בתשובה לדובי קננגיסר, 14/07/05 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה שלא התעמקתי בכתביו של דבריי, ואת הציטוט לקחתי מ-Fashionable Nonsense שאתה טענת פעם שלקחת אותו מהספריה :-) יש לי כמה דברים לומר על הציטוט הזה. אני לא יודע מה בדיוק עבר לדבריי בראש כשהוא כתב אותו ב-1980, אבל ב-1996 הוא כבר קצת חזר בו והסביר ש"גדליטיס היא מחלה נפוצה" וש"אקסטרפולציות מתורות מדעיות יכולות להוביל למשגים רציניים" ושהשימוש שלו בגדל היה "מטפורי או איזומורפי" (כל הציטוטים מ-FN). זה לא מאוד משנה, שכן אחרים כמו Michel Serres כבר התלבשו על ההצלחה המסחררת וממשיכים להתפעם: "בכך שיישם את משפט גדל... לסוציולוגיה, רז'י דבריי בהינף אחד מסכם את ההיסטוריה והעבודה של 200 שנים". מרשים מאוד. זו בכלל תופעה חוזרת אצל הפוסטמודרניסטים: לפעמים ההוגה המקורי מסביר שהוא בכלל לא התכוון, וזה לא ככה, ודבריו הוצאו מהקשרם; או שהוא סתם משנה כיוון ומפסיק לנתח את אמנות-הצילום בעזרת יחסות כללית - אבל מוקיריו וממשיכי-דרכו לא נותנים לו להתחמק ככה בקלות. אם אתה מוטרד שמא תצטרך ללמוד את משפט גדל לבחינה באיזה תואר-מתקדם (במדעי-המדינה), אני יכול במידה רבה של ביטחון וסמכותיות לומר לך שאתה יכול להפסיק לחשוש. אפשר להאשים אותי שלא קראתי את כל כתבי דבריי וזו חוצפה להאשימו בקשקשנות; אני מאמין בכנות שיש לי סיבות מצויינות לא לטרוח. בפרט, אין לי מושג למה היה זה הכרחי לחנוט את לנין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לקחתי וקראתי, אבל הזכרון לא משהו, ואני משתדל לזכור את הרעיונות הכלליים. ציטוטים ספצפיים ברור לי שיעלמו בתהומות הנשיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם גדל ''הוכיח'' שיש ריבוי אמתות, אז ייתכן שגם דבריי והאחרים אמרו אמת, וגם אתה. אם הוא לא הוכיח זאת, אז אתה אמרת אמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק להבהרה - אין פה ''אם''. גדל לא הוכיח שום דבר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל הוא גם לא ''הוכיח''. צר לי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכותבים משהו (שאיננו ציטוט) במרכאות, הכוונה היא שהוא כנראה איננו נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש שלו ב"איזומורפי", הוא מטאפורי או איזומורפי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פוחד לומר, כי מי יודע, אולי יש בשיח הפוסטמודרני איזו משמעות למילה ''איזומורפי'' שאינה מוכרת לי. אם אני צריך לנחש, עם זאת, הייתי אומר שהשימוש שלו במילה הוא לא זה ולא זה, אלא סתם... לא יודע אם אפילו שרלטני. פשוט סתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אפשר לנחש מה המשמעות של "איזומורפי" כאן. כמו שבמטאפורה אנחנו משתמשים במשהו מתחום A כדי לתאר משהו מתחום B אבל לרוב הדמיון הוא חלקי, כנראה ש"איזומורפי" פירושו להשתמש במשהו מתחום A לתאר משהו מתחום B, כשיש דמיון של 1:1 בפרטים הרלוונטיים. למשל, כשיש לך עסק עם מישהו שרצח את אביו ושכב עם אמו מבלי שידע שאלו הם הוריו, תוכל להגיד שזה איזומורפי לסיפור אדיפוס. (טוב, ניסיתי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי זו אמורה להיות המשמעות של "איזומורפי". אבל אם באמת משפט גדל היה איזומורפי לסוצילוגיה, אז הטיעון הישן שלו היה יכול להיות נכון, ולא היה לו ממה לחזור בו. נראה שלא מדובר באמת על איזומורפיה, אלא על משהו חלש יותר (מטאפורה?). השימוש ב"איזומורפיה", אם כן, נראה כמו התפארות במושג מתמטי מדויק כדי לציין משהו שהוא בכלל לא זה. כלומר, הוא מכה על חטא - ובאותו משפט ממש חוזר על החטא! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(טובל ושרץ בידו) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |