בתשובה לגילי נחום, 23/06/05 16:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הויכוח הוא על מדת הסכון (לחברה, למדינה) ב''לתת את חברת חשמל לאיזה מליונר''. אגב, ברור לחלוטין שהמחיר שיכנס לקופה הציבורית נמוך מדי. הרי הרוכש הצליח בזכות קשורי המיקוח שלו להיות מליונר ומבצעי המכירה הם עובדי מדינה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
חברת חשמל היא נושא רגיש ובעייתי מבחינה בטחונית ואזרחית. לא ברור שצריך להפריט אותה לחלוטין. בכל מקרה רצוי מאוד להוריד שם שכר ותנאים או לפחות להקפיא אותם (להוריד זה לא ריאלי) גם אני נניח שאתה צודק, אולי עדיף להפסיד בהווה סכום מסויים מאשר להמשיך ולתת לעובדי החברה לינוק חלב מועשר בטעם ווניל משדי המדינה בעוד אזרחים מן השורה עובדים בשכר מינימום. אולי החסכון שיושג מכך גדול מההפסד החד פעמי. ולסיכום, גם אם ח"ח לא תופרט עדיין יש לתקן את עיוותי השכר הנהוגים שם, כמו גם את הנפוטיזם. כל צמיחת חברות כוח האדם שלוקחות עמלות על גבי העובדים המסכנים היא בגלל שמשרדי הממשלה לא רוצים לקחת ישירות עובדים חדשים על מנת שלא יחולו עליהם כל הסכמי עובדי המדינה שתפרה ההסתדרות. בעצם ההסתדרות דואג למי שנמצא קרוב לסיר ולא לאלה שרחוקים כל כך שהם אפילו לא מריחים מה מתבשל. מי שמחוץ למעגל העובדים בחברות הממשלתיות לעולם לא יכנס לשם, ואיפה הצדק בזה? הרעיון הבסיסי הוא שבשירות הציבורי לא יכולים להיות תנאים אחרים מאשר בסקטור הפרטי משום שאם התנאים עדיפים כולם ירצו להיות בציבורי ויש עודף ביקוש למשרות בסקטור הציבורי ומה קורה אז... בדיוק! נפוטיזם, קשרים אישים, סדר לי ואסדר לך וכדומה. מי שמסכים איתי שיגיד אני! :-) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |