בתשובה לאלון עמית, 29/06/05 22:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה זה "רומנטיקה פוטוגנית"? אתה מכיר זודות שמתחתנים היום בלי להצטלם קודם בווידאו על איזה טיילת? (או.קיי., אתה בטח מכיר, אישית אני כמעט לא מכירה כאלה שעושים את זה - אבל הרוב, בסך הכל...) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. דוגמה למה שאמרתי: "אישית אני כמעט לא מכירה כאלה שעושים את זה, אבל...". כל העולם שטחי ומכוער, חוץ ממני ומהחברים שלי. 2. זוגות כאלה אינם יכולים גם לאהוב באמת? רומנטיקה פוטוגנית אינה מאפשרת רומנטיקה? 3. זוגות לאורך ההיסטוריה, לפני פריצת החומרנות המערבית, עשו דברים כל כך הרבה יותר יפים ועמוקים ערב חתונתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. אם חייהם היו יקרים להם, הם לא עשו שום דבר לפני החתונה :-] . אבא ואמא קבעו את השידוך והרומנטיקה אולי פרחה מתישהו, מאוחר יותר, אבל לא היוותה בהכרח חלק מעולם המושגים של הזוג החמוד ולא חלק מובנה במערכת הציפיות שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא הבנתי דוגמה לאיזה מדבריך זו. לא אמרתי שכל העולם שטחי ומכוער. ודאי שלא אמרתי שכולו שטחי ומכוער חוץ ממני ומהחברים שלי. נכון שרוב חבריי הנשואים התחתנו בחו"ל או אצל עורך דין, ובאופן טבעי לא הזדמן להם לעשות את הווידיאו הזה. שיערתי שאצל הרבה מחבריך, כיוון שאתה חי בחו"ל ואתה חילוני, קרה אותו הדבר. אם אתה וזוגתך עשיתם את אותו סיור מצולם לפני החתונה, ו/או רבים מחבריכם או כולם - אני מתנצלת אם נפגעת. לא הייתה לי כל כוונה כזאת.(א') זו הייתה בסך הכל התלוצצות על המושג "רומנטיקה פוטוגנית". 2. ודאי שזוגות יכולים לאהוב באמת או לא אם התחתנו כך ואם אחרת וגם אם לא התחתנו כלל. אינני רואה מה הקשר. אנא אל תתלה בי טענות של ד.ק.. (למען האמת, דווקא כתבתי לו קודם שבעניין הפתיל הזה אני מסכימה איתך, במפתיע). 3. ראה 2. ________________ א. נראה לי שאני מצליחה שלא במתכוון לעורר כאן את זעמם של לא מעט אנשים. אנא עשה עמי חסד, בכנות, ואמור לי מדוע עוררתי את שלך. התחושה שאני עושה זאת מאוד לא נעימה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. עכשיו תורי להתנצל: ממש לא כעסתי ולא עוררת את זעמי. ה"דוגמה" היתה למשהו שאמרתי לד.ק., ואליו כיוונתי את כל התגובה הזו. (לא, לא עשינו סיור מצולם לפני החתונה, אבל גם אילו עשינו זאת לא הייתי נפגע...) בקשר לכך שקודם כתבת שאת מסכימה איתי - את רואה, האלמוניות בעוכרייך. בכלל לא היה לי ברור שזו את. אגב, הדיון הזה מזכיר לי סיפור קצר של אבנר שץ, לא רע אם כי קצת מתחכם, שהופיע בקובץ "אוטוטו". גם הוא מתרכז בתופעה התרבותית של סיור הצילום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התגובה המהירה. באמת הרגשתי מאוד לא נעים.:) ואין צורך להתנצל, גם לי כבר קרה שהפניתי תגובה בטעות למישהו שלא אליו התכוונתי. אני ממש לא מבינה איך לא מזהים אותי עדיין, הרי רוב מוחלט של האלמוניות הן החשמנית ואני, וחשבתי ששתינו די מובהקות (מה גם שאני מזהה את עצמי די בקלות...). אולי השתבש משהו בקרני האור המאותתות אליך מן הצג?:) אינני מכירה את הסיפור הספציפי של שץ שאתה מדבר עליו, אבל נראה לי די אופייני לו (מהמעט שקראתי) התיאור של "לא רע אם כי קצת מתחכם." ומהו קובץ "אוטוטו"? לא נתקלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אוטוטו" - קובץ (טוב) של סיפורים קצרים שיצא לאור, הממממ, לפני משהו כמו 10 שנים(?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד משהו בקשר להדרדרות הרוחנית: לפעמים אני שומע או קורא תאורים של ההדרדרות הזו, לפיהם מתקבל הרושם שזוגות אוהבים במאה ה-13 ישבו ושוחחו על דאנטה אליגיירי אל תוך הלילה העמוק, והיום הולכים לראות Star Wars. אני מרשה לעצמי להניח שזה לא היה בדיוק ככה. אני דווקא מנחש שאחוז הצעירים המתווכחים על מהות החיים בשתיים בלילה - בבית, בטלפון, באינטרנט - הוא כיום הרבה יותר גבוה משהיה אי-פעם בעבר. אבל באמת, איך היינו פעם רוחניים, ואיך נפלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, הולך ופוחת הדור, ואף ההידור, ולא נותר לנו אלא למרר מרה בבכי חסר מעצורים. ואני דווקא חשבתי שבמאה ה-19 נערכו הרבה יותר שיחות אינטרנט ב-2 בלילה לבירור מהות החיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני דווקא מנחש שאחוז הצעירים המתווכחים על מהות החיים בשתיים בלילה - בבית, בטלפון, באינטרנט - הוא כיום הרבה יותר גבוה משהיה אי-פעם בעבר" או ב1:12 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |