בתשובה למיכאל, 14/08/01 12:12
הכסדום היינו, לקולומביה נדמינו? 32111
למיכאל:

בדבריך על ביהמ"ש העליון נגעת בנקודה חשובה, אבל היא נפרדת מבעיית הפרקליטות.

בעיית תיפקוד בתי המשפט בישראל שווה דיון מיוחד ומעמיק, וחבל שכזה לא מתקיים בציבור (רובו מתרחש רק בקרב עו"ד ומשפטנים, שמטבע הדברים הם "בעלי ענין" פרטיקולרי).

עם זאת, הסכנה מפרקליטות לא איכותית ולא אמינה מסוכנת יותר מבתי משפט לא יעילים.

בתי המשפט יכולים, לכל היותר, לעוות דין במקרה בודד זה או אחר, אבל הם אינם יכולים ליזום בעצמם ומיוזמתם מהלכים ציבוריים. (אפילו כבוד הנשיא ברק בעליון יכול מכסימום לומר דברו בענין מסויים שיובא לפניו לשיפוט, אבל הוא לא יכול ליזום התערבות פעילה מצידו בהתרחשויות כל עוד לא הובאו לשיפוט בפניו).

הפרקליטות, לעומת זאת, היא גוף יוזם ומתערב. היא יכולה להורות לממשלה ולמוסדות המדינה אם לעשות (או לא לעשות) משהו ואיך לעשות את הדברים. היא יכולה ליזום חקירות פליליות ולעכב באמצעותן קידום אנשים, היא יכולה לעכב החלטות, למנוע ממך זכויות (או להעניקן) וכיוצ"ב. לפרקליטות יש "יכולת תנועה חופשית" על לוח האירועים הציבוריים, ומכאן כוחה הרב.

בית המשפט, למרות כל עוצמתו ותדמיתו, הוא רק "סלע" בפינה.

לכן,לדעתי, מעקב וביקורת ציבוריים על הפרקליטות ומעשיה הם דחופים וחיוניים יותר.

והערה קטנה: אין מקום להשוואה עם קולומביה או סדום. לא בקולומביה ולא בסדום השלטונות לא התיימרו מעולם לעשות לציבור פרצוף של צדיקים.
הכסדום היינו, לקולומביה נדמינו? 32116
אכן, הקלות הבלתי נסבלת של התרחבות משרעת מרחב ההחלטה וההשפעה של הפרקליטות בצד היעדר בקרה הולמת הינן בעלות השלכות רחבות ומסוכנות שראוי לחשפם לאור השמש במלוא עומקן. אבל יש לשים גם לב שדגשי יתר על לגיטימציה וכינון מורכבות רטורית/מושגית
במערכת חורקת ולא מתפקדת באופן מובנה מזכירים היטב בסגנונם את תאורו האירוני של גרהם גרין את ההמשגה הנשגבת והגרנדיוזית בהאיטי מוכת השחיתות והעריצות של פאפה-דוק.
דגשי לגיטימציה ופרוגרמטיות נשגבת כתחליף לדגשים מוכווני יעילות-תפעול המערכת פועלים דווקא להקפיא אותנו - הלומי חגיגיות ונשגבות הרטוריקה הצדקתנית הזאת - ולשתק לחלוטין כל תהליך של בקרה ציבורית. יתר על כן, הקפאת ביקורת והרמטיות נשגבת ובלתי נגישה לכל עשויים לעורר את החשד שמדובר בהדרדרותה של המערכת לדרגת כלי שרת בידי קבוצות אוליגרכיות מצומצמות לטובת אינטרסים פרטיקולריים שאין בינם ובין שמירת זכויות הפרט ואכיפת החוק ולא כלום.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים