 |
מה הייתי מרגיש? הייתי מרגיש נבוך, מן הסתם. לא הייתי רץ לתבוע אותו בבית משפט...
באשר לבחורה הדתית - בבסיס שבו שירתתי היה מפקד אחד שחזר בתשובה, והוא נמנע מלגעת בנשים, כולל לחיצות ידיים וכל דבר אחר. הנשים בסביבה, מתוך שעשוע, נהגו לגעת בו - בכתף, בראש, ביד - סתם נגיעות, כדי להציק לו. הן עשו זאת למרות בקשות חוזרות ונשנות שלו להפסיק זאת. למרות שזה היה בכוחו - הוא בחר שלא להעמיד אותן לדין על סירוב פקודה, בגלל שהוא ידע שהכל נעשה כמהתלה ידידותית. אם המצב היה הפוך - היו מגישים תלונה נגד הנוגעים. עכשיו תסבירי לי למה זה ככה. למה כשנגעו בגבר, אף אחד לא התרגש, אבל באישה זה כבר מסוכן?
ואם את הולכת להגיד שזה בגלל שאישה נמצאת בסכנת אונס, אני אקדים תשובה למכה - כשאדם נכנס לחנות תכשיטים ומביט ארוכות באבני החן השונות, ואולי אף מבקש להוציאן מהארון כדי לראות אותן מקרוב - האם יעלה על הדעת שמישהו יזרוק אותו מהחנות ויאיים בתלונה במשטרה? הרי הם נמצאים בסכנת גניבה! אבל לא, כי אנשים, בדרך כלל, הם חפים מפשע עד שהוכחה אשמתם, או במקרה הזה - אנשים הם תמימים עד שהוכחה כוונה רעה מצדם. למנוע כמעט כל מגע (פיזי או מילולי) בין גברים לנשים רק בגלל שהגברים עשויים להיות אנסים, זה כמו לאסור כל מי שנכנס לחנות תכשיטים בגלל שהוא יכול להיות גנב.
השאלה של אם זה מפריע לאישה שאני נותן לה מחמאות, היא כבר לא שאלה של הטרדה מינית, אלא שאלה של אדיבות ויצירת סביבה חביבה יותר. אם מישהו בעבודה שלי יעיר לי כל הזמן שאני שמן, זה לא יגרום לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל זאת לא עילה לתביעה. כשזה מגיע למגע פיזי שהוא מעבר ללחיצת יד או טפיחה על הכתף - טוב, עדיף לא להכנס לאזור הזה, כי הוא באמת יותר מסוכן. אני לא אחבק עמיתה לעבודה אלא אם הופגן בברור רצון שכזה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש