בתשובה לד.ק., 29/06/05 2:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נדמה לי שאפשר לאתר את נקודת הכשל העיקרית בעמדותיך בעזרת ההתעקשות שלך על המושגים של העולם המערבי, תרבות המערב וכו'. אני חש אצלך ניסיון ליצור הנגדה בין ''מחנה המערב'' ל''מחנה הדת''. זוהי תמונה פשטנית מאוד שאינה מודל ראוי לשימוש של המציאות. הנסיון לאגד את ארה''ב, מערב-אירופה, מזרח-אירופה, מזרח אסיה וישראל על כל הבדלי התפיסות והאינטרסים המסובכים שלהם כעולם המערב הוא חסר בסיס כמו נסיון לאגד את כל העולם הקלריקלי (נצרות, איסלם, הינדואיזם ויהדות) בגוש אחד. אם הולכים עם המודל הפשטני הזה, אפשר להגיד שהמצב הרוחני הירוד במערב הוא יותר עניין של מצב רוח מאשר של מציאות, בעוד שהמצב הרוחני הירוד שייך דוקא לעולם הדת שכל מה שהוא מייצר בימים אלו הוא קנאות פונדמנטליסטית מעשי רצח (הנוצרים בארה''ב) וטרוריסטים-מתאבדים (האיסלם). היהדות נראית כרגע עוד רחוקה משיאים כאלו, אבל אנשים השופכים שמן ומסמרים על כביש אינם במצב רוחני משופר במיוחד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין: א. לא הנגדתי בין עולם המערב לבין עולם הדת, דיברתי על עולם המערב. ב. בטח ובטח שלא כללתי את הנצרות, האיסלאם והיהדות (אה, והאינדואיזם) במקשה אחת. דרך אגב: א. לא נכון להגיד ש*כל* מה שמייצר העולם הדתי הוא קנאות פונדמנטליסטית. זה כל מה שהמערב החילוני מרשה לעצמו לראות בעולם הדת. ב. את הרוח אני לאו דווקא מחפש במוסדות הדת. המילה דת לא מסמנת רק את הציבור הדתי או המוסדות הדתיים או הצד הדתי במפה הפוליטית. בהקשר של רוח, מדובר באמונה במשהו שהוא נשגב, נעלה מהקיום החומרי הארצי ומהשכל האנושי. כמובן שאמונה כזאת אתה תמצא גם אצל אנשים חילוניים, אבל באופן כללי היא מאוד נחלשת בעולם המערבי, שמסתמך יותר ויותר על מודלים רציונאליסטים ועל רדוקציות מטריאליסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"באופן כללי היא מאוד נחלשת בעולם המערבי" הרוח נחלשת בעולם המערבי יחסית למה? יחסית למה שהיא הייתה לפני מאה שנה? חמישים שנה? יחסית לעולם הלא מערבי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוחניות בצרות בכל העולם כרגע. היא במגמת ירידה, מה שאומר שכן, היא קצת יותר נמוכה מלפני 50 ומאה שנה. בארץ חל שינוי משמעותי ב-20 שנה האחרונות. המצב הכלכלי השתפר באופן דרסטי ועקב כך אנשים התחילו לצבור רכוש. צבירת רכוש נהייתה מרכזית מאוד בהוויה הישראלית, קוראים לזה תרבות הצריכה. ביחד עם תאוות הרכוש נחלשת הקהילתיות. אנשים מסתגרים יותר ויותר בבתיהם ובמכוניותיהם עם הטלוויזיות והמחשבים שלהם. פער המעמדות גדל. אני לא אומר שאין דברים טובים שצמחו. גם יש תנועות רוחניות שמגיעות מתוך ההוויה הזאת, בעקבות החסך הרוחני שבה. ויש גם מודעות עולה לנושאים חברתיים וסביבתיים וכד', אבל המודעות הזאת היא היוצא מן הכלל שמדגיש את הכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |