בתשובה לתובל, 31/07/05 15:34
ויכוח פרוגרסיבי 320819
1) אני הסברתי את המתאם. הסברתי ש:
א) לקראת נסיגה הם משתדלים להתאפק (פה ושם הם נותנים מכה להאיץ בנו לברוח יותר אבל נזהרים לא להגזים)
ב) תחת מתקפה הם משתדלים להוציא לפועל כל מה שיש להם (לאחר חיסול יחיא עייש, חומת מגן)
ג) שלאחר כמה חודשים של אי התקדמות בנסיגות הם חוזרים לאיים, מוצאים אמתלה ומחדשים את הטרור.

2) איש לא טען שלא היה טרור לפני אוסלו. תדון לעניין. אבל אין מה להשוות את מה שהיה לפני למה שהיה אחרי. ואתה יודע זאת היטב.

3) תהליך שלום ונסיגה פירושם במקרה של הפלשתינאים חימוש הטרוריסטים. אתה מוכן להציע לי איך אתה מפקח על ההתחמשות שלהם ובאותו זמן מסיר מחסומים כדי להקל על הפלשתינאים ולעשות צעדים בוני אימון? איך אתה מארגן שחרור של 900 אסירים ונלחם בטרור?

4) הבקשה הזאת איננה בקשה תמימה. זה כמו לבקש ממני תחזית על היום בו השכר הממוצע יגיע לרמה מסויימת. בעניינים בהם מעורבים אנשים התחזיות שלנו יכולות להגיע לדיוק מסויים ולא יותר מכך. לעניינינו יכולים לקרוא למשל הדברים הבאים:
א) מדינת ישראל תמהר להודיע על בריחה שלב ב' כדי לקנות עוד זמן.
ב) מלחמת חורמה בטרור תחסל את האופציה הצבאית שלהם לזמן מה
ג) מסיבות פנימיות הם יצטרכו עוד זמן להתארגנות

וכמובן יכולות להיות עוד סיבות. עם זאת, אני יכול לאמר בבטחון רב שתוך שנתיים ממועד ההתנתקות אנו נמצא את עצמינו במצב גרוע מאוד מבחינת הטרור, אלא אם יקרה משהו לא סביר.

ללא ספק, בחינה אחרי 5 שנים ועשר שנים תראה עד כמה ההתנתקות היתה אסון, אולם אז הפוליטיקאים מאחזי העיניים כבר ימצאו פתרון קסם אחר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים