בתשובה לרודי וגנר, 03/07/05 17:35
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 313802
גם עם זה יש לי בעיה. ישנם מקומות (כמו חברון, גוש עציון, ואפילו, למרבה הפלא גילתי לאחרונה, ג'נין. וכמובן יש גם את כפר דרום והישוב היהודי בעזה) שבהם היתה התיישבות יהודית עד שנת 1948. האם הקמה-מחדש של ישובים יהודים בשטחים כאלו אסורה רק בגלל שבמקרה מדינת ישראל הפסידה את השטחים הללו במלחמת העצמאות? לפי האמנה זהו אולי צעד לא חוקי (ויש שיתווכחו איתך על הפרשנות של מושג העברת האוכלוסיה, אבל הוויכוח הזה כבר נטחן עד דק. הבה נוותר עליו בינתיים) אבל מבחינה מוסרית אני חושב שזהו דווקא עוול למנוע את ההקמה מחדש של ישובים אלו.
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 313831
אני לא יודע‏1 האם זה עוול או מעשה מוסרי למנוע את ההקמה מחדש של ישובים אלו. אי אפשר, מעשית ומוסרית, לנהל פינקסנות על הפסדים היסטוריים, אשר למעשה השלמת איתם והתאוששת מהם. בגוש עציון היו ערב נפילתו ארבעה ישובים (שכרגע אני מצליח להזכר רק בשמות שלושה מהם). ישובים אלו הוקמו מחדש בתוך תחומי מדינת ישראל כפי שסומנו עם תום מלחמת העצמאות. אינני בקיא בפרטים, אז אתייחס לדוגמא אחרת, המוכרת לי מעט יותר: ישוב נוסף אשר נפל במלחמת העצמאות היה בית הערבה. חברי בית הערבה הקימו אחרי המלחמה את קיבוץ כברי בגליל המערבי, על חורבות הכפר הערבי כאברי שהיה במקום.
פרט לדב אנשלוביץ‏2, הכירו (או השלימו) כולם עם מצב החדש שנוצר.
אם זה מאוד מוסרי לאפשר לפליטי בית הערבה לחזור לחוף ים המלח, האם אין זה רק טבעי שגם פליטי כאברי יוכלו לשוב לביתם?
___
1 אני באמת לא יודע, ולא משתמש בביטוי כמטבע לשון הבא לערער על מה שכתבת.
2 דב אנשלוביץ טוען, ולא פעם, שדין כברי כדין עפרה, שניהם ישובים שהוקמו בשטחים כבושים.
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 313900
לא רק כברי, אלא גם עין הוד, בית גוברין, ועוד עשרות מקומות אחרים.
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 314007
כן, אבל כברי הוא דוגמא ייחודית (או לפחות אחת הבודדות) של "חילופי אוכלוסין" באותה מלחמה: אלו שהתישבו בכברי היו אלו שגורשו מבית הערבה, במסגרת אותו מאבק שבו גורשו תושביו המקוריים של כברי.
גדעון לוי ומיקי קרצמן על הפינוי של חומש 313964
מצטרף להערה של דורון הגלילי.
מעבר לכך: אם ישראל הייתה מחדשת יישוב יהודי בארבע-חמש נקודות בהן היה קיים לפני 1948, לא הייתה בעולם (ולי) כזאת ביקורת על מפעל ההתנחלויות. אבל מדובר על משהו גדול בכמה סדרי גודל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים