בתשובה לאלכסנדר מאן, 01/08/05 13:53
אז זהו, שעכשיו הוא כבר לא 321784
חזרנו לנקודת ההתחלה. שלא לדבר על זה שבעצם זו היתה תקוות שוא לראות בשנוי כ"משקף את האבולוציה בחשיבה של בוש עצמו" (עם דגש על עובדת החשיבה לכשעצמה).

ולמתעצלים: "הנשיא בוש השתמש במשפט 'מלחמה בטרור' חמש פעמים בנאום...הוא אמר 'שלא יהיה לכם ספק, אנחנו במלחמה'."

ירצו יאכלו, לא ירצו גם יאכלו 321863
אינני מבין את הבעייה לאשורה, שכן זוהי מלחמה שהתחילה מסיבה אחת (נפט) וממשיכה להתקיים בגלל סיבה אחרת (טרור ואיום על משטר הבובות), וזהו כל הקונץ בעניין, ללא שום קשר להתבטאויותיו של איש-הצדק לשיטתו – וגם זהו הדבר שכולם הזהירו מפניו (כולל עבדך הנאמן בשורת מאמרים שכתב בנדון).

עכשיו כבר מאוחר מדיי, ואין שום אפשרות של לסיים עניין זה בכבוד, שכן האמריקאים עשו כמעט את כל הטעויות האפשריות להבנתי ב'מבצע עיראק', שהראשונה שבהן היה הצורך להשוותו ל'מבצע גרמניה' בשנת 45.
גרוע מכך: לא רק האמריקאים מעורבים עד צוואר במתרחש שם, אלא בסופו של דבר המערב בכללותו, מי יותר מי פחות (ומצידי מי בכלל לא). השחקנים המרכזיים, מכל מקום, מצאו את מה שחיפשו: הטרוריזם הדתי והטראנס-לאומי מצא את 'השטן הגדול' לשיטתו, והאמריקאים מצאו את המלחמה נגד הטרור שהופסקה באפגניסטן, והתחדשה בעיראק.

איך יוצאים מזה? לא יוצאים מזה בשלב זה; פשוט אי אפשר. כל מה שאפשר לעשות זה לשפר את המאבק על הנראטיב שפירושו המאבק על המוראל, ולשאוף לאופציה השנייה בתגובתי הקודמת – לפחות מבחינת האמריקאים. הסיפור הזה הולך להימשך עוד הרבה זמן לדעתי, הרבה מאוד זמן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים