בתשובה לראובן, 12/07/05 15:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא לא כתב צוואה, הרי שהוא אדיש, ואפשר לעשות מה שהמשפחה שלו רוצה. אם הוא כן כתב צוואה ולא התייחס לנושא, אפשר כבר לטעון שיש כאן הוכחה שהוא לא *רצה* שזה כן יקרה (כלומר, הוא לא עשה אופט אין). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לחלופין, אם הוא לא התייחס לכך בצוואה, הרי הוא אדיש. זה קצת מזכיר לי את הבדיחה על החלמאי ששלח מברק ריק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: אם אין לו צוואה, אין לנו מושג מה הוא רצה או לא רצה שיקרה לו אחרי המוות, ולכן הדרישה לאופט אין אינה סבירה. אבל אם יש לו צוואה, הרי שיש לנו ידיעה די ברורה של מה שהוא רצה שיקרה לו ולרכושו אחרי מותו, ולכן הגיוני לדרוש במקרה כזה אופט אין - כלומר, שיציין במפורש במסגרת אותה צוואה שהוא מסכים שיקחו את זרעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק נקודת המחלוקת בינינו. שנינו אומרים ''אם יש ספק, אין ספק'' (כדברי הפתגם הצבאי), הבעיה היא שאנחנו לא מצליחים להסכים על מצב ה''אין ספק''. אני אומר שמצב האין ספק הוא המצב הנורמטיבי והנפוץ באותו זמן, משמע, לא להתעסק עם אשכיו של המת. הגישה שלך היא שאין ספק שכאשר אדם לא טורח לכתוב צוואה, הוא לא יכול לצפות שלא יתעסקו עם זרעו לאחר מותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא. אם יש ספק - יש ספק. כיוון שיש ספק לא מסתמכים על "רצון המת" (שהוא, כאמור לא ידוע) אלא על בקשת קרוביו/יורשיו. מכיוון שבמקרה האמור האלמנה ביקשה, וההורים הסכימו (או תמכו, או למצער לא התנגדו) התקבלה ההחלטה שהתקבלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |