בתשובה לרודי וגנר, 25/06/05 11:04
משטרת המחשבות והדיבורים 311669
סתם מתוך סקרנות אשמח לראות קישורית ל"טענה ימנית" לפיה הסקרים משקרים כי התקשורת שמאלנית. אני לא פוסל על הסף אפשרות שאכן תמצא משהו כזה, אבל אחרי ששמעתי טענה כאילו מובנת מאליה, לפיה אני אישית משתמש לאחרונה במילה "פשע" למעלה מהרגיל, ובדיקה פשוטה הראתה שהטענה מופרכת על פניה, אני צריך לבדוק בקפדנות כל טענה כזאת כי לפעמים המובן מאליו פשוט לא קיים.
מכל מקום, גם אם קיימת טענה כזאת, לא מדובר בטענה ש*אני* טוען (בדיוק כשם שאני לא מסכים לשימוש בביטוי "פושעי אוסלו" למרות ש"מובן מאליו" שאני משתמש בו שלש פעמים ביום לפני כל ארוחה).
אני דווקא כן מאמין לסקרים שמתפרסמים בתקשורת. יש לי טענות כבדות לתקשורת, אבל קשה לי להאמין שיעזו להציג נתונים מזוייפים. זה פשוט לא סביר, ומסוכן מבחינתם.
אבל בדיוק מהסקרים האלה שמראים שכרגע, כשהכל יודעים שדעתם לא תשנה דבר, ישנו יתרון כזה או אחר לתומכים בהתנתקות, אני מסיק שבמשאל עם ממש, שיוליך גם לדיון ציבורי אמיתי נוקב ומשמעותי בנושא הזה, ישנו סיכוי סביר בהחלט שינצחו דווקא המתנגדים.
אל תשכח שכאשר פנה שרון למתפקדי הליכוד, הסקרים הראו נצחון גדול לתומכים בהתנתקות, עובדה שהביאה את שרון לעשות את הצעד הזה.
התעקשותו (והתעקשות כל השמאל כמעט למעט ממש בודדים) היום לא לערוך את המשאל, באה מכך שעמוק בלבם, למרות שהם מנפנפים בתוצאות הסקרים, הם לא בטוחים שינצחו. במילים אחרות: הם צבועים. אין לי ספק בכך. מבחינה מסויימת אפשר לראות זאת גם כלקח מסיפור משאל המתפקדים, שבו התוצאה הסופית הייתה רחוקה מתוצאות הסקרים בתחילה.
רוני מילוא, תומך התנתקות מובהק, שבמקרה זה לא הצטרף לעדת הצבועים, אמר בדיוק את הדברים האלה: שבמשאל עם יש סיכוי גדול למתנגדי ההתנתקות לנצח.
אשר ליחסי הכוחות בכנסת, זה נכון, והדבר הזה הפתיע אותי וממש הכה אותי בשוק כשהסתבר לי שככה זה. במאמר "כנסת בלתי לגיטימית" הסברתי מדוע אין די ברוב בכנסת, וחזרתי והסברתי את דעתי זו המון פעמים, בתשובה לתגובות שהופנו אליי.
לאחרונה גם הרהרתי בלבי איך קרה דבר כזה, ומה בעצם מניע את הפוליטיקאים וחברי הכנסת של היום, ועלה בראשי איזה רעיון בקשר לכך, אבל זה נושא אחר שאולי אמצא הזדמנות בעתיד לעסוק בו.
משטרת המחשבות והדיבורים 312294
הטענה שהזכרתי נטענה כלפי ע"י ניצה בדיון אחר. עמך הסליחה אם לא זה הטיעון שלך.

לעומת זאת, גם הטיעון שבו אתה כן משתמש, "במשאל עם יכולה להיות תוצאה אחרת מבסקרים" הוא טיעון חלש ביותר. נכון, משאל עם יגרום לכך שיהיה מהלך שכנוע מאוד משמעותי כלפי המתלבטים; ונכון שאם כל המתלבטים כאחד יכריעו נגד, המצב יהיה די צמוד, עם אפשרויות לכאן ולכאן; אבל אתה שוכח שלראת משאל עם צפויים ניסיונות שכנוע מצד *שני הצדדים* שבהחלט סביר שיבטלו זה את זה (זאת בניגוד למשאל מתפקדי הליכוד, בו שרון לא עשה כמעט דבר כדי לשכנע את המתפקדים להצביע בעד ‏1).
כמו-כן, אם תביט בסקר שנערך כאן באתר, תראה שרבים ממתנגדי משאל העם עושים זאת לא בגלל שיש להתנתקות סיכוי גדול להפסיד בו, אלא בגלל שהוא לא חלק מהמשטר המקובל במדינת ישראל, ומסיבות אחרות.
אבל חשוב מכל, גם אם נקבל במידה זו או אחרת את הטיעון שלך, כל מה שנוכל להסיק ממנו הוא שבמשאל עם התוצאות לא יהיו בוודאות "בעד התכנית". לעומת זאת, אנשי הימין מתנהגים כאילו הם סמוכים ובטוחים שרוב העם הוא נגד התכנית, דבר שלבטח לא ניתן להסיק מתוצאות הסקרים (בהנחה שמקבלים אותם כאמינים), ומתבססים על כך בבואם להצהיר על חוסר הלגיטימיות של התכנית. זה נראה לי בלתי הגיוני.

לגבי הכנסת, בוא נסכים לא להסכים (נכנסנו כבר לדיון הזה במאמר ההוא שלך).

1 אינני יודע אם מתוך ביטחון עצמי מופרז או בכוונה.
משטרת המחשבות והדיבורים 312393
איני חושב שהערכתי לגבי תוצאות סקר אפשרי, אפשר לכנותה "טיעון חלש" או "טיעון חזק". זה לא טיעון. זו הערכה, בניגוד להערכתי בעת עשית השלום עם סדאת שסחפה את רוב רובו של הציבור, משום שדובר על שלום עם הגדולה באויבותינו.
ומובן מאליו שהערכתי זו הביאה בחשבון שגם תומכי ההתנתקות יסבירו את דעתם.
איני יודע מי "מתנהג כאילו הם סמוכים ובטחים שרוב העם הוא נגד התכנית". אני חושב שאותם "הם" אלמונים "מתנהגים" פחות או יותר כמוני, ואני איני בטוח ביטחון מוחלט שבמשאל עם יזכו המתנגדים להתנתקות, אלא מעריך שיש סיכוי גבוה לכך.
הטענה לחוסר לגיטימות היא טענה נכונה. גם אם לא בטוח באופן ודאי שבמשאל יזכו מתנגדי ההתנתקות, העובדות הן שבבחירות האחרונות, ההתנתקות (שיוצגה ע"י מצנע, אמנם בממדים יותר קטנים) הובסה, ולא נערכו מאז שום בחירות אחרות או משאל עם. הצעתך המרומזת להחליט על סמך תוצאות סקרים שנערים ע"י גופים פרטיים היא מאד מוזרה. ברור שאם רוצים לשאול את העם צריך לעשות צעד יותר פורמלי, והנסקר או המצביע גם צריך להיות מודע לכך שלהצבעתו יש חשיבות מעשית בהחלטה העתידית.
טענתך ששרון לא ניסה לשכנע את המצביעים בעת משאל הליכוד היא טענה שאותי היא ממש מצחיקה. האם פעם הוא הסביר ? האם בכלל יש לו הסברים ? לפני זמן קצר בנאום באיזה מקום אמר שרון: "לפני מספר חודשים הצגתי את תכנית ההתנתקות כשהיא מנומקת." זה ממש הצחיק. הוא לא טרח לחזור על הנימוקים, ואני לא זכרתי שפעם הוא נימק, למעט נימוקים שאינם נימוקים כגון: זה יגרום למדינה להתפתח, יפתח את הגליל, וכד'. מעולם הוא לא הסביר איך, ובלי ה"איך" אלה לא נימוקים. לעומת זה, במקרה של שרון נימוקים *חייבים* להכיל את הסיבה שבגללה נימוקי העבר (ואז הוא כן נימק) לגבי חשיבות הישוב בגוש קטיף, שוב אינם תקפים. שמעת פעם הסבר כזה מפיו ?

ואם אנו עוסקים בנימוקים לטובת ההתנתקות, האמת היא שלא ראיתי כאלה ככל הזכור לי גם בדיונים באייל הקורא, למעט נימוק אחד לפיו לא ייתכן שגגות אדומים יצוצו מתוך מחנות פליטים, נימוק שהצלחתי לסתור בנקל ולהראות שאם זה כך, גם שדרות והקיבוצים בגבול עזה עוד יותר לא ייתכנו.
משטרת המחשבות והדיבורים 312542
אני מתבלבל.
"אני איני בטוח ביטחון מוחלט שבמשאל עם יזכו המתנגדים להתנתקות, אלא מעריך שיש סיכוי גבוה לכך."
זו ממש האימא של ההתחמקויות. שוב: איזו סיבה יש לך להעריך זאת, כאשר הנתונים, שאתה מודה שהם אמיתיים ולא מזויפים, מראים אחרת?
סקר ישיר על ההתנתקות הוא כלי חזק בהרבה מבחירות כדי לקבוע את דעת הקהל על ההתנתקות. בבחירות ההבטחות מעורפלות ("כששרון דיבר על ויתורים כואבים, היה לי ברור שכוונתו היא להתנתקות מעזה"), יש שיקולים נוספים חוץ משיקולים בטחונים ("מצנע צודק שצריך לצאת מעזה, אבל שאני אצביע לסוציאליסטים האלה? פויה!"), נכנסת נאמנות שבטית ("האמת, צריך לצאת מעזה. אבל אנחנו ליכוד, שנים היינו ליכוד. מסורת.") ואמונה אישית ("שרון יודע מה הוא עושה. אני מצביע בשבילו"). למעשה, משאל מתפקדי הליכוד שמנופפים בו כאן מדי פעם הראה ‏1 ש- 40% ממצביעי הליכוד דווקא תומכים בהתנתקות (אולי תמכו בה מלכתחילה, ואולי שינו את דעתם עם הזמן), כך שאם נתייחס לבחירות + המשאל בליכוד נקבל שלהתנתקות יש תמיכה של 55% בעם (שזה בערך מה שאומרים הסקרים).
הדבר היחידי שאתה יכול לומר הוא ש"אין לדעת" מה יהיו תוצאותיו של משאל עם. להניח שהוא היה יוצא לטובתך זה לא הערכה שאפשר להסתמך עליה. הייתי שמח אם למישהו מה"כתומים" הייתה שנייה מחשבה שאולי לא "רוב העם אתנו", ואולי הוא מייצג מיעוט.
לגבי "סקרים שנעשו על-ידי גופים פרטיים" - אם אתה מאמין בסטטיסטיקה, ולא מאמין שמעוותים את הסקרים, אז אין זה משנה אם הסוקר הוא גוף פרטי או הלמ"ס.

שאר ההודעה תומכת בטענה שלי ששרון לא יצר קמפיין אמיתי לקראת משאל המתפקדים, ואכן הוא לא יוצר גם קמפיין כזה כעת. אני חייב לציין שאני רואה תמימות רבה בטענותייך כאילו מה שישפיע על דעת הקהל הוא נימוקים רציונליים מכל סוג שהוא. זה עובד רק באייל הקורא, וגם זה בקושי.

1 אם נניח שהוא מייצג את מצביעי הליכוד
משטרת המחשבות והדיבורים 312571
אני חושב שזכרונך מאד חלש אם אינך זוכר מקרים שבהם תוך כדי תהליך מערכת הבחירות השתנו תוצאות הסקרים בצורה משמעותית.
למשל בבחירות נתניהו - ברק שבהם ניצח ברק גדל היתרון של ברק בסקרים תוך כדי מערכת הבחירות באופן מדהים ולא היה קשר בין התוצאות הסופיות והסקר הראשון שהתפרסם (אם איני טועה, זה התחיל אז בשויון).
וכאשר ניצח נתניהו את פרס הסקרים פתחו בנצחון גדול של פרס (אלוף הסקרים) וההפרש הלך והצטמצם עד לבחירות עד שהפך להפרש קטן אבל עדיין לטובת פרס. אפילו בסקר הטלויזיה ביום הבחירות שנסמך על מדגם מהמצביעים עדיין ניצח פרס ברוב קטן. אבל בבחירות ניצח בכל זאת נתניהו.
ובכלל אם השמאל כל כך בטוח בנצחונו בגלל הסקרים האלה, מדוע הוא לא מסכים למשאל עם ? התנתקות עם משאל שבו ינצח תוסיף לשרון המון נקודות מהמון כוונים.
משאל המתפקדים בליכוד הוא רק דוגמה מובהקת אחת מרבות.
אני פשוט נדהם מגשתך שאומרת שאפשר להחליט על סמך סקר. אולי נבטל בכלל את תהליך הבחירות. העיתון הראשון שיצא עם סקר, תוצאות הסקר הזה ייחשבו כתוצאות הבחירות הקובעות.
אשר להסברה של שרון, מה שטענתי הוא שפשוט אין נימוקים טובים למענן ההתנתקות, ואילו ניסה שרון בכל זאת להביא נימוקים הם היו נסתרים בנקל, וזה רק היה מרע את מצבו.
משטרת המחשבות והדיבורים 312579
"ובכלל אם השמאל כל כך בטוח בנצחונו בגלל הסקרים האלה, מדוע הוא לא מסכים למשאל עם ?"

זה קשור לכרונולוגיה של ההתפתחות הפוליטית של ההתנתקות. בהתחלה, כששרון הכריז על ההתנתקות הימין היה משוכנע שהוא יצליח להכשיל את התוכנית מתוך הכנסת (בה היה לו רוב משכנע), ולכן הם העדיפו שלא להפיל את הממשלה וללכת לבחירות (שהן, כמו שציינת, תמיד הימור) . ככל שהתוכנית תפסה תאוצה בסקרי דעת הקהל, מצב הקואליציה של שרון הלך והתערער. מה שגרם לימין להמשיך בדרך המחאה הפוליטית בלי להפיל את הממשלה. רק אחרי שעברה נקודת העל חזור מבחינת לוחות הזמנים, הנקודה שפיזור הכנסת והליכה לבחירות תאלץ את שרון לדחות את ההתנתקות, רק אז הצטרפה העבודה לממשלה, ומגמת התערערות הקורליציה של שרון נבלמה.

בקיצור, עכשיו, ללכת לבחירות או משאל עם פירושו המעשי הוא דחיית ההתנתקות למועד בלתי ידוע, דבר שהשמאל ודאי לא מעוניין בו. כשאפשר היה הימין לא הסכים ללכת לבחירות.
משטרת המחשבות והדיבורים 313807
פעם נוספת:
אני *לא* טוען שאפשר להחליט על סמך סקר. אני *כן* טוען שאי-אפשר להסיק, על סמך סקר, שדעת הקהל הפוכה ממה שנאמר בסקר. מה שמעצבן אותי הוא הביטחון של מתנגדי ההתנתקות בכך שהעם איתם, כאשר כל הנתונים מצביעים לכיוון ההפוך. אי אפשר קת ענווה? להגיד "חלק מהעם אתנו?" או "אי אפשר לדעת עם העם אתנו"?
לגבי "הפחד של השמאל ממשאל עם" - מי שמתנגד בתוקף למשאל עם הוא שרון, והוא לא ממש חלק מהשמאל. אני, כנציג "השמאל" תמכתי באופן עקבי בקיום משאל עם. אני גם חושב, כמוך, ש"התנתקות עם משאל שבו ינצח תוסיף לשרון המון נקודות מהמון כוונים", אבל מסיק מכך ששרון לא באמת רוצה לבצע את ההתנתקות, או לפחות - לא רוצה לבצע אותה באופן חלק, אלא שזה יהיה קשה ככל האפשר (כדי למנוע נסיגות נוספות).

לגבי הנימוקים, מה שניסיתי לטעון הוא שאין שום קשר, בעולם האמיתי, בין הסברה לבין נימוקים רציונליים. כך שגם אם לא היו כלל נימוקים רציונליים להתנתקות, עדיין ניתן היה להפעיל הסברה, וזה לא בוצע.
משטרת המחשבות והדיבורים 313836
לגבי הסקרים, כבר קצת הספקתי לשכוח את תחילת הויכוח, אבל עם מה שכתבת בתגובתך האחרונה אני יכול להסכים בשקט, וכפי הנראה לא טענתי קודם טענות הפוכות. אני, אגב, לא נתקלתי באיזה שהוא גורם בימין שבטוח בנצחונו במשאל התנתקות. אשמח לראות מי בדיוק מעצבן אותך. אולי הוא גם יעצבן אותי . . .

לגבי השמאל ומשאל העם, דעתך מזכירה לי טענות של מכרים ממפלגת העבודה שהיו אוהבים לומר לי: מה ? אנחנו החזרנו את סיני ? אתם החזרת את סיני.
אני ראיתי בטענות האלה חוסר רלונטיות ומעט צביעות. הם החזירו את סיני בדיוק כמו בגין, ולו לא רצו בכך סיני לא הייתה מוחזרת.
עלתה בדעתי עוד דוגמה אולי עוד יותר טובה. נתניהו היום עושה הצגות של התנגדות להתנתקות ומאיים להצביע נגד. האיש יודע היטב שהצבעתו לא תשנה שום דבר, וכל המשחק שלו מטרתו להציב עצמו בקרב ציבור הבוחרים שלו בתוך המפלגה ומחוצה לה בעמדה יותר טובה.
אל תספר לי שהשמאל הוא בעד משאל עם. לו השמאל היה בעד משאל עם היה משאל עם.
משטרת המחשבות והדיבורים 314621
''השמאל'' הוא לא גוף הומוגני.
יש גורמים בשמאל (כמוני למשל) שהם בעד משאל עם.
יש גורמים בשמאל שהם נגד משאל עם באופן עקרוני, על כל שאלה, כי זה לא חלק מהדמוקרטיה הישראלי.
יש גורמים בשמאל שהיו רוצים משאל עם, אבל חששו שמשאל כזה יגרום לעיכוב גדול כל-כך בהתנתקות, כך שגם אם התשובה תהיה בעד ההתנתקות, היא לא תבוצע.

יש גורמים בשמאל (בעיקר במפלגת העבודה) שמתנגדים למשאל עם בגלל שזה מה ששרון אומר, וחשוב להם להתחנף לשרון.
ויש, כמובן, גורמים בשמאל שיש להם פחד מהימין וחוששים להפסיד במשאל עם.

מעבר לכל, השמאל לא הבטיח משאל עם, ולמעשה רץ לבחירות בדיוק עם המצע של נסיגה מעזה. לכן, כאשר אנשי השמאל תומכים באופן מובהק בהתנתקות, הם עושים זאת עפ''י המנדט מבוחריהם, באופן מלא ושלם.

אם הטענות שלך הן כלי ביבי וחבריו, ואתה טוען שהם לא באמת שינו את דעתם אלא מצביעים מכל מיני סיבות זרות, אני אתך.
משטרת המחשבות והדיבורים 314659
אעיר רק שגם אם חברי הכנסת של השמאל באמת ממלאים את שליחות בוחריהם, עדיין לו היו דמוקרטים ממש ממש והגונים ממש ממש, היה חשוב להם בנסיבות הקיימות שייערך משאל עם, ואם הם גם באמת היו מאמינים שיזכו במשאל הזה, ממש לא הייתה להם שום בעייה.
משטרת המחשבות והדיבורים 314732
אתה טועה. בן אדם יכול להיות שמאלני, דמוקרטי והגון עד הסוף, ולחשוב שבשיטת הבחירות אצלנו משאל עם הוא הפרת הכללים הדמוקרטיים.
משטרת המחשבות והדיבורים 314763
מצטרף לאלמוני.
"משאל עם" אינו שווה ערך ל"דמוקרטיה".
אשאל אותך שאלה: לו מצנע היה זוכה בבחירות ומקים ממשלת שמאל, גם אז היו צריכים הח"כים של השמאל לתמוך במשאל עם על ההתנתקות?
משטרת המחשבות והדיבורים 314839
לו מצנע היה זוכה בבחירות ואחר כך מחליט לספח את עזה ולהעביר את כל ערביי עזה לדרום הנגב (כולל פתרונות דיור ופצויים), הייתי חושב שלפני שהוא מממש את תוכניתו החדשה והמפתיעה, חובתו להתפטר קודם ולעוף מהפוליטיקה. או לפחות להתפטר ולערוך בחירות חדשות. או לפחות לפחות לפחות לעשות משאל עם.
אני גם מאמין, שבסיטואציה כזאת כו........לם היו מבינים את הצורך הזה כולל שופטי בית המשפט העליון, והדבר היה מתבטא בהחלטת בג''ץ ברורה.
משטרת המחשבות והדיבורים 314868
ואני חושב שאם מצנע היה עושה דבר כזה, הוא היה מוצא עצמו נטול רוב בכנסת, ומועף ע''י הצבעת אי אמון שתחליף אותו במנהיג אחר מתוך מפלגת העבודה. אם הוא היה מצליח להשיג רוב בכנסת, זה היה לגיטימי (לא הייתי תומך בזה, כמובן, אבל גם לא הייתי טוען לחוסר לגיטימיות של עצם ההחלטה).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים