בתשובה לאמיר, 08/08/01 22:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הדיון הפסיק להיות רלונטי משום שאתה מסרב לקרוא את מה שאני כותב, וכל עוד לא תתיחס לטיעונים שלי אני פשוט לא אמשיך להגיב. וילסון שילם בכסאו (לא הבנתי, מה הפירוש של שילם *על* כסאו) מסיבות אמריקאיות פנימיות (כמו למשל הצטרפות למלחמה בה אין לארה"ב אינטרסים ברורים), ולא בגלל הפרה של הצהרה כלשהיא (נשיאים רבים הפרו הצהרות רבות, נשיאים שילמו בכסאם רק כאשר הם הוחלפו או הודחו). נשיא ארה"ב היה צריך תירוץ בגלל סיבות פוליטיות פנימיות (ז"א - אחרת הוא לא היה מקבל תמיכה מהציבור...). במידה וארה"ב היתה מחוייבת להלחם למען זכויות האדם בכל מקום בו הן מופרות (כפי שטענת בהתחלה, לפני ששינית את דעתך) היא היתה צריכה לתקוף את גרמניה הנאצית זמן קצר לאחר פיזור הפרלמנט. אם ארה"ב היתה מחויבת לא לתקוף באירופה, היא לא היתה מצטרפת לפלישה לנורמנדי. המסקנה היחידה שאפשר להסיק מהעובדות ההיסטוריות היא, שארה"ב הייתה מחוייבת לאינטרסים שלה כמדינה עצמאית. לאחר כניעת הממשלה היפנית, עברה יפן תהליך של מורדניזציה, תיעוש, דמוקרטיזציה וחילוניזציה (לדעתי תהליכים אלא הם תהליכים חיוביים), אבל את השיפור והעזרה לאזרחי יפן אפשר לראות לפי מדדים כלכליים (שהם יותר אוביקטיביים), ולמרות שאין לי כח לחפש נתונים וגרפים, אני מקווה שתסכים איתי שכל נתון שלא יראה שיפור חד משמעי באיכות חיו של היפני הממוצע, מאד יפתיע. ההפצצה לא עזרה לאותם אזרחים ששהו בערים, ולא זה מה שטענתי, ההפצצה עזרה לכלל אזרחי יפן, כמו שטענתי בפסקה הקודמת. לא טענתי שצורת ההשלטון היפנית הצדיקה את ההתקפה האמריקאית, אלא שההתקפה היפנית על שטחה של ארה"ב הצדיקה את יציאת ארה"ב למלחמה, ושחוסר הנכונות היפנית להכנע ולהפסיק לתקוף את ארה"ב (בשטחה) חייב את האמריקאים ללחם "עד הסוף", ולכן אני שוב טוען שלדוגמא הצ'כית/ ויאטנמית/ פנמית/ קובנית/ ... אין שום קשר לדיון הנוכחי. לא כתבתי בשום מקום שהאמריקאים הם החברה הטובים או שהקומניסטים הם הרעים, אני לא חושב בצורה כל כך שיטחית, וזה מעליב שאתה קורא אותי בצורה כל כך פטרונית (אבל אולי אתה מיחס לי חשיבה שיטחית משום שהחשיבה שלך שטחית?), לא הצדקתי כל "זוועה" שהאמריקאים ביצעו (כמה תגובות למעלה כתבתי את דעתי על מנהג ההוצאות להורג שנהוג בארה"ב, למשל), יש דברים רבים שהאמריקאים עשו (ועושים) שלדעתי אין להם הצדקה (גם במלחמת העולם השניה), אבל זה באמת לא רלונטי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון להיום, לדברי היסטוריונים המודרנים, וילסון הפסיד בבחירות בגלל שגרר את ארה''ב למלחמה שלא כללה איום על ארה''ב. זו הסיבה שלא הצטרפה גם למלחמת העולם השניה, כיוון שרוזוולט למד מלקחי וילסון. העובדה שהם תמכו לאורך כל הדרך בסין ובבריטים, ועשו הכל פרט לפתיחת מלחמה (כולל מכירת נשק), מעידה על כך שהם רק חיכו להזדמנות. ההצהרה על זכויות האדם נתנה קרוב לסוף המלחמה. לנורמדי הצטרפה אחרי שגרמניה ואיטליה הכריזו עליה מלחמה, ולכן היה לה תירוץ להשליט את המודרניזם האמריקאי שלה שם. ההפצצות היו נמשכות אם הממשל היפני לא היה נכנע, ומבחינת האמריקאים כל יפן יכולה הייתה להמחק (''לא נדדה שנתי לילה אחד כשנדרשתי להחלטה''). לכן זה אבסורדי לטבוח ביפנים כדי לעזור להם. אחרי פרל האבור, האמריקאים היו התוקפים (בקרבות יפן-ארה''ב), הם אלו שפגעו באינטרסים יפנים, לא להפך. הדוגאמות שהבאתי היו, כאמור, התייחסות לרצונם הטוב לעזור לתושבי יפן, כפי שרצו לעזור למדינות אחרות, וכפי שרצו הסובייטים לעזור למזרח אירופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
send the Marines כמו שהראה לנו מזמן טום להרר
For might makes right, untill they've seen the light... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, עכשיו, לאט לאט, תקרא את הטיעונים שלי, (ולא את אלה שטענת בשמי) ותתיחס אליהם (במידה ואתה חולק עליהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאט לאט קראתי את טיעוניך. לאט לאט קרא את תשובתי | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |