בתשובה להאייל הצעיר, 18/07/05 17:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מצאת את חוק יסוד: חקיקה, מהסיבה הפשוטה שהכנסת לא חוקקה חוק יסוד כזה, וזאת משום שהיא לא מעוניינת להציב את חוקי היסוד כחוקי-על, שיגבילו את כוחה. אבל בטענתך אתה צודק, שעל מנת שחוק יהיה חוק הוא צריך לענות על כללים משפטיים ולעבור את כל תהליך החקיקה הנדרש. זאת בנוסף, כמובן, שהחוק ישמור על זכויות האדם והאזרח, על ערכי הדמוקרטיה וכו'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
להפתעתי התברר לי שאתה צודק, ואין חוק כזה. אך הטיעון שרשמת לא נשמע לי שלם, פשוט כי חוקי היסוד כבר מהווים חוקי-על 1 ומגבילים את כוח הכנסת. "זאת בנוסף..." - הדרישות שציינת צריכות להיות (והן אכן) מעוגנות בחוקי יסוד, ולהיות חלק מאותם כללים משפטיים. 1 ממתי היסוד נמצא למעלה? ואם כבר: למה "בסיס" ו"יסוד" הן מילים נרדפות, בעוד ש"בסיסי" ו"יסודי" הם הפכים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל רק חלק מחוקי היסוד - פחות מחצי 1 - הם בעלי הגנה משפטית כלשהי (שריון, פסקת הגבלה), והיתר הם חסרי כל הגנה משפטית וניתנים לשינוי ברוב רגיל. בגלל זה, הם לא מהווים חוקי-על, כי חוקה (כך לדעתו של השופט משה לנדוי, לדוג') חייבת להיות קשיחה, כלומר שלא יהיה ניתן לערוך בה שינויים בקלות. 1 למיטב זכרוני: חוקי יסוד חופש העיסוק, כבוד האדם וחירותו, הכנסת, הממשלה וירושלים בירת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי "בסיסי" ו"יסודי" הם הפכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצא את ההבדלים: "ערכנו בדיקה בסיסית" - כלומר, בדיקה שטחית. "ערכנו בדיקה יסודית" - כלומר, בדיקה מעמיקה. "אני מבין את הטיעון שלך באופן בסיסי" - כלומר, באופן שטחי. "אני מבין את הטיעון שלך באופן יסודי" - כלומר, באופן מעמיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בזה משהו. מאידך גיסא, היפוכים כאלה אופיינייפ לשפה העברית. קח, למשל, את המלה ''לפנים'' - גם קדימה, וגם לפני שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, למי שהמציא את העברית הייתה בעיה רצינית של אוריינטציה. על הזמן הוא הסתכל בכיוון ההפוך - מהעתיד לעבר. לכן ''לפני'' זה בעבר, ו''אחרי'' זה בעתיד. בציר האנכי הוא גם התבלבל. לעיתים הוא הסתכל מלמעלה למטה, ולכן ''יסודי'' או ''עד היסוד'' זה מעמיק. לעיתים הוא הסתכל מלמטה למעלה, ולכן ''בסיסי'' או ''ברמת הבסיס'' זה רק התחלתי ושטחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת אם בזה העניין. יש היפוכים מכל הסוגים. חשוב על ''קדושה'' וקדשה'', ''קלס'' - לטוב ולרע (וכך גם ''ברך'') - ועוד ועוד. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |