בתשובה לאלמוני מהשטיח המעופף, 04/07/05 15:48
לא מש''ל ולא בטיח 314066
אני מצטער לגבי הערתי האחרונה, שבהחלט הייתה נגועה בסטריאוטיפ. ברור לך שאני לא יכול לעקוב אחרי כל אחד ואחד פה באתר.
(סתם הערה... אתה מאמין בבורא עולם לא מלידתך אלא אחרי שהגעת לאיזשהו גיל מסוים, עקב חינוך וחשיבה עצמאית ודברים אחרים, זה לדעתי ברור)

לגבי מובארק לא תצליח לשכנע אותי. לגבי זה שאחריו באמת שאינני יודע וגם אתה לא.

לגבי הכוח הצבאי – שכנעת אותי. באמת שאין לי מושג, וכנראה שאני טועה ומסתמך על חצאי אמיתות.
עושה רושם שאתה מבין בנושא הזה יותר ממני.
זה עדיין לא מעלה ולו אינטרס בודד למצרים לפתוח נגדנו באיזושהי מלחמה, כי כמו שאמרתי, אפילו אם ינצחו זוהי חרב פיפיות, ומיותר לציין שהתמרונים עם האמריקאים לא בדיוק יימשכו אחרי זה.

זה נכון שארצות הברית רואה במצרים בעל ברית אסטרטגי לא פחות מישראל, אבל כך גם הפוך.
להסתכל על מצרים ולהגיד שהם רוצים לזרוק אותנו לים, בלי להתסכל גם עם זה ועל אינטרסים מצריים אחרים, זה לדעתי סטראוטיפ לא פחות גדול, אולי אפילו יותר.
האם אפשר להתקדם לאנשהו אם מבחינתו גם מצרים לא השתנתה בכוונותיה?

על סמך מה באמת אתה אומר שההנהגה המצרית ממשיכה לחתור למחיקתה של ישראל?
איזושהי אסמכתא. משהו. מלבד בניין הצבא?

אבל כמו שאתה סומך על אביך שבשמיים (ועל בנו), אני באמת סומך על קברניטי המדינה, למרות מה שקרה ב- 73 ולמרות דברי יו"ר וועדת חוץ וביטחון. תמיד יהיו נביאי זעם.
רדוקציה של הבעייה 314073
ברשותך אתרכז ב"על סמך מה באמת אתה אומר שההנהגה המצרית ממשיכה לחתור למחיקתה של ישראל? איזושהי אסמכתא. משהו. מלבד בניין הצבא?"
יחסי מדינות נורמליים, כמו שקיימים בין כל מדינות העולם, אינם זהים ליחסי מצרים ישראל. מצרים מקיימת רק אספקט אחד של יחסים מדיניים תקינים והם קיום קשרים דיפלומטיים (חסרים) ומעבר אזרחים חופשי. בשאר הרבדים, קיימת עוינות קשה ברמת אמצעי התקשורת, קיפאון במסחר , הטרדות בלתי פוסקות בארגונים בינלאומיים. קשרים תרבות רגילים שמתקיימים בין מדינות , כמו קשרי עיתונאים, סופרים, מרצים וכד' שואפים לאפס בשל החרמות.
במצב כזה קשה להאמין שמשהו ב*בסיס* היחס המצרי לישראל השתנה. לכן יחסי ישראל מצרים נראים יותר כמלחמה קרה משלום.
אני גם סומך על קברניטי המדינה, אבל אני מוטרד שאין דו שיח ציבורי על בעיית יחסי ישראל מצרים שקצת יותר מסוכנים מכל מיני זוטות בטחוניות שעולות לסדר היום.
רדוקציה של הבעייה 314096
אין קיפאון במסחר. עובדה היא שעזאם עזאם (סיפור עצוב, אני מסכים) נעצר במצרים כשהיה שם במסע עסקים הקשור לעבודתו במפעל יצור בדים, (מה שאומר שיש יחסי מסחר עם מצרים, נשאלת השאלה באיזה היקף. למישהו יש נתונים?), וזה עוד לפני שדיברנו על עסקת הגז הגדולה שנחתמה לאחרונה (ראה תגובה 312954). הייתי שמח אם מישהו אחת ולתמיד היה מביא את נתוני הסחר עם מצרים כדי שנשפוט עד כמה מדובר במיתוס או במציאות.
רדוקציה של הבעייה 314103
58 מיליון דולר בשנת 2004.
רדוקציה של הבעייה 314106
וכתוב שם שהמספר הזה יגדל עוד ב-‏20-30 מליון דולר לשנה בשנים הקרובות. אם כבר מצאת את זה, תוכלי אולי להשוות לנתוני הסחר עם ירדן ועם מדינות אחרות כדי שנקבל פרופורציה האם הנתון הזה הוא "קיפאון", "מעט", "ככה-ככה", "הרבה" או "המון"?
רדוקציה של הבעייה 314107
הנה קצת נתונים: http://www.moit.gov.il/NR/exeres/A73A31E8-5540-4ED7-...

היצוא לירדן בחודשים ינואר-ספטמבר 2004 היה בהיקף של 95 מליון דולר, וכאן אנחנו נהנים מהעובדה שלירדן כמעט אין מוצא לים ועל כן היא יצאה דרך נמלי ישראל בשנת 2004 סחורות בהיקף של 700 מליון דולר ככל הנראה.
רדוקציה של הבעייה 314109
והנה עוד קצת, כנראה יותר רלוונטי לענייננו, כיוון שעוסק באפריקה: http://www.moit.gov.il/NR/exeres/4FC1CE2B-AA4A-4AD9-...

היצוא למדינות אפריקה מדרום לסהרה במחצית הראשונה של 2004 היה בהיקף של 200 מיליון דולר, והיבוא בהיקף של 219 מיליון דולר. עיקר הסחר היה עם דרום אפריקה - יצוא בהיקף של 98 מיליון דולר. יש גם טבלה מפורטת שם.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314114
שהיינו מצפים ממדינה שכנה עם 65 מיליון תושבים ואיזושהי רמת פיתוח, שסחר החוץ איתה יהיה יותר מאשר עם ירדן על 5 (?) מיליון תושביה. מעניין מה רמת הסחר עם מדינות המפרץ . אם אינני טועה, בערך אותו דבר ובלי הסכם שלום.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314116
אני דווקא הייתי משווה לניגריה - מדינה אפריקאית שסולל בונה וחברות אחרות פועלות בה מזה שנים, למיטב ידיעתי, עם אוכלוסיה של מעל 100 מיליון. יצוא: בערך 17 מיליון. יבוא: לא משמעותי (פחות מחצי מיליון, אם בכלל). אפשר גם להסתכל על קניה (אוכלוסיה של 31 מיליון) - יצוא: בערך 20 מיליון, יבוא: 6.5 מיליון.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314255
ההשוואה למדינות שציינת אינה הוגנת בלשון המעטה משום שיש אליהם קשיי תעבורה מסחריים (לעקוף את כל אפריקה סביב) , או שהשחיתות היא בלתי אפשרית למסחר, או שאין במה לסחור איתן. (אילו בדיוק ניגריה וקניה). ההשוואה המתבקשת היא לירדן , עזה,מדינות המפרץ , תורכיה. כולן שכנות שלנו במעגל הקרוב ,אף אחד לא סוחרת עם ישראל מטעמי ציונות, וכולן סוחרות עם ישראל הרבה יותר מאשר מצרים.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314259
ואני דווקא בחרתי את המדינות באפריקה שהסחר איתן הוא הגדול ביותר והוותיק ביותר (סולל בונה פועלת בניגריה כבר עשרות שנים) פרט לדרום-אפריקה. מה נתוני הסחר עם מדינות המפרץ?
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314282
אז בחרת. המודל הוא השכנים שלנו, ולא שתי מדינות בעלות מדליות זהב בשחיתות במרכז אפריקה. (חוץ מזה תכפיל את המספרים ב2 כי הנתונים שאתה מצטט הם חצי שנתיים).
לגבי נתוני הסחר עם מדינות המפרץ אין לי אלא לצטט את הזיכרון ומדובר בכמה מיליונים.
מעניין גם להשוות יחסי סחר (ויחסים אחרים) בין עוד אויבות לשעבר שנמצאות ב"שלום", כמו , אולי יוון ותורכיה. עוינות (מופגנת) כזו שקיימת בין מצרים לישראל לא תמצא.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314283
ניסית פעם לבקש קפה תורכי ביוון? שווארמה? קפריסין זה עז? עוינות לא חסרה שם.

אבל בכל מקרה אני התייחסתי רק לעניין הכלכלי, מה שכינית "הקיפאון במסחר" בתגובה 314073 והראתי, לשביעות רצוני, שלא כך הדבר.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314286
העיקר שאתה שבע רצון.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314293
אבל סתם ככה, בגלל שאני כזה נודניק עקשן, אני אזכיר שהסחר בין יוון לתורכיה הוא מיליארד דולר בשנה ,אין שם הסתה פרועה בעיתונות נגד הנוצרים, יש קשרי תרבות ואקדמיה בלי החרמות ורוב הצבא התורכי לא נמצא בגבול יוון וכן הלאה.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314314
גם רוב צה''ל לא נמצא בגבול מצרים (מה שיש לאורך הגבול זה בעיקר בה''דים ואת גדוד קרקל שעוסק במניעת הברחות, כמו גם כוחות מג''ב, אבל כל זה קשור יותר לבעיית ההברחות על ידי הבדואים) וצבא מצרים בכלל לא נמצא ברוב סיני, גם תחת השינוי המוצע להסכם השלום.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314325
צבא מצרים נמצא במקום הקרוב ביותר האפשרי, על גדות התעלה.
נו , ומה אנחנו מבינים מזה? 314332
אשמח אם תמצא מקור שמדבר על פרישת הצבא המצרי, תוך התייחסות לריכוז האוכלוסיה באזור דלתת הנילוס ופרישת הצבא לאורך הגבולות עם סודן ולוב. אינדיקציה נוספת יכולה להיות המיקום בו נבנו בסיסים חדשים של צבא מצרים לאחר הסכם השלום.
לסיום 314337
בסדר, בסדר הבנתי.אני עושה <CTRL+Z> פעמיים כי אין לי יכולת למצוא את זה.
לסיכום אני מביא מובאה מהארץ שמסכמת בקצרה את הויכוח בינינו (וגם עם אסף) לשני הכיוונים.‏1

נ.ב.
אני מקווה שלא תכעסו שאגלה שאני לא באמת עומד מאחורי הטענות שלי בעניין מצרים, אני חבר במועדון ויכוחים בבי"ס והגלישה פה היא אימון טוב עבורי.

להתראות תחת שם בדוי אחר.
צ''ל 314341
צ''ל הייתי חבר במועדון ויכוחים. עברתי את גיל בי''ס בכמה שבתות טובים.
צ''ל 314369
אני מקבל ממך את הרושם שאתה חושב שאני מתווכח לשם הוויכוח, או שאני חושב שאתה מתווכח לשם הוויכוח, ולא כך היא.

ראשית, אני מודה לך על הקישור, אני מסכים שהוא מסכם את הדיון בצורה לא רעה בכלל.

התחושה שלי היא שיש פוליטיקאים שמגזימים ברטוריקה שלהם את גודל האיום המצרי ומציירים את היחסים עם מצרים ככישלון אחד גדול. אני לא סבור שהיחסים עם מצרים הם הצלחה גדולה, ואין לי מחלוקת על כך שההסתה בעיתונות המצרית (בעיקר עיתונות האופוזיציה, אגב) נגד ישראל היא פרועה למדי, אבל טענתי היא שאי אפשר להתעלם מ-‏25 שנות שקט בהם עמדה מצרים בהתחיבויותיה כלפי מדינת ישראל, למשל במכירת נפט. בל נשכח שבמצרים יש הניזונים מאותם תופי מלחמה (ע"ע המלצתו של אביגדור ליברמן להפציץ את סכר אסואן).

לו הייתי גנרל מצרי שנדרש לתכנן את מדיניות ההגנה של מצרים ולשרטט את מפת האיומים, המסקנה הבסיסית ביותר שהייתי מגיע אליה היא שמדינת ישראל ולוב הן שתי מדינות האיום שיש להערך מפניהן, כיוון שסודן אינה מהווה איום צבאי רציני. ויתרה מזאת - צה"ל מצויד ומאומן טוב יותר מצבא לוב, כך שהוא מהווה את היריב העיקרי שיש להערך מפניו.

אז למה כשאנחנו עושים הערכות צבאיות בישראל זה בסדר להסתכל על מצרים כאיום, אבל משום מה, כשדנים במדיניות ההגנה של מצרים, פתאום זה לא בסדר להסתכל על ישראל כאיום?
צ''ל 314382
אין שום פסול בויכוח לשם ויכוח.( אני מניח שהאייל לא נועד להוות מועדון ויכוחים. אולי שווה להציג מדי פעם נושא עם כללי ויכוח מוגדרים, מה דעתך?). מה שאני הייתי מוסיף לסיכומך הוא ששלום ישראל מצריים הוא בשלב הזה יותר תועלתי מאשר ידידותי וניתן להניח שהוא יהיה בפאזה זאת לעוד זמן ניכר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים