 |
לגבי ההשכלה והאינטלגנציה של המלכה בס, לא תמצאי מי שיחלוק עלייך, אך הם התבטאו בתחומי השפות, הידע הגאוגרפי-היסטורי-תאולוגי, ההבנה הפוליטית-כלכלית, הבעה בכתב ובע"פ. בתחום התרבותי נראה שעניינה היחיד היה בתחום המחולות.
נדמה לי שהטענות ששקספיר היה ביסקסואל הן יותר מאשר אופנה. צריך לזכור ששקספיר היה שחקן מקצועי, והומוסקסואליות סמוייה או פעילה באנגליה הפוריטנית לא היתה נדירה ובפרט בתחום התאטרון, גם מפני שכל השחקנים היו גברים.
שקספיר הכניס את כל התובנות הפילוסופיות כדי לעגל ולהעשיר את הדמויות שלו. הוא התכוון לרתק ולשעשע את הצופים ולא להטיף להם. (התאטרון באותם ימים שאף לחנך ולהעשיר את צופיו, באותה מידה שמגרשי הכדורגל בימינו מנסים לחנך את קהל האוהדים לחיים ספורטיביים). האם המונולוג של שיילוק, נועד להזכיר לצופיו שגם היהודי הוא בשר ודם? לאור דמותו של שיילוק והשימוש הנדיב במילת הגנאי "יהודי" במחזות בכלל, ספק רב אם זהו המצב. שקספיר פשוט רצה להעשיר את דמותו של שיילוק ולהעניק לשחקן תפקיד "שמן" יותר. מן המחזה "אילוף הסוררת", קשה להסיק מה היא האסכולה החינוכית של המחזאי או מה יחסו לפמיניזם. מה שודאי הוא ש"כוונת המשורר" היתה ליצור עלילה מסובכת ורבת תהפוכות, מרתקת ובעיקר משעשעת.
לדעתי, הציר המרכזי של כל התאוריות השקספיריות הוא הניגוד בין הפרובינציאליות והשממה התרבותית בביתו של בעל הקרקעות והסוחר המבוסס מסטרטפורד לבין המחזאי והשחקן הפעיל בתיאטרון הגלוב. אם בנותיו של כוכב כדורגל בישראל היו מתגלות כאינטלקטואליות פמיניסטיות, הדבר בודאי היה מעורר תמיהה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש