגיה שהם משתמשים בה. מיקרוסופט וקבוצת הטכנולוגיות שלה הן התרבות השלטת בתעשיה. לכן טבעי שתוכניתן שמאלן יתיחס בסלידה למיקרוסופט [*]. [*] אני חוזר ומדגיש שהמושג "שמאלן" הוא סטריאוטיפי. רוב האוכלוסיה מתיחס עניינית למוצרים שונים בלי קשר לפסיכולוגיה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''השמאלן מנוכר לקבוצה, אבל לא בהכרח רואה את הפרט כמרכזי ואינו אוהד כל פרט. השמאלן מתיחס באהדה לפרטים בתנאי שהם נתפסים אצלו כמתיצבים כנגד החברה.'' אני חושב שאת ההגדרה הזאת המצאת בעצמך. למציאות היא לא תואמת. זה לא מופיע אצל אף הוגה דעות סוציאליסטי ובטח שלא אצל מרקס או לנין או הקבוצתיים לעלא ולעלא (דיקטטורת הפרולטריון אינה סובלת מתנגדים). פרטים המתנגדים לחברה במשטר סוציאליסטי מוצאים את עצמם בבתי חולים לחולי רוח (ימי ברז'נייב) או שסתם מתעלמים מהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שכל אחד מבין שהמצאתי אותה בעצמי... אני חושב שהמשטר בבריה''מ ודומותיה היה משטר ימני קיצוני במהותו לפי ההגדרה שלי. אני לא מתיחס לתוכן של תורות אידאולוגיות. הקומוניסט האדוק, אזרח המדינה הקומוניסטית מתאים בדיוק להגדרה שלי של ימני. מה שמעניין אותי זאת נטיה הפסיכולוגית שלו להזדהות עם האידאולוגיה השלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגיע לסתירה. כמה מבין האנשים המכנים את עצמם "השמאל" (ישראלי , נניח) מקבלים את ההגדרה הזו? מעטים מאוד , אם לא רק אתה בלבד. אם תפלח את מחנה השמאל, תגלה מן הסתם שככל מחנה הוא מכיל רוב מכריע של קונפורמיסטים שמגדירים את עצמם ככה משום שלא עולה על דעתם אחרת. הסביבה שבה הם חיים היא כזו, המשפחה היא כזו, הקבוצה הסוציואקונומית של מכריהם היא כזו. אותו יהודי דתי, (או מוסלמי דתי) שינסה "לאתגר את החברה" ברמת אביב ג' ,או בקיבוץ ברעם, לא יקבל הבנה לפי הגדרתך אלא יראה את הדרך החוצה. במובן הזה ה"שמאל הישראלי" היא קבוצה קונפורמיסטית מוכלת כמו הקבוצה ה"יהודית - לאומית". אפילו אם אתה אינך רואה את עצמך ככזה, הרוב המכריע של מה שמגדיר את עצמו כ"שמאל הישראלי" סותר את הגדרתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמת אביב ג' וקבוץ ברעם זה אותו שמאל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין שהעלתי היא הסתירה בין מה שאתה מגדיר שמאל לבין תכונותיו של אלה שמגדירים את עצמם "שמאל ישראלי". לצורך העניין גם סוציאליסטים/מרקסיסטים בקיבוץ ברעם וגם סוציאל-דמוקרטים ברמת אביב ג' סותרים את הגדרתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות שלי הן תגובה 310324 תגובה 310718 תגובה 310846 אני לא האלמוני היחיד פה. אני פשוט לא מבין את הטיעון שלך. (כלומר כיצד מה שאתה אומר מתייחס למה שאני אומר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז חבל מאוד שאתה לא מבין (או מיתמם כלא רוצה להבין). במשפט אחד: ההגדרה שלך לאיש שמאל זרה להתנהגות הקבוצה הישראלית שמגדירה את עצמה כשמאל ישראלי. יום טוב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |