בתשובה לגל, 25/06/05 18:25
רגע של לשון 311659
שלום גל
1. לא אני בחרתי את התמונות והלינקים במאמר, כך שטענתך צריכה להיות מופנית כלפי עורכי האייל.
2. מעולם לא התיימרתי לכתוב מאמרים מנקודת מבט של בר-סמכא מדעי. איני חוקר באקדמיה, ואיני כותב מאמר במטרה להנחיל מושגים מדעיים. ברור מאליו שכל מאמרי מייצגים את עמדותי והשקפותי, שכן זוהי בדיוק מטרתם. באותה מידה ברור מאליו שעמדותי אינן עולות בקנה אחד עם השקפות מרקסיסטיות.
3. אין לי ויכוח של ממש עם ההגדרה המרקסיסטית להפרטה. במקום להשתמש במונח "נכס" משתמשים במונח "עובדים", וזה הגיוני לחלוטין מנקודת מבט מרקסיסטית.
רגע של לשון 311675
יש הבדל מהותי בין נכס לבין עובדים. נכס על פי חוקי הקניין הקיימים שייך לבעליו. הקשר עם העובדים של בעל הנכס הוא שכירת כוח עבודתם. המצב האמיתי היום -לאו דוקא זה המוגדר ב''מדע הכלכלה'' הוא שהעובדים הם תשומות ייצור כמו חמרי גלם, אנרגיה וכד'. ההתייחסות אליהם היא פועל יוצא.
רגע של לשון 311719
על פי התורה המרקסיסטית אין בעלות על נכסים. ההגדרה המרקסיסטית להפרטה אומרת: מעבירים גם את הנכסים הפיזיים וגם את העובדים מהמגזר הציבורי למגזר הפרטי, וזה נכון באופן עקרוני. אני חושב שאין טעם לדון כאן בסמנטיקה, משום שהויכוח הוא קודם כל על השאלה האם ההפרטה היא דבר חיובי או שלילי. אין לי בעיה אם מישהו מכניס תחת ההגדרה הזאת דברים נוספים, אני רק הערתי את תשומת הלב להטיה האידאולוגית שמביאה לכך.
רגע של לשון 311843
שלום יזהר,
נדמה לי שאתה טועה במקצת לגבי מה שאתה מכנה ''התורה המרכסיסטית''.
המהפכה התעשייתית ששימשה את מרכס במחקריו, היתה בראש ובראשונה
''שחרור'' האנשים (האכרים) מנכסיהם והפיכתם לאנשים חופשיים שה''נכס'' היחיד שלהם הוא כח עבודתם. החברה שהופכת לקפיטאליסטית
התנגדה לעבדות ולא רק מטעמים מוסריים. היא רצתה להשתחרר מאחריות חברתית. כשאתה בעל של משהו אתה גם אחראי לו.
לגבי הפרטה -אם הממשלה היא בעלת חנות מכולת בשכונת פלורנטין- ודאי שטוב יהיה אם תפריט אותה. לגבי הפרטת הפנסיה, בתי הסוהר, אפילו הבנקים - העניין הוא שונה לחלוטין.
רגע של לשון 311856
אבל יזהר, הרי גם המובן שאתה מעניק למושג "הפרטה" נגוע בהטייה אידיאולוגית. הוא מסווה את המכנה המשותף הרעיוני בין תהליכים שאתה מכנה outsourcing ובין העברת בעלות לידיים פרטיות - מכנה משותף שאתה מציג בצורה בהירה ביותר.

לכן השימוש שלך במושג "הפרטה" אינו פחות אידיאולוגי. הוא גם לא נכון או תקין יותר כפי שהצגת אותו. אם טענה זו מקובלת עליך (בניגוד למה שכתבת במאמרך), באמת אין טעם להמשיך לדון בסמנטיקה.
רגע של לשון 311859
1. אני מתנצל ובנוסף גם אינני מפנה טענות לעורכי האתר. למען האמת בעיני "האייל הקורא" הוא אתר משובח ביותר, אך מעולם לא נכנסתי אליו כדי לספק את צרכיי בתחום האסתטיקה הוויזואלית ואינני מצפה ממנו לעשות זאת.

2. על זה כתבתי לך איפשהו למטה, אך אוסיף משהו קטן: כשאתה אומר שאתה רק מביע את דעתך זו זכותך. אבל אתה לא יכול להסתתר מאחורי טיעון כזה להצדקת המהלך הרטורי שעשית. כתבת: "לא ברור עד כמה הציבור באמת מבין את משמעותו [של המושג "הפרטה"]" ולאחר מכן הצגת את משמעותו "האמיתית".

כשטענת לקיומה של משמעות "אמיתית" קבעת קביעה לגבי המציאות שתוקפה אמור להיות אובייקטיבי. זה לא כמו לטעון שסרט מסויים מוצא-חן בעינייך. אם אתה מתייחס למציאות אובייקטיבית, הטיעון שלך עומד במבחן המציאות. אחרת אני יכול לטעון כל טענה לגבי המציאות ולהגן עליה בנימוק שהיא "מייצגת את עמדותי והשקפותי".
רגע של לשון 311962
גל, בתשובה לשתי תגובותיך:
כבר למדנו מזמן שכל הגדרה "אובייקטיבית" היא למעשה תוצאה של הטיה אידאולוגית כלשהי.
ואכן, ההגדרה שלי להפרטה היא תוצאה של ההטיה האידאולוגית שלי. יתרה מכך, כל דבר שנכתב ב"אייל", או ב"ידיעות" או ב"מעריב" לצורך העניין, הוא תוצאה של הטיה אידאולוגית.
למיטב ידיעתי, הענף האקדמי המפותח ביותר בתחום מדעי החברה והרוח בעשרים השנים האחרונות הוא זה המראה כיצד הלשון והשיח מעצבים את המציאות על בסיס הטיות ערכיות ואידאולוגיות. כמו למשל: השימוש במילה "טרור" - זוהי מילה שהמציא המערב הנוצרי-יהודי, העשיר והלבן בכדי לתאר באופן שלילי מאבק פוליטי מצד העמים המדוכאים, הלא לבנים והלא נוצרים.
מה הפיתרון לסבך? אין לי בעיה שישימו ליד כל דבר שאני כותב הערת אזהרה: "כל הכתוב במאמר זה הינו מוטה אידאולוגית. ראו הוזהרתם!".
לעצם העניין, הרחבת המונח "הפרטה" גם לתהליכים כלכליים נוספים לא משנה את הדעה של כל אחד ואחת מאתנו לגבי הדבר עצמו. באופן גס ניתן לומר שהציבור מתחלק לכאלה המתנגדים להפרטה, כאלה התומכים בה, והרוב הגדול שכלל לא יודע מה זה באמת. איש עוד לא עבר ממחנה אחד למשנהו על בסיס שינוי הגדרת המונח.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים