בתשובה לערן בילינסקי, 12/08/01 19:24
טעות, שגיאה, איוולת, מציאות 31988
אני מרגיש שכבר היינו במחוזות האלה, אבל אני בכל זאת רוצה לחדד.

הגדרות:
טעות - דבר הגורם לתוצאה אחרת מזו הרצויה.
שגיאה - טעות המתרחשת בשל חוסר שלמות של הנתונים.
איוולת - טעות המתרחשת למרות שהנתונים שלמים. זהו קו פעולה שעוד לפני ההליכה בו יש מספיק נתונים כדי לדעת שהוא שגוי.

שגיאה היא דבר מובן. אף אחד אינו כל יכול, ואינו יכול להביא בחשבון את כל הגורמים. פוליטיקאים, שלא כפיזיקאים, פועלים בסביבה כאוטית, שבה חלק גדול מהנתונים אינו בנמצא.

הדבר המביא לשגיאה הוא חוסר שלמות הנתונים.

על פי הגדרת האיוולת - אין כל חוסר שלמות בנתונים. הם קיימים, ובכל זאת מתרחשת טעות. ההנחה שלך היא שבכל פעם שמשהו נראה לנו כאיוולת, אות הוא שלא הבנו נכון את המטרה. זוהי הנחה לצורך המחקר. היא נחוצה כדי שלמחקר תהיה משמעות, אבל היא גם הטיה של המציאות. ניתן להבין מנגנון שבו תתרחש איוולת אמיתית. היות שפוליטיקאים הם בני אדם, הם מונחים על ידי רעיונות שאינם תמיד רציונליים. למשל: השילוב בין "דת יהודית" ו"רוע", שנראה לחלק מהמשתתפים כאן (גורביץ, רבינוביץ) כטבעי, נראה לאחרים כאן (גילית חומסקי) כמשהו מופרך לחלוטין, שכמעט ולא שווה את המאמץ הנדרש כדי לטעון את הטענה הסותרת אותו. הנתונים שהיו לבני בגין ולשמעון פרס לפני חתימת הסכם אוסלו היו זהים. שניהם פוליטיקאים מיומנים. יתכן שמטרותיהם שונות ויתכן שלא. האם באמת הערכת המצב העתידי שלהם היתה זהה?

כל פוליטיקאי היה פעם לא-פוליטיקאי, וכך נבנה עולמו הפנימי. אם מישהו מאיתנו יהפוך לפוליטיקאי, תפיסת העולם הרעיונית הזו תהיה משהו שלא ניתן להתחמק ממנו. אם הנתונים יראו למתבונן מהצד שהמטרה של הפוליטיקאי לא תושג היות והוא מתעלם מהנקודות החלשות באידאולוגיה שלו, המתבונן יצדק והפוליטיקאי לא.

אני חושב שהתאוריה שאתה מציג היא חשובה. היא גורמת לנו לגרד את פני השטח ולנסות למצוא כוונות לא מוצהרות של פוליטיקאים. עם זאת, אני חושב שהיא ישימה למיעוט המקרים, בעוד שאתה מנסה להחילה על כולם. כיצד נדע באיזה מקרה התאוריה עובדת ובאיזה לא? לא נדע. אי הידיעה הזו גורמת לך להתעלם מהאפשרויות האחרות, כדי שהמחקר יהיה עקבי ואחיד. המחקר משיג כך לכידות יפה, אך מתרחק מעולם המציאות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים