 |
ושוב - אני נאלץ להסכים לכל מלבד לדבר אחד.
כשמעביד מעניק לעובדת מסאז' מרגיע, וזו מצידה נראית שמחה למדי, אפשר כי היא אמנם מאושרת מכך שהמעביד מעניק לה סוף סוף את תשומת הלב לה חיכתה וציפתה מזה זמן רב, ואפשר כי היא מהנהנת ומחייכת חיוך עצבני, משפילה מבט, ואומרת לעצמה שהיא חייבת לשתוק, ולא להגיד מילה, כי זו כבר העבודה השלישית בה התחילה לעבוד בחצי השנה האחרונה, ובטח שהיא לא רוצה לאבד גם אותה. אפשר גם כי בכך היא מצפה לקבל את הקידום הנכסף.
הנקודה היא שיחסים וקשרים, מיניים ורגשיים, בין זוג אנשים שביניהם יחסי מרות (וזה כולל עובדת-מעביד, מפקד-פקודה, וכו', וגם להפך, כלומר עובד-מעבידה וגו') הם, עד כמה שבקיאותי בחוק מתירה לי להניח, אסורים. החוק צפה קדימה לבעייתיות הזו. לכן, גם אם הרצון הוא הדדי, בבסיסו אולי עומדים אינטרסים שאינם נקיים משיקולי רווח והפסד. לאותה עובדת אני ממליץ לעבור מחלקה, ולמען הפוליטיקלי קוקרטנס (שכן, בד''כ העובד הזוטר עובר, ולא הבכיר) ישנה האפשרות שהמעביד יעבור - רק אז הם יקבלו את ברכתי, שזה אפילו יותר מ''שיבושם להם''.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש