בתשובה לאור, 16/07/05 20:05
שירה ברובריקות? 317611
תומר • בתשובה לאור יום ב', 18/7/2005, 2:04
תגובתך מבהירה לי,על דרך הניגוד, את היופי הפיוטי הקיים בדרכים שעדין לא הלכו בהן. האם לא נותר לנו מה לחדש? האם לא נוכל להבין את הדברים בצורה מהותית ומתומצתת כפי שהצליחה המשוררת להביא את סיפור שלושת הימים בשיר אחד?
ע"פ דבריך, אולי נחליף את השירה במאמרים, כדי לתת להם את הפרוש הרחב והברור דרכו נצליח להבין את המאורע הגדול הזה, אך מבלי להצליח להרגיש אותו או לחוות אותו בדרך הפיוט.דוקא השיר "אב אם בן" כן הצליח להפיח בתוכי את חוית העקדה בדרכו המיוחדת והיפה, ולהאיר את סיפור העקדה באור חדש ואחר.
שירה ברובריקות? 317632
אור • בתשובה לתומר יום ב', 18/7/2005, 7:25
דומה תומר כי החדשנות לשמה מעוורת את עיניך, ואלה המתרשמים מחדשנות לשמה, בשיר או בציור כאחד, עיוורים הם. החידוש לשמו אין הוא "יפה" אלא אם כן הוא יוצר את היופי, ואת היופי ניתן ליצור גם באמצעות המוכר.
כיצד ניתן להרגיש את המאורע הגדול הזה בשיר כה חטוף? ולמה לתמצת בכלל? השיר הראשון נראה כ"המיטב" של שיר ארוך יותר ובכך חוטא גם לעצמו וגם לסיפור שהוא מתאר. הרי זיקוק הרגע, זו מהותה הטהורה של השירה, ולא ריצת מרתון של מטפורות המאפילות זו על זו, מחביאות זו את זו. בשיר קצר כל כך, דמויות שונות, תודעות שונות, גודש מטפורי, אירועים רבים כל כך נדחסים למעט כל כך. אין דבר שממנו אני סולד יותר מאונס תודעות. החדירה הבוטה הזו לתודעת הדמות, בלי להצדיק, מבלי ליצור את האווירה המתאימה, מבלי לדובב בעדינות אנושית. פשוט לסכם, לחשוף, להפשיט. עירום רב כל כך בשיר קצר כל כך. בדיוק פה היה על העורך להתערב ולומר - עוד שני בתים לפחות. הדבר נכון במיוחד כאשר מדובר בכתיבה על טקסט מקראי הנוטה בעצמו לקמצנות יתרה.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות