בתשובה להאייל האלמוני, 25/06/05 10:30
היו עוד גירושים של ערבים 313992
מדובר, למיטב הבנתי, על הכפר כרד-אל־בגרה (פירוש מילולי: "הכורדים רועי הבקר"), שישב באיזור המפורז בדרום עמק החולה, לייד קיבוץ איילת־השחר.

לפי הסכמי שביתת הנשק היה חלק מהשטח המפורז בשליטה (אזרחית) ישראלית וחלק בשליטה סורית. הכפר היה בשטח הישראלי ולכן באחריות ישראלית. אנשי הכפר היו מעורבים במעשי שוד והברחה בלתי־פוסקים.

בעוד שמגבול מצריים ומגבול ירדן היו לפני מבצע קדש לא מעט חדירות לצרכים ספק-פליליים ספק-לאומניים, הרי מצד סוריה לא היו אירועים כאילו. אני מניח (‏1) שגם הסורים לא היו לגמרי מרוצים מהחימום הלא נשלט של הגבול.

בסופו של דבר מדינת ישראל הבינה שהמצב לא יכול להמשך והעמידה בפניהם ברירה: העברה לאדמות חלופיות שלא בשטח המפורז (בבקעת יבנאל?) או גירוש לסוריה. חלקם בחרו לעבור לסוריה. חלקם בחרו לנטוש את נחלת אבותיהם‏2 ולעבור לקרקע החלופית בקעת יבנאל.

1 ע"ס זכרונות עמומים בלבד. אין לי כאן מקורות אמינים לטענה.

2 כפי שאפשר להבין מהשם לא מדובר כאן על אוכלוסיה שישבה בארץ מאות שנים. מדובר על כורדים שהובאו ע"י העותומנים לארץ באמצע המאה ה־19 כמו הצ'רקסים כדי לשמש גורם נאמן לשלטון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים