בתשובה לחשמנית על מונית, 06/07/05 2:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן, חריפות דיברת, אבל חריפותך לא הגיעה אלי. אולי משום שאינני מזהה את עצמי בדברייך: אינני מרמת השרון (גם לא המטאפורית), אינני עגולדית ולא אסרטיבית (לצערי), ומעולם לא "חיפשתי" או "מצאתי" את עצמי (אם לא ניקח בחשבון את העובדה שאני מוצאת את עצמי כותבת לך כאן את הפתשגן העילג הזה), ולא נראה לי שתמונה זו מתאימה לי בצורה כלשהי. חברתי היחידה שעשתה "קורס תנועה לתינוקות" הדריכה בו, לא למדה, וזאת משום שהייתה זקוקה לכסף - מצבה הכלכלי דחוק מאוד, גם אם אינני יודעת להשוותו לשלך. יותר מזה, ככלל, נראה לי מאוד בעייתי לקבוע משהו על בן אדם על פי איזה שיוך חברתי ערטילאי שמייחסים לו. כפי שאמרת את על משפחתך, אפשר - כך נדמה לי - לומר גם עליי שקשה לשייך אותי למעמד מוגדר במיוחד. ומאוד לא ברור לי מדוע דווקא המלה "בעל" תוכל לסמן את "השתייכותך לעמך": הרי בכל מלה ומשפט אחרים שלך, רוב ה"עמך" היו נופלים נפילה עזה. (אגב, אני מבינה שאיש לא שם לב לכך שלא הצעתי כל חלופה למלה הזאת בעצמי). ולעיקר העניין - אינני יודעת מה בדיוק בהתייחסות למרכיבים המילוליים של השיח הזה יכול או אמור למנוע ממני השקעה בדברים (בדיונים) יותר "רלוונטיים": כעובדה, אני משתתפת גם בדיונים הכלכליים והפוליטיים באייל, ומהצד "שלך" עד כמה שאוכל לשפוט. ואת, כמובן, משתתפת גם בדיון זה... זהו, בתקווה שלא נשמעתי מבולבלת מדי. ובתקווה *רבה* שפרנסתכם תשתפר ותפרח. אלמונית |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"הרי בכל מלה ומשפט אחרים שלך, רוב ה"עמך" היו נופלים נפילה עזה." למה? האם זיהית אצל החשמנית משהו נגד שכבות נמוכות או נגד אנשים פשוטים? אני לא הרגשתי בהודעות שלה שום דבר מהסוג הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלא זיהיתי בדבריה שום דבר דומה. כוונתי במשפט המצוטט הייתה שניסוחיה - מלים ומבנים - עולים עשרות מונים על אלה המקובלים אצל ''עמך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שנזכרתי בקשר לקשיים שבמציאת חלופות: לפני כשלוש-ארבע שנים טילפנה מישהי לרדיו ודברה על כך שצריך למצוא חלופה למלה בעל. היא דיברה על הטענה שהסמנטיקה משפיעה על המציאות ולא רק המציאות על הסמנטיקה, ואמרה שאפילו אם יש בטענה הזאת רק גרעין קטן של צדק, אז חשוב להתחיל מהדברים הקטנים, וכך הלאה. לבסוף שאלו אותה איזה חלופה היא מציעה. היא אמרה שאין לה הצעה סופית וקונקרטית, אבל הרעיון שהיא חשבה עליו הוא "שווה-זוג". אני ושתי חברותי, פמיניסטיות טובות, אהבנו מאוד את כל מה שהיא דיברה קודם לכן, אבל ברגע שהיא פלטה ברצינות תהומית את הצירוף התמוה והלא-נדבק הזה, "שווה-זוג", שלושתנו נשפכנו מצחוק ולקח לנו עוד שעה ארוכה להרגע ולהפסיק לגעגע. אני חושבת שגם באולפן (לא זוכרת מי ישבה שם, אולי שלי יחימוביץ) הבליעו כמה צחוקים. רק תתארי לך מישהי מטלפנת לאיזה פקיד במשרד ממשלתי ואומרת: "הלו, תמסור למשה השווה-זוג שלי שעובד אתך, שיקנה שני חלב בדרך הביתה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, "שווה זוג" נשמע ממש שווה... (ולא אומר למה). מאידך גיסא, הדברים האחרים שציטטת מפי אותה אלמונית מבהחלט מקובלים עליי. מה דעתך על "צמיד/ה"? לפתע עלה בדעתי שזה יכול להיות פתרון לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה את הגדרת הצמי"ד לילדים עם צרכים מיוחדים, אז אם תסלחו לי, באופן אישי אעדיף לא לאמץ את ההברקה לצורך אהוב ליבי ואם וכאשר הדבר יהיה בטעות יום אחד רלוונטי. _________ העלמה עפרונית, רודפת אחרי ציפורים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, טוב, לי זה דוקא לא מוכר. אז נצטרך לחפש משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף, את חמודה. אולי נמצא מונח אחר. למשל עגי"ל (עובד, גר, יודע לבשל) ככינוי לבעל מוצלח. בעל גרוע ייקרא חגור"ה (חזיר גועלי ורפטטיבי המשפיל [את אשתו]). האשה הצייתנית במקרה כזה תיקרא שרשר"ת (שוטפת רצפות, שוטפת רצפות, תולה [כביסה]). ואילו אשה עם מעט יותר מודעות פמיניסטית תהיה, כמובן, טבע"ת (טובה במיטה עם תודעה [מפותחת]). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עגי"ל זה אחלה. (אפשר גם עבם"ם: עובד במטבח מאז ומתמיד). וטבע"ת זה בסדר. לשני האחרים אני מציעה גירושים מיידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שהדברים נדונו כאן בשעות האחרונות בהרחבה רבה. אי לכך ומחוסר זמן, רק שתי נקודות שהבהרתן חשובה לי: אני שוב מתנצלת על החריפות. מובן שלא התכוונתי לאפיין אותך אישית ולומר שאת עצמך עיגולדית-רמת-שרון-תנועה-לתינוקות-בלה-בלה. כוונתי היתה לשרטט תמונה חברתית מסויימת ולהסביר מדוע אין לי חלק ונחלה בה. ומובן שהמילה - "בעל", כשלעצמה, אין בה כדי לאפיין אותי או את השתייכותי המעמדית אלא היא זעיר-מזעיר המעיד על המרובה. ואשר לעניין האנרגיה - נו כן, את משתתפת בדיונים בנושאים שונים, אך התרשמותי היתה כי הנושא הייחודי הזה "שורף" אצלך אנרגיה נפשית רבה יותר משאר נושאים, עד כדי מצוקה של ממש. הדבר ציער אותי מעט וכוונתי היתה ליצור קצת פרופורציות ע"מ להקטין ממה שנראה לי, כאמור, כמצוקה הנ"לית. גם בעניין זה, נראה שהחריפות גרמה להחטאת הכוונות הטובות. ליל מנוחה (אמממ, בעצם... יותר קרוב - "בוקר טוב"? :-]) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט לא מגיבה טוב על עמדות טיפוליות למיניהן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |